צריך לא מעט כדי שאזמין לכאן מישהו שאני לא מכיר להתארח למיקסטייפ אבל כבר כמה זמן שירה לב מפזרת ברשת מיקסטייפים כמו פירורי עוגיות וירטואליים, עם טעם אקלקטי משובח שנע בין עליצות למלנכוליה ומה שהרשים אותי במיוחד הוא העובדה שאני בכלל לא מכיר חצי מהלהקות! ארררגגג! כך שלא נותרה לי כל ברירה אלא להציע לשירה להתארח כאן ואולי אפילו לקבל פינה קבועה, שתי שניות אחרי שהצעתי לה את החברות הוירטואלית הזו היא שלחה מיקסטייפ חדש ואפילו הוסיפה לו מעט מילים, כפי שהיא הקדימה: "זה לא אומר שום דבר ספציפי על המיקסטייפ, אבל זה אומר הרבה (במעט מילים) על מהי בשבילי מוזיקה ואיך אני חווה אותה בד"כ. הנחתי את האצבעות על המקלדת וזה פשוט זרם."
* * *

דרך זכוכית המקלחת, מבעד לחלונות הגדולים, אני יכולה לראות את השמש תלויה נמוך בשמיים. אני עוצמת עיניים ומרגישה את המים הקרים מחליקים על העור החיוור שלי.

אני יוצאת החוצה לכיוון החדר שלי, עטופה במגבת ומדיפה ריח נפלא. על שולחן העץ מונחת קערת תותים; הם אדומים ומושלמים. אני לוקחת אחד ונוגסת.

בידיים רטובות עדיין, אני מדליקה את מערכת הסטריאו ונשכבת על המיטה. אני לבד בבית, וגגות השכנים נגלים אלי מבעד לתריסים, רעפים אדומים וצמחים מטפסים. הצלילים ממלאים את החדר, ואני חושבת: אני בת שמונה עשרה ומרגישה כמו בת שש. אני לא רוצה שהעולם הזה ילך לאיבוד אף פעם.

התחושה נפלאה כל כך, המוזיקה היא כמו מאהב מתבגר שמחליק תות נוסף כל הדרך לגרון, מנשה נוי (כן) בחולצה פתוחה מעט, ואני גבוה בשמיים, מתנדנדת, רצה על עננים, נעצרת, מתנשמת; אני נרדמת.

אני חולמת על טיסה לחלל וקווין שילדס עדיין שר אצלי בחדר.

I Was Dreaming of Spaceships – A Mixtape By Shira Lev

I Was Dreaming of Spaceships

I Was Dreaming of Spaceships – Mixtape by Shira Lev
39:25 min | 256kbps 44khz | 72 MB
כדי להוריד את הכל כקובץ mp3 אחד - גלגלו למטה!

1. Singapore Sling – Heart of Chrome
2. April March – Sometimes When I Stretch
3. My Bloody Valentine – Slow
4. Black Moth Super Rainbow – I Think It Is Beautiful That You Are 256 Colors Too
5. Glass Candy – Rolling Down The Hills
6. Optiganally Yours – You're Something Special To Me
7. Ciccone Youth – Into The Groove(y)
8. The Bilinda Butchers – GiGi
9. Spank Rock – Backyard Betty
10. The Airfields – YR So Wonderful
11. Roy Vedas – Fragments of Life
12. Bedhead – Bedside Table

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , ,



15 תגובות על ”I Was Dreaming of Spaceships“

  1. פרנק | 20 בינואר, 2009 בשעה 23:39

    אני לא מאמין! Fragments of Life!

    זה מדהים, הצירופי מקרים האלה. לפני איזה שבוע נזכרתי בשיר הזה, לא זוכר כבר למה. חקרתי קצת, גיליתי שעשו לו כמה קאברים. אתמול חבר העלה את שמו בשיחה, והיום הוא מופיע במיקסטייפ הזה, ממש כאילו לא עברו 10 שנים מאז חרך את התדר הגלגלצי. ואחרי כל השנים אני עדיין תמה על כך שהוא היה כזה להיט; הוא שיר די מוזר (ויפה כמובן).

  2. morphlexis | 20 בינואר, 2009 בשעה 23:50

    זה בדיוק "הקטע" עם השיר הזה. הוא מוזר. זה מתחיל מההפקה, העיבוד ומעצם העובדה ששיר כל כך פסיכי נכנס בכלל למצעדי הפזמונים. בסינגל שיצא בזמנו היה עוד שיר נהדר ושקט שלא צלח את הרדיו – שמתי אותו בשעה השנייה של האירוח שלי ב-106, ממש פה.

