הקדמה:
לרוב אני משתדל להתעלם ממשחקי סיכומי השנה: ההכרזות "מה הכי טוב" או "מה כולם אוהבים" כל כך יחסיות ותלויות זמן והלך רוח, יתכן שאת האלבום הכי טוב של 2013 עדיין כלל לא שמעתם ותתקלו בו במקרה בשנת 2024. הסיכומים האהובים עליי הם אלה שאינם מתיימרים להיות אלא מסע סובייקטיבי של צלילים, חוויות ותודעה – מיקסטייפים אישיים.
כמה שמחתי לקבל את המייל הזה מגיאחה שרקח מיקסטייפ כזה בדיוק: סיכום שנה אישי, שיר ארוג לתוך שיר באופן אסוצייטיבי לחלוטין*.
"אם תרצה להשתמש בו, הוא עולה ברגע זה לתיקייה בבלוג המיקסטייפים שלך :)" כתב.
בטח שרוצה, תקשיבו איזה יופי 🙂

* מכיוון שהמיקסטייפ הזה מוקסס ונערך באופן כה מרהיב, לא היה לי לב לחלק אותו לטרקים – עמכם הסליחה.
אליך גיא:

            ⚜            ⚜            ⚜

לקראת סוף השנה התחילו להתחבר לי שירים בראש. חלקם היו שם עוד מתחילת השנה, חלקם הצטרפו ממש בימים האחרונים, ופתאום התחילו להיווצר לי באוזניים קשרים שלא היו שם. שיר אחד הזמין שיר אחר לרקוד איתו, שיר שלישי התחבק עם שיר רביעי, ושני שירים אחרים גילו שהם עובדים טוב יותר ביחד מאשר בנפרד, למרות שהם שונים מאוד אחד מהשני.
שלושת הדברים המשותפים לכל השירים במיקסטייפ הקצר הזה, שהוקלט בעצם לייב בתיקלוט ביתי שלי, הוא שהם יצאו ב-2013, שכולם אלקטרוניים בלי להרגיש קרים ומנוכרים, ושכולם שירים שאני ממש, ממש, סופר-דופר-מגה-אולטרה אוהב. מאחורי כל אחד מהשירים האלה עומד גם אלבום מעולה, אז אם אהבתם כאן משהו שלא הכרתם, אני ממליץ בחום עז לשמוע את האלבום המלא. כמעט בכל הפעמים הוא שווה את זה.
הבעיה יחידה היא שעכשיו, אחרי שהקלטתי את הסט הזה ושמעתי אותו כמה פעמים, אני כבר לא יכול לשמוע שיר אחד בלי האחר. הם התחברו לי בראש כמו תאומים סיאמיים ומפחדים שאם ינתקו ביניהם ייגרם נזק בל יתוקן.
במילים אחרות: האזנה נעימה.

2013ism by Guy Hajaj

23:14 min | 256kbp 44khz | 42.5 MB

על מנת להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!


1. Son Lux – Easy
2. James Blake – Life round here
3. Lorde – Glory and gore (mashed up with violins from Susanne Sundfor – "Stop (don't push the button)")
4. Jon Hopkins – Breathe this air
5. James Blake – Voyeur
6. Austra – Painful like
7. Rhye – 3 days

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| | |

תגיות: , , , , , , , , , , ,

שובו של המדען המטורף!
פרק חמישי בסאגת המיקסטייפים המפלצתיים של גיאחה, מוזיקה עם זוויות חדות שלאו דווקא תעשה לכם חמים באוזניים – אלא תבעט לכם בעכוז המנטלי כמו מרקחת פלילית. המיקסטייפ הזה ערוך כל כך טוב בעיניי עד שפשוט לא היה לי לב לחתוך לחתיכות של קבצי שירים כך שתאלצו לקבל אותו כמות שהוא: נתח אחד ומדמם של מפלצתיות בועטת ויפהפיה בצורת קובץ מפ3.

אם זה המפגש הראשון שלכם עם סדרת המיקסטייפים המצויינת הזו – אני ממליץ מאוד לחזור אחורנית ולחקור את המפלצות הקודמות:
Monsterisem IMonsterisem IIMonsterisem IIIMonsterisem IV

Monsterism V by Guy Hajaj

23:59 min | 256kbp 44khz | 54.9 MB

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 עסיסי אחד – גללו למטה!


