זה לא היה אמור להתפרסם.
הסשן הזה תוכנן להיות בפני קהל פסטיבל אינדינגב ורוחות המדבר בלבד. לא מתועד, לא מצולם, לא משהו שנרוץ אח"כ ונספר עליו לחבר'ה – מוזיקה חד-פעמית שברגע שנניח את הכלים ונרד מהבמה היא לא תישמע שוב, היא תיגווע והרפאים שלה לא יחזרו כדי לרדוף את המאזינים יותר לעולם (לפחות לא בצורה כלשהי של הקלטה). אבל כל ההופעות באינדינגב הוקלטו (ע"י רועי לוסטר האדיר!) והשמועות אפילו מדברות על אלבום שיאגד את המיטב של הפסטיבל, לכן הרצון להניח טלפיים על הערוצים של ההופעה שלנו היה ברור – למעשה אני די אובססיבי ככל שזה נוגע לפרוייקט הרפאים ועל כך יוכלו להעיד 48 השעות המרוכזות בהן סיימתי את המיקס והמאסטרינג לארבעת הקטעים המככבים באיפי הזה.

מה שמוזר בכל הסיפור הזה שלקראת השעה 4 לפנות בוקר כשירדנו מהבמה הרגשנו די שפופים: התנאים על הבמה, העייפות, התחושה שהזמן המוקצב היה קצר מידי ורק למעשה התחממנו כשכמובן הכל נקטע בקטע האחרון ע"י משטרת ישראל והסאונדמנים שרק רצו ללכת לישון (לא מאשים אותם), בהחלט ניתן לכתוב שסיימנו את הסשן הזה כשחצי מתאוותנו בידינו ודי שמחתי למעשה שהסשן הזה לא יראה אור לעולם. כאשר האזנתי להקלטה לראשונה לפני כמה ימים – התחלתי לדפוק את הראש בקיר. לא זכרתי כלום מההופעה הזו ודי הייתי המום מהתיעוד של מה שניגנו – דבר שקיבל חיזוק מהתגובות של יתר משתתפי הפרוייקט באימיילים ההדדיים שרצו אח"כ בעת ששלחתי מיקסים ראשוניים: כולם היו די המומים מהעובדה שאנחנו ניגנו את זה.

We Are Ghosts – הוא לא רק הרכב ג'אמים של כמה חבר'ה שנפגשים לנגן ולהנות: זהו פרוייקט שעוסק בזמן ובתיעוד של יצירות חד-פעמיות שלעולם לא נוכל לשחזר, הוא עוסק ביצירה סימולטנית של כמה אומנים שנמצאים יחדיו על אותה במה/אולפן ומזנקים יחדיו אל הלא ידוע במובן הכי יצירתי של המילה תוך אמון מוחלט זה בזה. אני לא בטוח שהפרוייקט הזה מיועד לבמה – קיומו של קהל תמיד גורם לי לחשוש שמא נעדן את המוזיקה, נקצר קטעים ובאופן כללי ננסה לרצות מישהו אחר שהוא לא אנחנו. חשוב לי לשמור על הצביון הנסיוני, שלא נפחד להתנסות בצלילים חדשים ולכן אחרי 2 הסשנים האחרונים שהיו על במה ומול קהל – אנחנו עומדים להכנס שוב יחדיו, ממש ממש בקרוב, לתוך נבכי האולפן (וכמו תמיד, כל סשן שלנו מתבצע במקום שונה לחלוטין. אם תרצו להתעדכן להיכן ומתי – הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו).

לצערי עקב אילוצים טכניים חלק מהערוצים כלל לא הוקלטו (הכינור של שיר-רן, הסוזאפון/טובה של אודי רז, הגיטרה שלי וכו'..) – ניסיתי ככל האפשר להגביר את הכלים הללו מתוך זליגות הצליל למקרופונים וערוצים אחרים, לכן לטעמי הדרך האידיאלית להאזין לאי.פי. הזה הוא בעזרת אוזניות כדי שתוכלו להאזין לניואנסים והכלים הנוספים שנחבאים שם ברקע. האלבום עצמו, כתמיד, ניתן להורדה חינמית (רישמו 0 כמחיר) – ואם אהבתם את מה ששמעתם, אנו נשמח שתתרמו לנו כמה מעות: לפרוייקט הזה אין לייבל ואין אף גוף שעומד מאחוריו מלבדנו, האומנים, לכן הכסף שתתרמו לנו ילך ישירות להוצאות האולפן ויעזור לנו מאוד לממן את הסשן הבא:

הוקלט בפסטיבל אינדינגב 2010, השמיני לאוקטובר בשעה 3:25 לפנות בוקר.

