קודם כל אני חש שאני חב התנצלות לקוראי הבלוג: בעקבות עבודות, פרוייקטים, הקלטות והחיים באופן כללי – יצא שלא הזדמן לי לעדכן את הבלוג באופן סדיר ובטח שלא לרקוח מיקסטייפים חדשים (למרות שישנם כבר כמה בקנה!). מצד שני, מכיוון שנראה לי שחלק מהקוראים יגלו עניין בחלק מהפרוייקטים הנ"ל ואולי אפילו ירצו לקחת בהם חלק – היה לי חשוב לפנות זמן כדי לשבת ולכתוב עליהם כראוי כאן בבלוג. באופן מוזר שני הפרוייקטים שצללתי לתוכם לאחרונה מאוד דומים זה לזה ועוסקים במרחב הצליל שמקיף אותנו: האחד עוסק בתיעוד גיאו-אודיופוני של חללי חוץ ופנים והשני לוקח את עולם הצלילים המאפייניים מקום מסויים (במקרה זה קיבוץ עין-השופט) והופך אותו לכלי נוסף בקומפוזיציה מוזיקלית – כלומר: עד כמה אנחנו יכולים לקחת את הצלילים המאפיינים את סביבת המחייה המיידית שלנו ולהפוך אותה למוזיקה שתהיה בעלת ערך אומנותי ואסטטי?

כדי להבין באופן כללי במה מדובר – נסו לרגע לעצום עיניים ולהקשיב (אבל באמת להקשיב!): זמזום מאוורר המחשב, צלילי רחוב עמומים מהחלון, רהיטים חורקים בבית, צלילי מוזיקה קרובה/מרוחקת, רוח שמטלטת את אלפי העלים על העץ, חריקת הכסא בעת שאתם נשענים אחורנית. כעת נסו לאבחן כל צליל והיכן הוא ממוקם בחלל. האם הצליל "יבש"? האם הוא מהדהד? כל הצלילים הללו מהווים חתימת קול ייחודית לחלל המחייה שלכם, למעשה רוב הסיכויים שבאופן יום-יומי תגדירו את רוב הצלילים האלה כ-"שקט" מכיוון שהם הוטמעו כל כך בשיגרת היום עד שהם הפכו לשקופים, משהו שבאופן טבעי מסונן מאשד האינפורמציה הכביר שמציף אותנו כל שנייה.

שני הפרוייקטים שמוזכרים למטה התאפשרו הודות למכשיר הנהדר של חברת ZOOM אותו רכשתי לפני כחצי שנה (הדגם הזה בדיוק) – מדובר במכשיר הקלטת אודיו ב-4 ערוצים כשבחלק הקדמי שלו מובנים זוג קונדנסרים (מקרופונים קיבוליים) איכותיים, כלומר מדובר באולפן נייד איכותי, גרסא מודרנית באיכות פנומנאלית של מכשיר 4-ערוצים הזכור לטוב. עצם האפשרות להקליט אודיו באיכות פנטסטית בכל מקום – כמוזיקאי זה נתן לי את החירות לצאת מהאולפן הביתי ולהקליט בכל מקום העולה על רוחי ולהתנסות בסביבות אקוסטיות שונות. לאחרונה כשרציתי להקליט כלי הקשה לשיר חדש – פשוט יכולתי לשוטט עם מכשיר הזום ולחפש צלילים עד שמצאתי את הצליל המדוייק שחיפשתי – במקרה הזה היו אלה בלוני הגז עם הצליל הפעמוני שלהם (והנה ההקלטה – שימו לב לאיכות הצליל על אף שהכל הוקלט בחוץ הרחק מהסביבה הסטרילית של אולפן). עוד דבר נפלא שכעת נהיה הרבה יותר פשוט בזכות מכשיר הזום הוא היכולת להוסיף ריוורב (הד) אמיתי על ערוצים, כלומר לחפש חללים מהדהדים, לנגן את ערוצי הכלים שהייתי רוצה "להרטיב" ולהקליט עם מכשיר הזום את ההד שנוצר – בעצם מכשיר הזום הפך להיות כלי נוסף וחשוב ששינה את דרך העבודה וההפקה המוזיקלית שלי.
אגב, בעקבות מפגש ושיחה נלהבת על הנושא הזה בדיוק עם פני (קסטה) ברסימנטוב – היא כתבה את הפוסט הנהדר הזה בבלוג שלה.
(הפרוייקטים הבאים פתוחים לקהל – כלומר, במידה ותרצו לקחת חלק אשאיר פרטי יצירת קשר.)

❧ The Sound Of Spaces ☙
האינטרנט הפך להיות לארכיון הויזואלי הגדול ביותר בעולם. הרבה בזכות הזמינות של המצלמות והטמעתן במכשירים סלולאריים, נגני מדיה ומכשירים "חכמים" אחרים הנמצאים בכיס של.. המממ.. כמעט כולם! במקביל פריחת אתרי איחסון מקוונים של וידאו וסטילס יצרו מצב מרתק של "פאזל" אדיר מימדים ורב השתקפויות של המציאות הסובבת אותנו באינטרנט: אנו דוגמים ללא הרף את החוויות שלנו, למעשה, ישנו סיכוי סביר שישנו תיעוד ויזואלי בנבכי הרשת של החדר בו אתם קוראים כרגע את המשפט הזה. אם כך, מדוע שלא יהיה תיעוד אודיו-גיאוגרפי?