1. Josef Mon – Divided Mellow
2. TNGHT – Higher ground
3. A tribe called red – Electric powwow drum
4. The Gaslamp Killer – Nissim (feat. Amir Yaghmai) + Jay-Z – Picasso baby
5. A tribe called red – Shottas (ATCR remix)
6. James Blake – Digital lion
7. Alicia Keys – Fallin' (Yarin Lidor bootleg)
8. Ozarks – Pyramids of love
9. Irene Kral – Going to california

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| | |

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , ,

Eight Orange Nights

Morphmixtapes דצמבר 14th, 2012

לפני שש שנים בחנוכה, גיאחה היקר פצח בפרוייקט מיוחד לחג ב-"עונג שבת" (הסבא של מורפמיקסטייפס!) שנקרא "עונג שמונג": מס' אנשי תרבות ובלוגרים המשתפים עם קהל הגולשים מיקסטייפ מיוחד בן שמונה שירים. בין המשתתפים היה ניתן למצוא את עידן אלתרמן, ערן "לטאת האמבט", יאיר רווה, שני קדר, דובי שרגא (פרנק זעתר), עידית נרקיס וביניהם גם את המיקסטייפ שלי.

יש לי חיבה אמיתית למיקסטייפים קצרים, על אף שלא מעט אנשים חושבים שכמות שווה לאיכות – זו טעות לטעמי. אני אוהב מיקסטייפים מדוייקים, כאלה שמובילים במתווה רגשי/מוזיקלי בהם כל שיר וכל צליל מדוד, כל רכיב מספר סיפור עד שסך האוסף גדול ושלם יותר מסכום חלקיו ולעיתים על מנת ליצור חוויה מדוייקת אין צורך בהרבה רכיבים כלל. שש שנים חלפו ועדיין אני חושב שזה אחד המיקסטייפים הכי טובים שרקחתי ואני מתקן את העוול ומפרסם אותו כעת שוב לאחר שנים בהם הוא נעלם מהרשת.
מקווה שתהנו 🙂
חג שמח!

Eight Orange Nights – Mixtape by Morphlexis

30:48 min | 256kbp 44khz | 57.9 MB

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה

1. Eden Ahbez – Full Moon
2. Two Banks of Four – Skylines Over Rooftops
3. Doris – You Never Come Closer
4. Francoise Hardy – Le Martien
5. Husky Rescue – My World
6. Maxayn – Doing Nothing, Nothing Doing
7. Piers Faccini – Silver Light
8. The Flamingos – I Only Have Eyes For You

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| | |

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

"אין מסיבה כמו מסיבת קאסיו!" (כתובת על קיר שירותים אקראיים בירושלים, סוף שנות ה-90)

יאפ, ביחוד כשמדובר במסיבת יום-הולדת פרטית של בעל הבלוג הזה!

השנה לקראת יום ההולדת שלי הבנתי 2 דברים עיקריים:
א. ככל שהגוף מזדקן הנשמה מתיילדת (טוב, לפחות אצלי זה כך).
ב. השנה במקום לקבל מתנות רציתי לתת משהו בחזרה לאנשים שאני אוהב – אז הקלטתי איפי קצרצר בן 4 שירים/קטעים שהוקלטו עם מקלדת קאסיו קטנטנה (SA-3) ומיקרופון צעצוע לילדים שיש בו שלל אפקטים זולים כמו אוטו-טיון וקורוס שאפשר להשתעשע איתם (המיקרופון אגב הוא פרי רכישה מוצלחת במיוחד בסופרמרקט אמריקאי ענק במהלך הנסיעה האחרונה של We Are Ghosts למיאמי). אם זה לא מספיק, במהלך ההקלטות ביקר אותי הפאפא של העונג בע"מ שמצא את עצמו עד מהרה מנגן על הקלידים הקטנטנים ומשחק עם מקרופון הצעצוע ואפילו שר במה שעד מהרה הפך להיות טרק מס' 2 באיפי (High Bill).