נגנים:
שני קדר – שירה
גיא ביבי – כלי הקשה, תופים
דויד פרץ – אייפון, מלודיקה, אורגן חשמלי, לופר
אורי דרור – באס, גיטרה חשמלית
מתן נוייפלד – גיטרה חשמלית
גיא חג'ג' – אייפון, דגימות, רדיו, מניפולציות של אפקטים
דני רווה – תופים
אודי רז – טובה, סוזאפון
שיר-רן ינון – כינור
נועה מגר – שירה
מאי קסטלנובו – לוכד נשמות
מורפלקסיס – גיטרה חשמלית, שירה, באס

הוקלט ע"י רועי לוסטר
סאונדמן – אביב מרק
מיקס ומאסטרינג – מורפלקסיס

תודה מיוחדת לערן רוסק שתיעד בוידאו חלקים מההופעה!

הנה כמה צילומים של ינאי זקס וגל בזל האדירים מאותו ערב (או שמא בוקר?)

❧ אם אהבתם את המוזיקה – אנא שתפו אותה עם אחרים! ☙

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

We Are Ghosts III

Check This Out!, Disc-O-Rama אוקטובר 31st, 2010

בליל יום שלישי אחד, העשירי לאוגוסט, עלו על במת "תאטרון תמונע" 12 אמנים, יוצרים ומוזיקאים ללא שום מושג באשר למה שעומד לקרות מהרגע בו הם יעמדו יחדיו על הבמה, וכך גם כמובן הקהל. זהו ערב "בהפתעה" במובן הכי פילוסופי של המילה בו הקהל יודע מראש שאין הוא עומד לקבל להיטים, או הרכב שינגן לפניו שירים – במשך שעתיים שלמות המוזיקה ניטוותה באופן חי בחלל אולם התאטרון כשנגנים עולים ויורדים מהבמה על בסיס האינטואיציה שלהם בלבד. למעשה אם יש משהו שניתן להגיד על  "We Are Ghosts" זה שמדובר בפרוייקט מוזיקלי אינטואיטיבי המתבסס על אמון בין האמנים שלוקחים בו חלק.

הפעם היה לי כבוד גדול לעמוד שם על הבמה עם גיאחה, נועה מגר, אורי דרור, דני רווה, מתן נויפלד, אודי רז, Saccadic Eye Motion, כולם כבר לקחו חלק בסשנים הקודמים של קולקטיב הרוחות, אך הפעם הצטרפו אלינו דויד פרץ, מירב שחם, יהוא ירון ושיר-רן יינון שזו למעשה הפעם הראשונה בה זכיתי לנגן איתם ואני חושב שכך יעידו גם כל יתר האמנים. במקור כל הפרוייקט הזה לא נועד לבמה אלא לאולפן: מחקר מוזיקלי טהור של צליל, של מבנה, של סגנון – לא ידעתי כיצד הקהל יקבל את מה שאנחנו עושים או אם בכלל תהיה לו סבלנות וגם חששתי כיצד נוכחות הקהל תשפיע עלינו כמוזיקאים: האם ננסה לרצות את הקהל? האם נוכחות של כ-100 איש איתנו באותו חלל תשפיע על המוזיקה? ואני בכלל לא מתחיל להזכיר את הכאב ראש הטכני שהיה כרוך באירגון וההפקה של סשן כזה מחוץ לאולפן הקלטות והציוד המשובח שהוא מספק.

