14 שירים. זה נראה לכם פיס אוף קייק, אבל שתדעו שמדובר במעל חודשיים של עריכה (הרבה בגלל האופי הדחייני שלי, אני מודה) ומלאכת מחשבת מרובה. עכשיו אני יכולה לנגב את הזיעה מהמצח. למורפלקסיס אני רוצה לומר תודה - תודה על כך שבמהלך יותר מחודשיים, כמעט כל יום בשתיים בלילה הייתי שומעת נדנוד מהג'ימייל צ'אט: "מה עם שיר?" "אני רוצה שיר" יש לי שיר, מתי את מעלה את שלך?" "כלבה, שיר". באמת, סביר מאד להניח שבלי אותן הודעות היינו עכשיו עוד בשיר השלישי. תודה גם שלא דפקת לי מכות בגלל אותו שיר פתיחה בלתי אפשרי (עכשיו אני יכולה לגלות לך שמלא זמן חיפשתי לשים את השיר הזה כפתיחה למיקסטייפ כלשהו ופשוט לא מצאתי מה לשים אחריו - מואההההה) - אתה אדם טוב וסלחן, אבל כנראה לא פראייר - חשבת שתצליח להשפיל אותי בלהוציא אותי מארון Take That - הא! אז רק שתדעו שלמורפלקסיס יש חיבה עזה לגברברים משופמים מהאייטיז (טוב, נו, לא עזה, קלה, קלילה. בואו נגיד שאם הוא "נתקל פתאום" בתמונה של פרדי מרקיורי, הדחף הנקרופילי שלו פורץ)

סתם סתם, מורפלקסיס יקר, כולנו יודעים שאתה מתעב את קווין, ושאתה חובב נשים מושבע (למרות שבנות, בלי שפם זה פשוט לא ילך) - לכבוד הוא לי לחנוך איתך את המיקסטייפ המשותף הראשון שלנו וגם את הניוזלטר הראשון שלנו and let there be many more!

נועה,
נ.ב - בני הרשע פרץ לי הביתה. תראו איזה בלאגן עשה!

לא רוצים לפספס מיקסטייפים?
הירשמו ל-RSS או קבלו הודעות במייל!

כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!

נ': משעשע, לא? אבל לא רק. אנקה הוא חתיכת זמר ג'אז וסווינג אדיר. ילד הפלא הלבנוני כבר לא ילד והוא יכול לעשות מה שבא לו, גם אם זה קאוור לסאונדגארדן.

מ': ואוו. אני לא צפיתי את זה

תגיות: Arthur & Yu, Beck, Benny Golson, Gary Wilson, Jimmie Dale, M. Ward, Madlib, Michael Kamen, Moods, Morphmixtapes, Neu!, New Life Trio, Noa, Noa's Mixtakes, Paul Anka, Screaming Jay Hawkins, Special Guest, Summer, The Egg, Wooden Shjips

באמת, אבל באמת שניסיתי להתאפק.
לא משנה מה שמתי במערכת, השיר הזה של גרי ווילסון (Gary Wilson) רדף אותי כמו חתול מורעב שהריח קוויאר משובח על חלבן גריאטרי. האמינו לי, לגלות שכרגע מלמלתם מול המראה שורות כמו:
Gary's in the park / and you know i'll be waiting for you
Gary's in the dark / and you know i'll be waiting for you
לא בדיוק מוסיפות בריאות לסובבים אתכם.
למען האמת גם לא לבריאות שלכם כי מתחת לבלדה-המתוקה-הזו-לסוטה-השכונתי מסתתר שיר פופ ארכאי מעולה, כמו מלכודת דבש דביקה ומעוקמת שנכתבה ע"י אדם שנוהג להסתתר מאחורי משקפי שמש לנשים וטונות של סלוטייפ.
הסיפור של גרי וילסון ביזארי לא פחות מהמוזיקה שלו (וחלקו מתועד בסרט הזה):
מר וילסון הקליט בגיל 24 במרתף הוריו מאסטרפיס מוזיקלי ששילב השפעות סול, פסיכאדליה, ג'אז ואוונגארד בתוספת טקסטים שנונים וציניים שעסקו בעיקר באובססיה על נערה. התקליט ראה אור ב-1977 תחת השם "You Think You Really Know Me" והודפס בהתחלה ב-300 עותקים. גרי בינתיים נעלם והתקליט הפך לאגדה בין מוזיקאים ואספני תקליטים נדירים, בק אפילו ציין אותו כהשפעה ברורה והקדיש לו שורה בשיר "Where It's at".