(גיאחה בזמן ההקלטות)

האלבום הקטנטן הזה מוצע להאזנה והורדה חינמית (פשוט הקישו 0 בשורת המחיר והכניסו כתובת מייל) – אני ממש מקווה שתהנו ממנו כפי שנהניתי להקליט אותו. תודה מיוחדת לדויד פרץ שלא שש לעזוב את משמרתו וערך מאסטרינג לאלבום בעיצומן של אזעקות ונפילות אמת על בירת הנגב.
לחצו פליי:

יותר מאוחר יעלה לבלוג חלק ב' של ספיישל היומולדת.
רמז: הוא יכיל מיקסטייפ.

תגיות: , , , , ,

כמובטח, הנה הטרילוגיה הישראלית בעריכתו של גיאחה שלשמחתי הוא אפילו נענה וכתב עליה כמה מילים (תזכורת – הקואדרולוגיה הישראלית שלי):

דרך העריכה שלי השתנתה מאוד עם השנים. זה לא כביש חד סטרי, לא השתנות עם כיוון אחד. לפני כמה שנים כשהייתי נדרש לערוך אוסף, בהזמנה או מרצוני, הייתי שוקד שעות: מלקט שירים בפינצטה, מנסה חיבורים שונים, בודק מה קורה לשיר הזה כשמניחים אותו ליד השיר ההוא, טועם, מתקן תיבול ומערבב מחדש. עריכה של מיקסטייפ אחד הייתה יכולה לקחת לי ימים, ויש מיקסטייפ אחד שהכנתי שנדרשו לי 4 חודשים להשלמתו (אם כי, חייבים להודות, רוב הזמן מתחילת העבודה ועד סיומה עבר בהרהורים והקשבות חוזרות, ורוב העבודה נעשתה בכמה פרצים אינטנסיביים). ההבדל הגדול שקרה מאז היה שהתחלתי לתקלט בצורה סדירה בפאבים, וששידרתי קיץ שלם ב"תדר". בשני המקרים אני דוגל בכוחה העצום של הספונטניות (קצת כמו העיקרון המנחה של We are ghosts): להביא מראש כמות גדולה של "כלים" (שירים, במקרה הזה), ולתת לאווירה, למקום, לתחושות ולאלתיומטר הפנימי לקבוע איך הם יוצגו, יורכבו, ידברו ויתמסרו זה עם זה.

כשניגשתי לעריכת שלוש השעות האלו, ניגשתי אליהן קצת כמו אל תיקלוט שכזה. ערימת הדיסקים הייתה, בשעתיים הראשונות, תיקיות המחשב שלי (פלוס שני הארדיסקים חיצוניים, שהכילו דברים ישנים יותר). החיבורים נקבעו על הרגע, עם מעט מאוד ניסיונות ותיקונים. זה אולי לא מיקסטייפ מלוטש, מוקפד וחלק – אבל זה בסדר, כי הוא מעביר בדיוק רב ככל האפשר את התחושות שלי בזמן עריכתו, והתחושות האלו השתנו ולא היו תמיד רציפות או הגיוניות.

השעה השלישית התחילה אחרת. עבדתי עליה ביום אחר והתחלתי מרעיון שאפתני מאוד – להרכיב שעה שלמה של לוּפים ודגימות משירים ישראליים שאני אוהב, והלבשתם בנאומים, קטעים מסרטים והקלטות שונות של דיבורים (ואכן, נכנסו לכאן הקלטות של יהודה עמיחי, אברהם שלונסקי, דוד אבידן וגם קטע מתוך "האסונות של נינה"). מייל מסער גמזו הבהיר לי שאין לי מספיק זמן לסיים את הפאזל השאפתני, ונאלצתי להשאיר רק 7 דקות מתוכו בתחילת השעה, ומשם להמשיך "כרגיל".

אף על פי שהחלוקה היא לא מוחלטת, השעה הראשונה מורכבת בעיקר מגרוב לסוגיו השונים; השעה השנייה לילית וצוללנית יותר, כראוי לשעה בה נועדה לשידור (מעמקי הלילה); והשלישית שקטה ומרירה-מתוקה. שיר הסיום הוא הדבר החשוב ביותר שכולנו צריכים.

מקווה שתיהנו להאזין כמו שאני נהניתי לערוך,
גיא

שעה ראשונה:

The Israeli Hour [part 1] – Israeli Mix by Guyha

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!