את ההופעה עצמה אני זוכר בהבזקים, שום דבר קוהרנטי, רק רגעים קטנים ששל פליאה שנחרטו לי בראש:
– גיאחה עומד על הבמה לאחר שהאורות כבו ולוחץ לראשונה על מתג ה-Play בווקמן החבוט כשהצלילים הראשונים שבוקעים ממנו נגמרים מהר מידי והוא ממהר להחזיר את הקלטת אחורה ולנגן אותם שוב.
– השירה של נועה מגר בסיום הקטע This Murky World עימו פתחנו את הסשן צימררה אותי אז וגם עכשיו.
– המפוחית המרוחקת של דויד פרץ בתחילת The Road Less Taken, לקח לי כמה רגעים להבין על הבמה מאיפה הצליל הזה מגיע.
– הנגיעה הראשונה של יהוא ירון בקונטרבאס שלו בקטע Passage שהציפה את האולם בויברציות מרוחקות ועמוקות יחד עם החליל המרחף של מירב שחם.
– את הרגע בו קלטתי שהפריטות האלימות שלי על הגיטרה שהיו מתוכננות לסיים את ההופעה הפכו לפתיחה של קטע חדש (They Dance The Mambo In Hell) וניסיוני, כשאורי דרור ניסר עם הקשת את גיטרת הבאס שלו ושיר-רן יינון ענתה לו עם הכינור כמו במירוץ משוגע ביניהם ודויד פרץ משתולל עם סימפולים של הקול שלי מתוך השיר הקודם וסוחט מהאייפון שלו את נהמות נשמתו המעונה של סטיב ג'ובס.

הייתי יכול להמשיך לכתוב עוד ועוד – אבל אני ממליץ פשוט ללחוץ Play בנגן כאן למטה (ושימו אוזניות! – במהלך המיקס השתדלתי למקם את הכלים כפי שהם היו על הבמה כך שתתקבל תמונה סטריאופונית מדוייקת יחסית, כך שהדרך האידיאלית לחוות את האלבום הזה היא בהזרקה ישירה למימברנות) ואם אהבתם את המוזיקה, ממש אשמח שתורידו אותה למחשב שלכם ותפיצו אותה הלאה (ואולי אפילו תשקלו לתרום כמה שיקלונים כדי שנוכל להמשיך להקליט?):

הרפאים:
גיא חג'ג' – טייפים, מניפולציית אפקטים, כלי-הקשה
דויד פרץ – אייפון, פנדר-רודס, לופר, חצוצרה, גיטרה חשמלית, הרמוניקה
שיר-רן ינון – כינור
נועה מגר – קולות, כלי הקשה
דני רווה – תופים, כלי הקשה
אורי דרור – באס, קאלימבה, מלודיקה, קולות, גיטרה
יהוא ירון – באס, קונטרבאס, קולות, קלידים
מירב שחם – חליל צד (ואנימציה)
מתן נויפלד – גיטרה, מלודיקה
Saccadic Eye Motion – גיטרה
אודי רז – סוזאפון, טרומבון, סינטיסייזר, פסנתר ילדים, כלי הקשה, קולות
מורפלקסיס – פנדר-רודס, גיטרה, באס, תופים, כלי הקשה, קולות, מלודיקה
פלנקטון – הקרנת וידאו

סאונד:
סאונדמן – אורפז אגרנוב
טכנאי הקלטה – רועי לוסטר
מיקס – מורפלקסיס
מאסטרינג – דויד פרץ

תודות:
תאטרון תמונע ובמיוחד לאסף הראל (תודה חבוב!)
אולפני אנובה – על תרומת הפנדר רודס והנדיבות בכלל.

בעוד כשבוע ייתפרסם הוידאו המלא של ההופעה הזו – עידכונים כמובן כאן בבלוג 🙂

רוצים לקרוא על הסשנים הקודמים של קולקטיב הרוחות?
אתם מוזמנים להציץ בפוסטים הקודמים שכתבתי על הסשן הראשון והסשן השני

* * *

אני לא יכול לסיים את הפוסט הזה מבלי לציין את האלבום החדש של Saccadic Eye Motion שראה אור ממש בימים אלו.
את סקאדיק (תסלחו לי על הקיצור) הכרתי מתוך דמו יפהפה שקיבלתי בהיס רקורדס ומשם העמיקה ההיכרות בינינו והפכה לחברות, יש מעט מאוד אומנים בארץ שאני נפעם מהמוזיקה שלהם והוא אחד מהם. עם יד על הלב, הרבה דברים שמתרחשים בשוליים הרחבים של המוזיקה העצמאית בארץ לא מדברים אליי וזה ממש בסדר (כלומר, אני לא מתלונן על זה :-)) – אבל כשפתאום אמן ישראלי מצליח ללחוץ לי על נקודת הג'י בטעם המוזיקלי, הו, זו סיבה למסיבה והאלבום החדש של סקאדיק הוא ממש כזה.
אז קבלו את המלצת הבית והורידו את הדבר הנהדר הזה לנגן שלכם:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

