Wright's Mixtape

Morphmixtapes 17 בספטמבר, 2008

טיול שנתי בכיתה ה'. לפני כמה רגעים היה כיבוי אורות באולם ספורט ישן, איפשהו במרכז הארץ, שהפך בן רגע לחדר שינה כביר למאה וקצת תלמידים. בחשיכה המתלחששת אני שולף מתיק גב את הווקמן החדש שקנו לי, סחבתי איתי גם שתי קסטות: קסטה אחת הכילה הקלטה של התוכנית "מה יש?" ובצד השני הקלטה מתקליט של החיפושיות והקסטה השניה היתה מוזרה, על העטיפה היה צילום מונוכרומי של חזירה חייכנית עם צאצאים ומתחת הכיתוב Pink Floyd – The Best Of Tour 1972, זו היתה קסטה שהביאה אחותי כשחזרה מטיול ארוך בהודו יחד עם שלל קלטות פירטיות שהיו נפוצות במזרח. לא רציתי לשמוע שוב את "מה יש?" ואת המילים של הביטלס אני מכיר בעל-פה כבר מזמן אז נתתי הזדמנות לקלטת החזירית. ברגע שהצלילים הראשונים בקעו והתערבלו בחלל הסודי שבין האוזניים, ראיתי את התקרה הולכת ונעלמת אל תוך שמי הלילה הקרירים בעוד המוזיקה הזו, כמו במעשה כישוף פיזי, גורמת לי לרעוד, להתבונן מסביב ולהבין שמהרגע הזה המציאות התקיימה מכורח המוזיקה ולא להיפך. אחרי הלילה ההוא נדבקתי לקסטה הזו וניגנתי אותה עד שחיקה, אח"כ גם למדתי שמדובר בהופעה מיוחדת שכללה את כל "הצד האפל של הירח", שנה לפני שאלבום האולפן ראה אור!

זה היה המפגש הראשון שלי עם פינק פלויד ואז התוודעתי למגע הזהב של ריצ'רד רייט על הקלידים, היכולת הנהדרת שלו לשחק ולמתוח את הצליל עד שהוא הופך למרחב אמביינטי חסר אופק, כמעט מופשט, ובאותה המידה הוא יכול לשוטט על הקלידים בסולואים חתוליים או להקיש עליהם ולהפוך להיות חלק מחטיבת הקצב של השיר, אני אפילו לא אתחיל לכתוב כאן על האפקטים, עיוותי הצליל והמניפולציות שהוא ערך לפסנתרים, אורגנים, סינטיסייזרים ומכונות הסלילים שהוא גרר להופעות. פינק פלויד היא תוצאה של סינרגיה נהדרת בין ארבעה מוזיקאים משובחים: רוג'ר ווטרס עם הבאס הרפיטטיבי והכריזמה, ניק מייסון מכה יציב בתופים גם כשהכל גועש ומתפרק סביב, דייויד גילמור מלפף עם גיטרה שנעה בין הזעקה ללחש ולפעמים נשמעת כמו צליל מכוכב אחר וביניהם ריק רייט מפיק משטחים של צליל מאורגן פארפיסה, האמונד, מלוטרון, פועם בפסנתר או ויברפון, מוסיף כישוף לא ארצי ומרוחק לשירים. מאוחר יותר למדתי שהבחור בעל ידי הזהב ועיני השקד היה דווקא הצנוע והמופנם בחבורה.

ריצ'רד רייט נפטר לפני יומיים, ב-15 לספטמבר 2008 בגיל 65. כעת רק אצבעות רפאים ידלגו בין הקלידים וינעימו חלומותינו.  יהי זכרו ברוך.

המיקסטייפ הנוכחי מוקדש לריצ'רד רייט. אהבתי אותו מאוד כשהיה חלק מפינק פלויד ואת פינק פלויד אני מעדיף עד שנת 1973 (ובעיקר בהקלטות מהופעות חיות בהן השירים שלהם זכו לחיוניות אדירה ונדירה שנעלמת לעיתים בהקלטות אולפן), על כן המיקסטייפ הנוכחי אינו מייצג את מכלול היצירה העצמאית של ריצ'רד רייט אלא רק את הפרספקטיבה האישית שלי והשתדלתי לבחור את הקטעים בהם הקלידים של רייט הם דומיננטיים או נמצאים בבסיס היצירה המוזיקלית.