1. Markey Funk & Rocky B – Circus
2. Guadaloop – Second best
3. Side Brain – I never seen you so happy
4. מאקלה (אודי רז) – ציפורים נודדות
5. אושיק לוי – עין תחת עין
6. אורי דרור – גדול ביוון
7. Yemen Blues – Um min al yaman
8. האחים רמירז – תלתלים
9. Kutiman – Bango fields
10. קרולינה – שוב עם עצמי
11. Guadaloop – change of step
12. התפוחים – In the air
13. דורון בוטניק – Far down below
14. העבד – שיר הילדים הרעבים
15. מיכל לוטן – דוד שמש ואנטנה גם
16. ישראל גוריון – אור ערביים
17. נילי פינק – יוסי, ילד שלי מוצלח
18. יהוא ירון – שלושה שירים שלא נכתבו חלק א

שעה שנייה:

The Israeli Hour [part 2] – Israeli Mix by Guyha

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!

1. טליה אליאב – פשוט
2. ג'ירפות – מחצבים
3. ברי סחרוף – רחוק ממך
4. מאור כהן – החוזר
5. נדב אזולאי – ספירלה
6. ביקיני – אין לי
7. אפרת בן צור – אני אחכה
8. פוליאנה פראנק – הרעות
9. בלובנד – ערים וזיכרון
10. רותם אור – אחד מאתנו איננו טועה
11. עמיר לב – שמוליק
12. גבריאל בלחסן – אם יהיה זה רצונך
13. עמית ארז – Black light
14. אריק איינשטיין – האיש ששוקע עם השמש

שעה שלישית:

The Israeli Hour [part 3] – Israeli Mix by Guyha

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!

.1 יאפים עם ג'יפים – הגופות (אוטופיה של הדוב)
2. רונה קינן – גלויה
3. שיר של יורי בוקובסקי (האסונות של נינה)
4. אברהם שלונסקי בראיון לאבשלום קור
5. שילה פרבר – לך
6. שלומי שבן – מותק, את אצלי בראש
7. Finkelstein – Focused prevention
8. ג'ירפות – חייב לשכב
9. דוד אבידן – שירים שימושיים
10. ברי סחרוף – ריבונו של עולם
11. יהודה עמיחי – על מי מנוחות:
12. מאיר אריאל – הבן אדם אינו אלא
13. ישי קיצ'לס – קיצור תולדות הזמן
14. שלומי שבן – פעם שירים
15. שלומי שבן – מסיבת חוף
16. נתנאלה – רוח שלי, גשם שלי
17. אביתר בנאי – שמח שבאת
18. אסף אמדורסקי, שלומי שבן, יעל קראוס – שלא תדעי עוד צער (האסונות של נינה)
19. רונה קינן – בצד של הטובים
20. יהלי סובול – עצור
21. דניאלה ספקטור – על הים
22. אפרת בן צור – ילדה שרה לנחל
23. בני בשן – מיכל
24. אביגיל רוז – עוד מחכה לאחד
25. שלום גד – אנדורפין
26. חוה אלברשטיין – לישון לבד
27. אורה זיטנר (?) – לפנות ערב
28. דקלה – אהבה מוזיקה

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| |

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

We Are Ghosts III

Check This Out!, Disc-O-Rama אוקטובר 31st, 2010

בליל יום שלישי אחד, העשירי לאוגוסט, עלו על במת "תאטרון תמונע" 12 אמנים, יוצרים ומוזיקאים ללא שום מושג באשר למה שעומד לקרות מהרגע בו הם יעמדו יחדיו על הבמה, וכך גם כמובן הקהל. זהו ערב "בהפתעה" במובן הכי פילוסופי של המילה בו הקהל יודע מראש שאין הוא עומד לקבל להיטים, או הרכב שינגן לפניו שירים – במשך שעתיים שלמות המוזיקה ניטוותה באופן חי בחלל אולם התאטרון כשנגנים עולים ויורדים מהבמה על בסיס האינטואיציה שלהם בלבד. למעשה אם יש משהו שניתן להגיד על  "We Are Ghosts" זה שמדובר בפרוייקט מוזיקלי אינטואיטיבי המתבסס על אמון בין האמנים שלוקחים בו חלק.