פסטיבל אינדינגב הוא כנראה פסטיבל המוזיקה שאני הכי מצפה לו במהלך השנה.
מעבר לעובדה שמדובר בפסטיבל פנומנלי המאגד תחת קורתו עשרות אמנים אדירים ומגוונים שגורמים למוזיקת הפופ הגנרית הישראלית להחוויר מבושה (כשהפעם הוא גם מתרחב ל-3 ימים!), ומעבר לכך שגם השנה אארוז את מיטלטלי, אנתק את הסלולארי וארד דרומה למדבר, שבוע לפני הפתיחה, כדי להתנדב ולעזור בהקמת הפסטיבל – השנה אזכה לעמוד על הבמה עם חבורה ענקית ומוכשרת של אמנים הפועלים יחדיו תחת השם "We Are Ghosts". אין לנו מושג מה אנחנו הולכים לנגן – אבל זו בדיוק הנקודה: לעלות על במה מול קהל ללא ידיעה מינימאלית של מה עומד לקרות מלבד האמון המוחלט באלה העומדים לצידך עם כל הריגוש והסכנה שבמצב הזה.

לרגל ההופעה באינדינגב ולקראת הריליס השלישי שלנו (תוך פחות משנה!!) שיראה אור לקראת סוף אוקטובר, אנו משחררים היום סוג של סינגל וידאו מתוך תיעוד ההופעה שלנו בתאטרון תמונע לפני קצת יותר מחודש וחצי:


(קרדיטים: במאי – יאיר גולן, צילום – יהונתן רזניק, להב לוי, אופיר פרץ ויאיר גולן, עריכה – אני)

We Are Ghosts IVאינדינגב 2010 (בליל שישי, 8/10/10 – 2:40 בלילה, השעה בה ממילא ישוטטו רוחות בתוך הקהל..)
משתתפים (הרכב מלא!): דויד פרץ, שני קדר, יהוא ירון, מירב שחם, שיר-רן ינון, אורי דרור, מתן נויפלד, דני רווה, נועה מגר, גיא חג'ג', גיא ביבי, Saccadic Eye Motion, אודי רז, אנוכי (תגידו שלום למצטרפת החדשה:) ומאי קסטלנובו-גלילי שתתארח עם לוכד הנשמות שלה!

נתראה בחולות המדבר?

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע שאני מעורב בפרוייקט מוזיקלי נסיוני הנקרא We Are Ghosts, קולקטיב של מוזיקאים ואומנים (גם כאלה שאינם קשורים למוזיקה) שמתכנס אחת לכמה זמן בתוך אולפנים סודיים ברחבי הארץ ומתעד סשנים של אילתורים ללא חזרות, ללא תיאומים ובלי שום מגבלות ז'אנריות – החוק היחידי הוא להקשיב ולהגיב. עבורי הפרוייקט הזה הינו כר נהדר לבחינת גבולות היצירה, לעקוף את כל מה שאני יודע על מוזיקה ולתת ביטוי לאינטואיציה מיידית – כזו שאיננה מושפעת מתבניות מקובעות או תכנון מוקדם, כזו שלוכדת את אותם רגעי קסם חמקמקים שאף פעם אי אפשר באמת לתכנן ומתעדת אותם. לפרוייקט הזה אין לייבל או בית, כולו מורכב ומנוהל ע"י האמנים שלוקחים בו חלק וממומן על ידנו ועל ידי התרומות שאנחנו מקבלים. חשוב לנו שהמוזיקה שנוצרת מהמפגשים הללו תהיה נגישה וחינמית, אנחנו לא יוצרים אותה למטרות רווח ואין לנו שום שיקולים כלכליים –  מדובר באומנות לשם אומנות ואנחנו שמחים לחלוק את תוצר הניסויים היצירתיים שלנו עם אחרים.