במהלך המתנה בתחנת רכבת הומה לפגישה עם חבר מצאתי את עצמי מרותק למוזיקה שנוצרת מהנהר האנושי שחולף בתוך חלל התחנה, הצלילים הרחוקים של רכבות באות ויוצאות עם ההימהום התמידי של תנועת המכוניות בכביש איילון, הודעות הכריזה המבשרות את לוח הזמנים ועוד אינסוף רעשים אקראיים יצרו עושר של צליל שהפך גלוי ככל שהרשיתי לעצמי להקשיב, כלומר, להקשיב באמת. במקרה מכשיר הזום היה עימי, הנחתי אותו בחיקי ולחצתי על כפתור ה-REC. כשעתיים מאוחר יותר, כשהצלילים נשפכו מהמוניטורים והפכו את החדר שלי במשך 7 וחצי דק' לתחנת רכבת דחוסה והומה אדם – הבנתי שמעבר לעובדה שיש כאן תיעוד של חלל ומרחב אקוסטי ספציפי עם חתימת האודיו הייחודית שלו, המכשיר הצליח ללכוד פיסות חיים קטנות וחד-פעמיות: גרירות רגליים של זקן הממהר לרכבת, חייל שקורא לחברתו, מלמולי אנשים בתור לקפה בדוכן מהיר, שיחות שכבר נשכחו (ונשארו לכודות בהקלטה הזו), שיעול של אנשים (שכבר הבריאו..) אני יכול להמשיך כך עוד ועוד – בתוך נהר של מידע חבויים סיפורים קטנים, חבויים אנשים שחלקו את חייהם לרגע קט עם זרים בתחנת מעבר.

בניגוד לתיעוד המבוסס על פורמט ויזואלי או סטילס, יש משהו בהקלטת שטח שדורש ריכוז אחר: מעט יותר סבלנות והקשבה שבאופיה קרובה יותר לתפיסת זן מאשר לזבאנג-וגמרנו שהורגלנו אליו. לכן מאוד הופתעתי מהתגובות המעניינות בטוויטר/פייסבוק כאשר פרסמתי את ההקלטות לראשונה והופתעתי עוד יותר כששני מוזיקאים (ובעלים גאים למכשירי הקלטה של זום) נענו לאתגר והצטרפו לפרוייקט. כעת גם יש לנו אתר/בלוג אליו אנחנו מעלים את הקבצים (אין שם הרבה דגימות עדיין, אבל זה ישתנה) ולטעמי מדובר בפרוייקט קהילתי לכן אם ברצונכם לקחת חלק וודאו קודם שיש לכם מכשיר הקלטה נייד איכותי, מיצאו מקום/חלל/מרחב המכיל צלילים המאפיינים רק אותו והקליטו אותו למשך 7 וחצי דק' לפחות (באיכות מינימאלית של MP3 256kbps) ושילחו אליי (בתוספת קצת אינפורמציה עליכם!). במידה ויש לכם שאלות או הצעות -כתמיד כולי אוזן.

❧ Sounds Of The Kibutz ☙
על אף שרבים מהמוזיקאים שאני מכיר יכחישו זאת – הגיאוגרפיה הישראלית יוצרת סצינות שונות של מוזיקה מקומית. לטעמי ישנו שוני מהותי בצליל ובגישה לצליל של הרכבים מהשפלה (ת"א, איזור המרכז), איזור ההרים (ירושלים) והמדבר (באר-שבע). לא פעם מה שמצליח למקד, ללטש וליצור זרז בריא לסצינות מוזיקליות מקומיות הוא מוסד (אולפן הקלטות/מפיק, מועדון הופעות, חנות תקליטים/מוזיקה) שמאגד במסגרתו יוצרים ומוזיקאים שיחדיו יוצרים מסה קריטית ובתורם משפיעים ומושפעים זה מזה. בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום היתה זו חנות התקליטים "באלאנס" בירושלים שהיתה הגב הכלכלי ללייבל העצמאי FACT והצליחה להוות מסגרת לעשרות אומנים ויוצרים ירושלמים (וגם כאלה שלא), בבאר-שבע צמחו "אולפני קקטוס" ואולפני "סוף היקום" שהמשותף לשניהם הוא דויד פרץ (מוזיקאי, מפיק ואושיית מוזיקה ותרבות) ובתל-אביב ניתן למצוא את פריחת מועדוני ההופעות ולייבלים כמו "פיתקית", "אירסיי" ו-"אנובה" כמוקדי משיכה המאגדים יוצרים מקומיים.