הפעם היה לי כבוד גדול לעמוד שם על הבמה עם גיאחה, נועה מגר, אורי דרור, דני רווה, מתן נויפלד, אודי רז, Saccadic Eye Motion, כולם כבר לקחו חלק בסשנים הקודמים של קולקטיב הרוחות, אך הפעם הצטרפו אלינו דויד פרץ, מירב שחם, יהוא ירון ושיר-רן יינון שזו למעשה הפעם הראשונה בה זכיתי לנגן איתם ואני חושב שכך יעידו גם כל יתר האמנים. במקור כל הפרוייקט הזה לא נועד לבמה אלא לאולפן: מחקר מוזיקלי טהור של צליל, של מבנה, של סגנון – לא ידעתי כיצד הקהל יקבל את מה שאנחנו עושים או אם בכלל תהיה לו סבלנות וגם חששתי כיצד נוכחות הקהל תשפיע עלינו כמוזיקאים: האם ננסה לרצות את הקהל? האם נוכחות של כ-100 איש איתנו באותו חלל תשפיע על המוזיקה? ואני בכלל לא מתחיל להזכיר את הכאב ראש הטכני שהיה כרוך באירגון וההפקה של סשן כזה מחוץ לאולפן הקלטות והציוד המשובח שהוא מספק.

את ההופעה עצמה אני זוכר בהבזקים, שום דבר קוהרנטי, רק רגעים קטנים ששל פליאה שנחרטו לי בראש:
– גיאחה עומד על הבמה לאחר שהאורות כבו ולוחץ לראשונה על מתג ה-Play בווקמן החבוט כשהצלילים הראשונים שבוקעים ממנו נגמרים מהר מידי והוא ממהר להחזיר את הקלטת אחורה ולנגן אותם שוב.
– השירה של נועה מגר בסיום הקטע This Murky World עימו פתחנו את הסשן צימררה אותי אז וגם עכשיו.
– המפוחית המרוחקת של דויד פרץ בתחילת The Road Less Taken, לקח לי כמה רגעים להבין על הבמה מאיפה הצליל הזה מגיע.
– הנגיעה הראשונה של יהוא ירון בקונטרבאס שלו בקטע Passage שהציפה את האולם בויברציות מרוחקות ועמוקות יחד עם החליל המרחף של מירב שחם.
– את הרגע בו קלטתי שהפריטות האלימות שלי על הגיטרה שהיו מתוכננות לסיים את ההופעה הפכו לפתיחה של קטע חדש (They Dance The Mambo In Hell) וניסיוני, כשאורי דרור ניסר עם הקשת את גיטרת הבאס שלו ושיר-רן יינון ענתה לו עם הכינור כמו במירוץ משוגע ביניהם ודויד פרץ משתולל עם סימפולים של הקול שלי מתוך השיר הקודם וסוחט מהאייפון שלו את נהמות נשמתו המעונה של סטיב ג'ובס.

הייתי יכול להמשיך לכתוב עוד ועוד – אבל אני ממליץ פשוט ללחוץ Play בנגן כאן למטה (ושימו אוזניות! – במהלך המיקס השתדלתי למקם את הכלים כפי שהם היו על הבמה כך שתתקבל תמונה סטריאופונית מדוייקת יחסית, כך שהדרך האידיאלית לחוות את האלבום הזה היא בהזרקה ישירה למימברנות) ואם אהבתם את המוזיקה, ממש אשמח שתורידו אותה למחשב שלכם ותפיצו אותה הלאה (ואולי אפילו תשקלו לתרום כמה שיקלונים כדי שנוכל להמשיך להקליט?):

הרפאים:
גיא חג'ג' – טייפים, מניפולציית אפקטים, כלי-הקשה
דויד פרץ – אייפון, פנדר-רודס, לופר, חצוצרה, גיטרה חשמלית, הרמוניקה
שיר-רן ינון – כינור
נועה מגר – קולות, כלי הקשה
דני רווה – תופים, כלי הקשה
אורי דרור – באס, קאלימבה, מלודיקה, קולות, גיטרה
יהוא ירון – באס, קונטרבאס, קולות, קלידים
מירב שחם – חליל צד (ואנימציה)
מתן נויפלד – גיטרה, מלודיקה
Saccadic Eye Motion – גיטרה
אודי רז – סוזאפון, טרומבון, סינטיסייזר, פסנתר ילדים, כלי הקשה, קולות
מורפלקסיס – פנדר-רודס, גיטרה, באס, תופים, כלי הקשה, קולות, מלודיקה
פלנקטון – הקרנת וידאו