אם עד עתה בשני הסשנים הקודמים התכנסנו וניגנו תחת המסגרת המגוננת והאינטימית של אולפן ההקלטות הפעם הוזמנו ע"י תאטרון תמונע לחנוך את סדרת הערבים הנסיוניים החדשים שלהם (תחת השם "אקספרימנט") ולבצע באופן חי, מול קהל, את הסשן השלישי שלנו ואם זה לא מספיק מצטרפים אלינו חמישה אורחים מיוחדים: דויד פרץ, יהוא ירון, שיר-רן ינון, אריק "פלנקטון" פוטרמן ומרב שחם – השלושה הראשונים יעלו איתנו לבמה ושני האחרונים יאלתרו עימנו בוידאו-ארט שיוקרן במהלך הסשן. בנוסף, ההופעה תוקלט בערוצים (ולאחר עריכה תהיה זמינה להורדה חינמית) ובמקביל תתועד בוידאו איכותי, אגב – כל ההכנסות (גם מההקלטות וגם מההופעה – שימו לב לכרטיסים הזולים!) מיועדות לשם כיסוי הוצאות ומימון הסשן הבא.
אנחנו לא עורכים חזרות, אין לנו תיאומים מוקדמים, אנחנו לא יודעים מה עומד לקרות – זה מרגש בטירוף ביחוד לנוכח רשימת המשתתפים העסיסית שרשומה כאן למטה, זו חתיכת הרפתקאה שאני מתרגש וגאה להיות חלק ממנה ואני מקווה שתצטרפו אלינו גם אתם 🙂

We Are Ghost IIIסשן חי בתאטרון תמונע 10.8.2010 – 22:30, כניסה 20 ש"ח
משתתפים: דויד פרץ | גיא חג'ג' | יהוא ירון | דני רווה | מתן נויפלד | מורפלקסיס | אודי רז | אורי דרור | Saccadic Eye Motion | נועה מגר | שיר-רן ינון | מרב שחם | אריק "פלנקטון" פוטרמן
הזמנת כרטיסים מראש (מומלץ!) – 03-5611211

הדרך הכי טובה להתעדכן בינתיים היא דרך עמוד הפייסבוק שלנו – הצטרפו אלינו! (לפחות עד שנסיים את הקמת האתר הרישמי)

ולמי שפספס – הנה כמה מילים על הסשן הראשון ועל הסשן השני של פרוייקט הרפאים.

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,


(צילום: נועה מגר)

קודם כל, לפני שתתחילו בקריאה, בואו ולחצו על כפתור הפליי של הנגן הזה – הוא יהיה הפסקול הכי הולם לפוסט הזה:

אני רוצה לחשוב שאין דרך "נכונה" לעשות מוזיקה ושכל ספרי ההדרכה/בתי הספר/הקורסים היקרים מציעים בסופו של דבר גישות שונות לאמנים, יוצרים או מפיקי מוזיקה ל-"איך באמת עושים את זה", אבל בסופו של דבר אין חוקים. לא באמת.
פרוייקט We Are Ghosts נבע כסוג של גחמה, קריאת תיגר על מסגרות פנימיות: כל אמן יכול לספר עד כמה קשה לשבור את אותן תבניות יצירתיות ושככל שהן חוזרות על עצמן הן הופכות לשלשלאות כבדות, למלכודת, לרעל. אז הנה דרך נהדרת לשבור תבניות – פשוט לעקוף אותן. לעקוף את ההגיון, את השיפוט הפנימי, לעקוף את התיכנון המוקדם. אין אחר כך, יש רק הווה מתמשך: עכשיו, עכשיו. עכשיו! זהו כוחו של האילתור, של ג'אם סשן. בדיוק לפני חצי שנה ערכנו ופירסמנו את סשן הרפאים הראשון, לא תיכננתי מראש להוציא אותו לאור והתייחסתי לפרוייקט הזה כאל ניסוי שסיכוי סביר שייכשל, אבל מה שיצא משם הותיר אותי מופתע לחלוטין: 5 קטעים פסקוליים, אפלוליים שנוצרו מתוך האין, מתוך השראה של רגע שלא יחזור. הכל הוקלט ברמה מאוד בסיסית אבל המוזיקה.. דמט, המוזיקה שנוצרה תפסה אותי ממש לא מוכן. לכן היה לי חשוב להמשיך ולהפוך את זה מפרוייקט חד-פעמי, ארעי, למשהו שיחזור על עצמו בכל חצי-שנה או שנה – פרוייקט שבו נוכל לתת ביטוי לצדדים פחות קומוניקטיביים מוזיקלית, ללא שום מטרה מיסחרית, מבלי לרצות איש מלבד את עצמנו כשהשירים יכולים לנסוק לאורך של 7 דק', 10 דק' ואולי אפילו רבע שעה. אם יהיו אלה שיאהבו את מה שנעשה – נשמח נורא, אם לא – גם זה בסדר, המוזיקה הזו לא נועדה לכולם וטוב לנו עם זה.