האגדה מספרת שבתחילת שנת 2000, מנהל חברת מוטל רקורדס ניסה לחפש את גרי מתוך רצון להוציא מחדש את התקליט הנדיר ולצורך העיניין אפילו נשכר בלש פרטי אך ללא הצלחה - בסופו של דבר הצליחו למצוא אותו בזכות חבר לשעבר שניגן איתו בהרכב בתיכון. בעקבות ההוצאה המחודשת, ווילסון חזר להקליט וב-2004 ראה אור "Mary Had Brown Hair" אלבום חדש ורשמי לאחד האומנים היחידים שגודל המיתוס שאפף אותו יכול להתחרות בדמותו ההזויה. השיר "Gary's In The Park" לקוח מתוך אלבום הקאמבק הזה וב-2008 ראה אור אלבום נוסף, "Lisa Wants To Talk To You".

תהנו!
אה כן, וזה למתקדמים.

תגיות: Gary Wilson, Mp3

זה התחיל בקריסה כלכלית עולמית ומתוכננת היטב ששינתה את סדרי מאזן הכוחות בעולם, המעצמות המערביות חזו בשקיעתן האיטית בעוד מדינות העולם השלישי שהחזיקו בידיהן את מפתחות התעשייה והייצור הגלובליים החלו לשגשג ולפרוח.
זה התחיל כמוטציה של שפעת והתפשט מדרום אמריקה לרחבי העולם, אלפים נדבקו בנגיף שכונה "שפעת החזירים" ורק מתי מעט קישרו את רצח המדענית האמריקאית במלון "אל קורטז" במקסיקו אותה שנה לאירועים שעמדו להתגלגל אח"כ.
זה התחיל במירוץ חימוש גרעיני מתואם במזרח הרחוק ובמזרח התיכון. מתחת לפני האדמה החלו עשרות מוני גייגר לקרקש בעת שהטילים מוקמו על כנם וכוונו בדיוק זהיר לבתים ורחובות בערים שסומנו מראש בעזרת google earth. השומר שבילה את החודשים האחרונים לצד הכפתור הצהוב העצום תמה אם אכן משלמים לו מספיק ואם בכלל ישמע את צלצול הטלפון בזמן.
זה התחיל בהיעלמותו הלא מוסברת של מטוס "אייר פראנס" באוקיינוס האטלנטי ללא הסבר מניח את הדעת. באופן חריג ממשלת צרפת סרבה לחלוק ולשתף בפרטי החקירה את התקשורת.

היו כאלה שזיהו את הכלים שהחלו לתפוס את מקומם על הלוח העולמי לקראת מהלך מהיר שעמד לשנות כל כך הרבה. אבל רבים כלל לא האמינו או ראו את שעמד להתרחש והמשיכו בשיגרתם ללא הפרעה.
זה בסדר.
גם זה חלק מהתוכנית.

* * *
- היום ב-22:00 אתארח ברדיו הר-הצופים (106fm לתושבי ירושלים, סטרימינג חלקלק לכל היתר וגם אייקאסט!), דודו המנחם יראיין ואני אספר קצת על הדיסק הבא, אשמיע קטעים נדירים ורימיקסים וכו'.
- האם כבר נרשמתם היום ל-The Mixtape Social Club בפייסבוק?
- עכשיו אפשר להתעדכן במיקסטייפים חדשים מרחבי הרשת העברית - תודה לפרנק זעתר!
- טוב נו. גם אני התחלתי לצייץ.