סאונד:
סאונדמן – אורפז אגרנוב
טכנאי הקלטה – רועי לוסטר
מיקס – מורפלקסיס
מאסטרינג – דויד פרץ

תודות:
תאטרון תמונע ובמיוחד לאסף הראל (תודה חבוב!)
אולפני אנובה – על תרומת הפנדר רודס והנדיבות בכלל.

בעוד כשבוע ייתפרסם הוידאו המלא של ההופעה הזו – עידכונים כמובן כאן בבלוג 🙂

רוצים לקרוא על הסשנים הקודמים של קולקטיב הרוחות?
אתם מוזמנים להציץ בפוסטים הקודמים שכתבתי על הסשן הראשון והסשן השני

* * *

אני לא יכול לסיים את הפוסט הזה מבלי לציין את האלבום החדש של Saccadic Eye Motion שראה אור ממש בימים אלו.
את סקאדיק (תסלחו לי על הקיצור) הכרתי מתוך דמו יפהפה שקיבלתי בהיס רקורדס ומשם העמיקה ההיכרות בינינו והפכה לחברות, יש מעט מאוד אומנים בארץ שאני נפעם מהמוזיקה שלהם והוא אחד מהם. עם יד על הלב, הרבה דברים שמתרחשים בשוליים הרחבים של המוזיקה העצמאית בארץ לא מדברים אליי וזה ממש בסדר (כלומר, אני לא מתלונן על זה :-)) – אבל כשפתאום אמן ישראלי מצליח ללחוץ לי על נקודת הג'י בטעם המוזיקלי, הו, זו סיבה למסיבה והאלבום החדש של סקאדיק הוא ממש כזה.
אז קבלו את המלצת הבית והורידו את הדבר הנהדר הזה לנגן שלכם:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

מי שזוכר, בפוסט הפתיחה הבטחתי שאעלה מיקסטייפ אחד כל שבוע אבל מצד שני הסתייגתי וכתבתי שמהותו של הבלוג ותכניו עדיין לא סגורים מבחינתי ואתן לו מרחב להתפתח, להשתנות ולעבור תהליך טבעי של אבולוציה. אני חושב שרק עכשיו נחת לי האסימון שיש קהל לבלוג הזה (גם אם גיאחה מתעקש לא למקם אותי בבאר הצידי של העונג לצד יתר משפחת האתר ~שיעול~) אבל חשוב לי להודות לכם הקוראים, המאזינים, והמגיבים – תודה!

לאחרונה הבנתי שמיקסטייפ כל שבוע זה רעיון אדיר אבל אם ברצוני לשמור על איכות המיקסטייפים (לא תאמינו כמה שעות אני יושב על מיקסטייפ אחד 🙂 ) ומצד שני לנהל לייבל, לעשות חזרות עם ההרכב החדש ולהספיק לנשום באופן כללי – אני חייב להוריד הילוך. אל דאגה הבלוג לא יוזנח חלילה – אלא פשוט יהיה יותר מרווח נשימה בין מיקסטייפ למיקסטייפ שימולא בטקסטים שעוסקים במוזיקה וגם קצת בהפקה או כל דבר אחר שמעניין אותי בעצם 🙂 . בינתיים אתם יכולים להתרשם מכמות המיקסטייפים (11!) שכבר יש לנו כאן וגם להנות ממיקסטייפ החורף (שיבוא כבר!) של קומארד גיאחה.

עשיתם כבר מנוי RSS? נרשמתם כבר לרשימת התפוצה שנמצאת ממש כאן מצד שמאל?

נ.ב. – בנוסף לכל מה שנכתב למעלה עכשיו גם מחשב האינטרנט שלי החזיר את נשמתו לבורא ואני נאלץ לכתוב את הפוסט הזה ממחשב זר. דמט!

תגיות: ,