לפני כחודש ביום שבת אחד, ה-1 במאי (ערב ל"ג בעומר), התכנסו חברי סשן הרפאים השני באולפני העוגן אשר בעצם שוכנים בתוך צריף הממוקם בחלק הנידח והפחות פופולארי של קיבוץ העוגן. זו היתה החלטה עקרונית למקם את הסשן השני במיקום גיאוגרפי שונה מהאווירה האורבנית שאפיינה את הסשן הקודם שהוקלט בדרום תל-אביב (ואני מקווה שהקו המנחה הזה יוביל אותנו גם הלאה וכל סשן יוקלט באולפן שונה ובאיזור גיאוגרפי אחר) ומנגד להקליט הפעם באולפן טוב ולא להתפשר על איכות הצליל. אגב, כשאני כותב "אנחנו" אני בעצם מתכוון לשני קדר, דני רווה, אורי דרור, גיאחה, נועה מגר, Saccadic Eye Motion (כולם היו גם בסשן הקודם) והפעם הצטרפו אלינו אודי רז (מארש דונדורמה, הפשרות), גיא ביבי (פרוייקט הגומיה) ומתן נויפלד (ממארגני אינדינגב ואיש יקר באופן כללי).

לאחר שהתמקמנו באולפן, סידרנו את הכלים, כל המיקרופונים כוונו ובחדר הבקרה נשמע ההימהום החרישי של הפריאמפים והקונסולה האירה כמו גשר פיקוד של חללית את כל 22 הערוצים הפתוחים – התפזרנו בחלל הרחב של החדר והתחלנו בהקלטות. הדרישה היחידה שההעמדתי בפני כולם היא להקשיב ולהגיב: אם זה מתאים – לנגן, אם לא אז לא. אין חוקים מעבר לזה. הקטע הראשון שהוקלט הוא גם הקטע הפותח את האלבום, Summoning The Ghosts, שהוביל למסע מוזיקלי בן 4 שעות מאולתרות, נועזות, הזויות כשלאף אחד מאיתנו אין מושג כיצד כל זה יגמר.
אני מעדיף שלא להרחיב על מה שהתרחש אחר כך בזמן ההקלטות, המוזיקה שנוצרה היא העדות הכי טובה לאווירה המחשמלת ששררה שם, אני חושד שכולנו היינו במין מצב מוזר של טראנס – אחרת לא ניתן להסביר את זה שכמעט כולנו לא זכרנו אח"כ מה התחולל שם ומי ניגן על מה (אם הייתם עימנו בחדר ולרגע אחד הייתם מסובבים את הראש ואז חוזרים להתבונן שוב הייתם מגלים שכולם שינו כלים ומיקום).

אז הנה זה כאן, האלבום השני של פרוייקט הרפאים, פרוייקט ללא כוונת רווח אלא לשם האומנות שבדבר.
אם אהבתם את מה ששמעתם אתם מוזמנים לתרום לנו כמה שיקלונים לבחירתכם (ואם תעשו זאת תזכו באי.פי. בן 5 קטעים מאותו הסשן שלא יראו אור בשום פורמט אחר), אבל גם אם לא – זה בסדר 🙂 ואם בא לכם אתם מוזמנים להצטרף לקבוצה הצנועה שלנו בפייסבוק.

רק בקשה קטנטנה: אנא הפיצו את המוזיקה הזו הלאה, זה הכל.

תגיות: , , , , , , , , , , , ,