לא רוצים לפספס מיקסטייפים?
הירשמו ל-RSS או קבלו הודעות במייל!

כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!

תגיות: Abner Jay, Air, Astor Piazola, Can, Charles Bukowski, Clara Rockmore, Cocoanut Groove, Cocorosie, DJ Take, Hall & Oates, Harmonic 33, John Martin, Moods, Morphmixtapes, Saccadic Eye Motion, Serge Gainsbourg, Sun Ra

עזבו אתכם מאינדי עגמומי, פּאנק אינפנטילי או מוזיקה אלקטרונית חסרת נשמה - בואו נחזור לימים הטובים בהם מוזיקאים ידעו יפה מאוד מהי המטרה המקודשת, הסופית, של היצירה שלהם: פסקול מושלם למפגשים חברתיים ולהנעמת זמן מבלי להעיק על האוזן, כלומר האזנה קלילה (easy listening).
ללא יומרנות ובעיבודים מושקעים, עשירים ומשומנים - הצליחו יוצרים נהדרים כמו אניו מוריקון, הנרי מנסיני, נלסון רידל, ברונו ניקולאי ופיירו אומליני ליצור מרקחת שלמה של צליל שהטמיעה בתוכה את עקרונות הג'אז, בלוז, פסיכאדליה, רוקאבילי ואקזוטיקה כשמצד אחד המוזיקה הזו יכולה לחלוף בצידי האוזניים מבלי להעיק אבל אם לפתע תקשיבו בריכוז תגלו מוזיקה חכמה שעשויה בטוב טעם וכישרון (ואיך אפשר בלי קצת סליזיות מתבקשת, הא?).

הצעות הגשה:
- הזמינו חברים, מירחו ברילנטין בשיער ושילפו את המונופול המאובק שמאוחסן מעל לארון ואם אתם באמת רוצים להשקיע הכינו מתאבנים וקוקטייל!
- פסקול משובב למסיבת הפתעה לסבא וסבתא.
- אנא, נצלו את המיקסטייפ הזה כדי להחליף את המוזיקה האלקטרונית האנמית שתמיד משמיעים בזמן האוכל בחתונות, בחיי, אני אוקיר לכם תודה על זה!

* * *
זו ההזדמנות לאחל לחברי היקר ושותפי ללייבל, גיא חג'ג' גיבור העל, מזל טוב ענק! אוהב אותך מאוד ועצם העובדה שאתה מזדקן ועולה למדרגה ה-27 אינה גורעת אלא רק מוסיפה
(אגב ראיתם את הפרויקט הזה - נכון?)

ולשני קדר שנוסעת לה לברלין - איך אלביס יסתדר בלעדייך בייב?
חג שמח!

כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!

תגיות: Alice Babs, Art Van Damme, Bruno Nicolai, Coral de Ouro Preto, Duke Ellington, Easy Listening, Edwin Astley, Ennio Morricone, Francesco De Masi, Gert Wilden, Gianpiero Reverberi, Henry Mancini, J.J. Debout, Jack Mooney Quintet, Jean-Jacques Robert, Jean-Michel Guise, John Scott, Keith Mansfield, Lee Mason, Lorez Alexandria, Morphmixtapes, Nelson Riddle, Otto Weiss, Piero Umiliani, Sauter-Finegan Orchestra, Singers Unlimited, Walter Wanderley

החודש האחרון התאפיין בבילבול וחוסר נינוחות כללית, כאילו שום דבר לא נמצא במקום הנכון.
הכל מרגיש צפוף מידי או ריק מידי ומחניק בשני המקרים ואני נודד בין החללים כמו סהרורי כשהמפלט היחידי האמיתי הוא מסדרון ריק, לימבו שנמצא בין לבין.

לו רק היה יורד פתאום גשם.

Empty Halls

כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!