Wright's Mixtape

Wright's Mixtape

Wright's Mixtape – by Morphlexis
49:17 min | 256kbps 44khz | 88.5 MB
כדי להוריד את הכל כקובץ Rar אחד - גלגלו למטה!

1. Pink Floyd – Fat Old Sun (live at the Paris Theater, London – 1971)
קניתי את הבוטלג הזה בקלטת לפני 12 שנה ב-"אוזן השלישית" חיפה. אני מת על הסאונד של הקלידים כאן וריצ'רד נותן אילתור סולו יפהפה בדקה 8:57.  ~אנחה~.
2. Pink Floyd – Paintbox (1967)
השיר הראשון והיפהפה שרייט כתב לבד לפינק פלויד. במקור יצא כבי-סייד לסינגל Apples & Oranges.
3. Pink Floyd – Interstellar Overdrive (live at the Paradiso Club, Amsterdam – 1969)
ביצוע איטי ומהורהר משהו לקטע הזה מאלבום הבכורה של פינק פלויד – אך עדיין,  הוא מהפנט..
4. Pink Floyd – Love Scene, Take One (Taken From The "Zabriskie Point" Sessions – 1970)
אחת הפנינים העלומות של פינק פלויד: הסשנים לפסקול הסרט Zabriskie Point. קטע עדין ויפהפה של ריצ'רד לפסנתר וויברפון.
5. Pink Floyd – Careful With That Axe Eugene (live at the Paradiso Club, Amsterdam – 1969)
בהקלטה הזאת מהופעה מאמסטרדם, בעקבות תקלה טכנית, לא הוקלטו הקולות – על כן ניתן לשמוע רק בקושי את רוג'ר ווטרס צועק את מעיו בדקה 4:39.
6. Pink Floyd – See-Saw (1968)
עוד שיר יפהפה שרייט כתב לפינק פלויד כשכבר היה ברור שסיד ברט לא יחזור יותר מהעולמות אליהם הלך.
7. Pink Floyd – The Violent Sequence, Take One (Taken From The "Zabriskie Point" Sessions – 1970)
קטע סולו פסנתר עדין ונהדר מפסקול זברינצקי. אבל זה בעצם הלחן הראשוני, הקדום, ל-Us & Them מתוך הצד האפל של הירח.

תגיות: , , ,



9 תגובות על ”Wright's Mixtape“

  1. Jijimiji | 20 בספטמבר, 2008 בשעה 6:29

    איזה אוסף משובח!
    תודה רבה!

    גיא

  2. morphlexis | 20 בספטמבר, 2008 בשעה 11:42

    הי גיא!
    תודה, ומזל טוב על האתר המחודש שלך !

  3. ברק חיימוביץ' | 20 בספטמבר, 2008 בשעה 12:50

    וואו! איזה כיף (כלומר בהתחשב בנסיבות…).

    נראה לי שהמיקסטייפ הזה ואני הולכים להיות חברים טובים.

    תודה!

  4. funk sinatra | 20 בספטמבר, 2008 בשעה 19:41

    מוכרת לי הקלטת הזאת עם החזיר….זוכר את "מאורספץ" מגרמניה?כמה שמענו והושפענו מהם יחדיו….

  5. morphlexis | 20 בספטמבר, 2008 בשעה 20:16

    בטח שאני זוכר את "מאורספץ" !
    איזה בוטלג נהדר – יש לך אותו עדיין? תוכל להמיר אותו דיגיטאלית?

  6. funk sinatra | 22 בספטמבר, 2008 בשעה 22:56

    הלוואי בנימין מת למצוא אותו
    היום יצא מופע לגילמור בדיסק ודיוידי-האחרון שיצא לעולם עם ריצ'ארד…..

  7. אפילו עז | 23 בספטמבר, 2008 בשעה 1:09

    […] דויד פרץ כותב בתמצות מושלם על ריצ'רד רייט שנפטר בשבוע שעבר, ומורפלקסיס מצרף מיקסטייפ לזכרו. […]

  8. אסף | 25 בספטמבר, 2008 בשעה 16:22

    מרגש, תודה.

  9. Morphmixtapes » Sleeping Time Music | 26 באוגוסט, 2009 בשעה 2:11

    […] ושחוק עד שצליל התופים הפך לפעימות עמומות והקלידים של ריק רייט נמתחו לשובל אמביינטי והתבלבלו עם הגיטרה של גילמור […]

הוספת תגובה