כמי שבחר לחיות וליצור בצפון.. ובכן.. המממ.. לא קורה כאן הרבה. אולי זה בגלל המרחקים הגיאוגרפיים שמפרידים בין הישובים והיעדר מושג ה-"עיר גדולה" במונחים תרבותיים, אולי בגלל מחסור במקומות להופיע בהם (כלומר, כאלה שאינם פאבים או בתי קפה שמחלטרים כמועדוני הופעות) וגם אם ישנם כאלה – הם אינם מצליחים ליצור סביבם קהילה של יוצרים או מרחב תרבותי תוסס שיהווה כר לאומנים לפרוח בו ואת הנקודה המדוייקת הזו קיבוץ עין-השופט מנסה במהלך השנים האחרונות לשנות. במהלך השנים האחרונות החל קיבוץ עין-השופט להשקיע במה שהם מכנים – "חקלאות תרבותית" – מתוך ראיה שתרבות הינה משהו שיש לטפח ולכלכל לא פחות מכל ענף תעשייתי או חקלאי אחר. הקיבוץ השקיע באולפן הקלטות משובח, פאב המקיים הופעות שבועיות כשבמקביל ובאופן קבוע מתקיים שם ג'אם סשן שבועי של שמות מוכרים לצד יוצרים מקומיים תחת הכותרת המפוצצת: "ארמגדון ג'אם". אם כל זה לא מספיק, קיבוץ עין-השופט עומד מאחורי "פסטיבל יערות מנשה" ומפיק ימי עיון העוסקים בתרבות אלטרנטיבית המתקיימים בשטח הקיבוץ עצמו.

פרוייקט Sounds Of The Kibutz (שם זמני?) נהגה ע"י עומר דיין, מי שבמקרה עומד מאחורי רוב הדברים הטובים שמתרחשים כעת בעין-השופט וכפי שניתן להבין מהשם מדובר בתיעוד ו-"לכידת" הצלילים המאפיינים את סביבת הקיבוץ אך כאן למעשה בעצם רק מתחיל הפרוייקט הנ"ל – דגימות הצליל מוצעות להורדה חופשית (באיכות פנטסטית של 24BIT 44KHZ) לשימושם הפתוח של מוזיקאים ומפיקים על מנת להטמיע את הדגימות ביצירות שלהם או על מנת להשתמש בצלילים הללו כבסיס לקומפוזיציות מוזיקליות. במילים פשוטות: הורידו את הדגימות, שחקו איתם, שלבו אותם בשירים שלכם, תרקחו מהם סימפולים למוזיקה שלכם – ובסופו של דבר ישנו סיכוי שתקחו חלק באלבום אוסף חגיגי שיכיל את מיטב הקטעים. בנוסף נפתחה קבוצה/פורום סודי לפרוייקט בפיכסבוק – מי שרוצה להצטרף ולהתעדכן בה צריך לקבל הזמנה אישית, אז הרגישו חופשיים ליצור קשר:
מורפלקסיס – morphlexis [at] hissrecords.com
עומר דיין – odayan [at] hotmail.com

בינתיים אתם יכולים להוריד את 32 הדגימות הראשונות (ולשחק איתן כאוות נפשכם – זהירות! כמעט 2 ג'יגה!).

☆ ☆ ☆

אגב, נפתחה קבוצת פייסבוק לבלוג – אני משתדל לפרסם שם לינקים מוזיקליים מעניינים בנוסף לעידכונים שוטפים של הבלוג עצמו, אתם יותר ממוזמנים להצטרף:

נתראה בפסטיבל יערות מנשה?

תגיות: , , , , , , , ,



7 תגובות על ”מלוא החופן צליל“

  1. אודי רז | 22 באפריל, 2011 בשעה 17:33

    ההקלטה של בלוני הגז מאוד יפה, אני סקרן איך היא משתלבת בשיר

  2. Morphlexis | 22 באפריל, 2011 בשעה 18:59

    מקווה שתוכל להאזין לזה בקרוב 🙂

  3. עומר | 23 באפריל, 2011 בשעה 23:44

    מה דגם מכשיר ההקלטה.
    התמונה בלינק שונה מהתמונה כאן , זו עם המכשיר על הגזע.

  4. Morphlexis | 24 באפריל, 2011 בשעה 0:21

    הי עומר,
    הדגם של המכשיר שלי הוא H4n – שמופיע כאן בלינק:
    http://www.zoom.co.jp/english/products/h4n/
    דגם טיפה יותר מורכב (וטוב יותר לטעמי מכיוון שהוא מכיל פרי-אמפים מובנים ומקליט 4 ערוצים בו-זמנית) מדגם H2 שמופיע כאן בתמונה למעלה על השלג.

  5. ערן | 26 באפריל, 2011 בשעה 13:55

    מצטרף לאודי. ההקלטה של בלוני הגז מגניבה. מעניין איפה זה ישתלב 🙂
    ובכלל, רעיון אדיר. בא לי מכשיר כזה גם

  6. עומר | 29 באפריל, 2011 בשעה 19:18

    תודה
    אבדוק את המכשיר

  7. The Cave Sounds Of We Are Ghosts » Morphmixtapes | 22 בספטמבר, 2011 בשעה 19:26

    […] האחרונה מעסיק אותי מאוד המרחב ותפקידו ביצירה ובצליל (לדוגמא). מעבר ליכולת של החלל ליצור מניפולציות ישירות על סאונד […]

הוספת תגובה