תגיות: Azymuth, Cosmic Eye, Eardance, Empty Halls, Joel Vandroogenbroeck, John Came, Michael Naura, Moods, Moonstone, Morphmixtapes, Roy Harper, The Cinematic Orchestra, The Darkside, The Guiness Cassanovas, Tony Allen

לפעמים הדברים הכי טובים שקורים בעולם המוזיקה באותה חלקת אדמה צרה שבין נהר הירדן לים מתרחשים בסתר, בלי כתבות שער במעריב, בלי ביקורות בווינט, בלי עדת מעריצות בנות 14, בלי יחצנ"יות שכותבות בעילום שם בפורומים של מוזיקה, בלי הייפ ובקושי מועברות מפה לאוזן. השכן המוזר שלך יכול להתגלות ביום בהיר אחד כאלכימאי עילאי של צליל ורגש שהסיבה היחידה שעדיין לא שמעתם עליו מפני שהוא מעולם לא התכוון למכור את עצמו כל כך בזול, כך אני נוטה לראות את האמן המסתתר תחת הכינוי Saccadic Eye Motion. את SEM (בקיצור) הכרתי לראשונה בעקבות דמו מבריק שקיבלנו בהיס רקורדס, שרק בגלל תזרים המזומנים המוגבל (הלייבל שלנו ממומן כולו מכיסינו הפרטי) לא יצא אצלנו לאור ואני לא מתגאה בזה בכלל. בעקבות הדמו התחלנו להיות בקשר ולהתכתב במיילים ואני מקווה שיום אחד יצא לנו לשתף פעולה אומנותית בצורה זו או אחרת.

המוזיקה של SEM נעה בין הגדרות שלא באמת אומרות כלום כמו: דרים-פופ, שוגייז, פסיכאדליה, פולק, נוייז ועוד תויות מיותרות שהדבר הכי טוב שניתן לעשות איתן הוא להתעלם מהן ופשוט להטות אוזן ולהקשיב כי מדובר כאן פשוט במוזיקה טובה (וזו ההגדרה היחידה שאני מוכן לעמוד מאחוריה). הסיבה העיקרית שאני כותב עליו עכשיו היא שהיום הוא הוציא לאור דיסק חדש ונהדר שלא תוכלו למצוא באף חנות וההפצה שלו מתנהלת כולה דרך הרשת (דרך אתר Bandcamp האדיר) ואם זה לא מספיק, ניתן להוריד אותו בחינם יחד עם כל הדיסקוגרפיה הקודמת! כמנהג באנדקמפ, ניתן להטמיע את נגני הסטרימינג ובמקום להמשיך בסופרלטיבים פשוט ליחצו פליי והיווכחו בעצמכם (אם אהבתם - הפיצו הלאה!):

קדימה, הורידו והוסיפו אותו למיקסטייפים שלכם!

*      *      *

בנושא טיפה שונה: אני ונועה (שבלוג המיקסטייפים שלה מהווה אחות לבלוג הזה) הרמנו קבוצת מיקסטייפים בספרצוף, אתם ממש מוזמנים להצטרף ולהתעדכן שם (ובמידה ויש לכם בלוג מוזיקה משלכם - עדכנו אותנו!).

תגיות: Full Album, Noa's Mixtakes, Saccadic Eye Motion

כבר המון זמן אני מנדנד לשני קדר לערוך מיקסטייפ ולשתף אותו פה בבלוג בעוד שני הבהירה לי שהסיכויים לכך קלושים למדיי, אז למדתי לוותר על הרעיון והפסקתי לשאול. רק לפני שבוע נחתה הפצצה המוזיקלית, השחורה, המבעבעת הזו בתוך תיבת האי-מייל שלי בצורת שני לינקים תמימים להורדה.
"זה מיקסטייפ ממש אישי" היא כתבה לי.
רק לפני יומיים כשהאזנתי לו הבנתי למה התכוונה - זה מיקסטייפ שדורש לכבות את האור בחדר ולהשען לאחור בדריכות עירנית ולא בעייפות רדומה, לתת לצלילים להמתח ולהקיף את החלל, להעצים את העולם שסביב ולהרגיש לרגע את המחול האיטי והבודד שלו בחלל השחור האינסופי שמחבק את הכל.
תודה לך שין, את יתר המילים אשאיר לך.
(ומצד שמאל תוכלו להאזין לדיסק הבכורה של שני במלואו ובנוסף גם לכל אמני היס רקורדס)

* * *

"I make my way out of the store, I move purposefully back to my dorm room, tracing my footsteps along the cobblestone paths, running from the darkness. I get to the building I live in, fidget with the keys, scurry through the vestibule, hurry up a couple of flights of steps, keep putting the wrong key in the lock, finally get into the suite, finally run into bed, where I hide under the covers and pray that the black wave won't drown me. Pray that if I lie here quietly it will pass. Pray that if I just go on with life as if this feeling were normal, the black wave will throw its tidal force at someone else." (Elizabeth Wurzel / Prozac Nation)

כשהכנתי את המיקסטייפ בגירסתו הראשונה לפני כמה חודשים לידיד טוב, התגובה הראשונה שלו היתה:"וואו, לא ידעתי שאת חושבת שאני עד כדי כך מתוסבך". התגובה שלי היתה, כמובן, "it takes one to know one". ובכל זאת, זה היה חצי בצחוק. הגל השחור שלי, ממנו אני עדיין מתאוששת, הגיע רק מאוחר יותר, קצת אחרי ששלחתי את מיקסטייפ ליעדו במסגרת פרוייקט המיסטייפים של פורום מוזיקה אלטרנטיבית Ynet. מי שמכיר אותי יודע שאני צרכנית מוזיקה איטית ביותר. לוקח לי המון זמן לעכל אלבומים, ואני לועסת אותם לאט ובזהירות. מהסיבה הזו מיקסטייפים נארגים אצלי רק בעבור מישהו מיוחד, או רק כחלק מתקופה. המיקסטייפ הזה, במקום לסכם תקופה, חזה באופן מפחיד למדי את העתיד: את שמו של המיקסטייפ שאלתי משמו של השיר האהוב עלי ביותר של ארקייד פייר. הגל השחור עשוי משני תנאים פיזקליים שמתארים דיכאון: המים המערפלים –התחושה החושית המרוחקת משאר בני האדם, כמו להיות בקרקעית האוקיינוס ולשמוע את הקולות של הילדים רחוק רחוק על החוף, והשחור שמערפל את הראיה – מאחד את כל הצבעים לכדי אוטם דביק שאינו מאפשר כניסה של אינפורמציה בהירה או מחשבה נקיה מחרדות. בתוך הגל השחור מצוי גם שיר האהבה הכי יפה ביקום של קאסטנטס (לפעמים נדמה לי שההבדל בין חרדה תהומית להתאהבות עמוקה הוא סמנטי בלבד), מערבולת מדהימה של כינורות טובעים של נינה נסטסיה, והמתח העדין בין רעש לשקט שתמיד מרעיד לי את הנשמה של טימוניום. יש מקום לבלוז הקטן קטן קטן של קט פאואר שמבינה סוף סוף שאלוהים לא שם זין עליה, וההכרה שכל הנהרות זורמים אל הים שממנו אין חזרה (סקאוט ניבלט ובוני פרינס בילי בקאבר למרילין מונרו), ועוד כמה אוצרות מכושפים שאפשר למצוא רק בקרקעית הים… קחו נשימה עמוקה.

Black Wave / Bad Vibration - Mixtape by Shany Kedar

כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!

תגיות: Bedhead, Black, Black Mountain, Bon Iver, Bonnie "Prince" Billy, Castanets, Cat Power, Dirty Three, Emily Jane White, Nina Nastasia, Scout Niblett, Shany Kedar, Special Guest, The Black Heart Procession, Timonium