  3. שירה | 21 בינואר, 2009 בשעה 11:09

    מה, להיט להיט, בוי ג'ורג' סטייל? אז לא, אני מצטערת, מסתבר שניהלנו מערכת יחסים שמבוססת על הונאה. נתקלתי בו ב"משהו טוטאלי" של גור בנטביץ' (בגלל טינקרבל, נו) לפני כארבע שנים וזו הייתה אהבה, אם כי בהתחשב בתוצאות שהניבו חיפושיו והעובדה שבכלל זכיתי למצוא אותו אחרי שנתיים, הוא עשה רושם של נחבא אל הכלים.
    טוב לדעת.

  4. פרנק | 21 בינואר, 2009 בשעה 12:47

    אם את אכן בת 18 אז זה הגיוני שהכרת אותו דרך הסרט ולא ברדיו. השיר יצא ביולי 1998. אחרי בערך שנה של השמעה בלתי פוסקת (הוא גם נבחר לשיר השנה כמדומני) הוא נעלם כלאומת שבא והיום הוא מושמע לעתים נדירות (זה קצת ניחוש האמת, כי אני לא שומע גלגלצ). היום הוא שוב נחשב לאזוטרי למדי.

  5. music snob | 22 בינואר, 2009 בשעה 10:50

    זה חתיכת מיקסטייפ טוב. הסינגפור סלינג האלה זה משהו טוב במיוחד. את אפריל מארץ' אני יותר אוהבת בפוזה הצרפתית שלה, אבל זה יושב טוב. ומהקאוור המעולה של צ'קונה יות' חמדונה כבר כמעט שכחתי. כיף להיזכר.

  6. candy | 23 בינואר, 2009 בשעה 16:50

    מיקסטייפ מעולה.הצלחת להחזיר אותי ל 18 שלי 🙂

  7. אסף | 24 בינואר, 2009 בשעה 13:17

    בת שמונה עשרה… מנשה נוי? בטוח?
    יפה, טוב- מיקס מרשים, מה זה הbilinda butchers האלה?

  8. שירה | 24 בינואר, 2009 בשעה 15:47

    הכי בטוח, במיוחד אחרי היתקלות דיזנגופית ממש אתמול.

    הבילינדה בוצ'רס – צמד נערים פריזאי רך בשנים (שש עשרה זה מספיק רך בשנים?), נאהבים ענוגי-מראה וחובבי סופיה קופולה. כנראה התאומים שלי בגרסה ההומוסקסואלית. מבטיחים לי שוב ושוב שיגיעו לתל אביב ומקטרים על מחסומים יצירתיים באנגלית מהוססת. בינתיים אפשר להסתפק בזה, יש דמואים להורדה ותמונות טעימות –
    http://www.last.fm/music/The+Bilinda+Butchers

  9. nakamir | 27 בינואר, 2009 בשעה 15:51

    אוסף נהדר, לטעמי קצר, אבל אני חריג בקטע הזה נראה לי. חבל שאפקט הטחינות הגדולות של סוף שנות ה-90 לא עובר לי, לצערי, כי אני בטוח שכמה שירים ממש טובים הוחרבו לי לנצח. בשניה ש- fragments of life התחיל נהיה לי רע. זה מהתקופות שהיה גלגל"צ במשרד ולא היו סמכות/כח/רצון להתעמת מספיק כדי לסגור אותו. זה מהתקופה של if you tolerate this than your children…, נכון?

  10. שירה | 27 בינואר, 2009 בשעה 18:49

    טוב, ה-fragments of life הזה הוא חתיכת סוגייה אניגמטית. את השיר של המניק סטריט פריצ'רס אני זוכרת מאותה התקופה מצויין. הייתי בת שבע או שמונה ואהבתי אותו נורא (עד היום, למען האמת) למרות שהקליפ הטריד אותי. באופן כללי, יש לי זיכרון מוצלח והררים של אהבה נוסטלגית ללהיטים רדיופוניים מגיל אפס כמעט, ומהפרגמנטס הנ"ל – שום כלום.

    התגובות כאן גורמות לי לתהות לגבי היחס המשתנה שלנו ככל שאנחנו מתבגרים לשירים שאהבנו וצולחים לפתע את גלגל"צ. אני לא מסוגלת להקשיב יותר ל-MGMT שאהבתי נורא ונהפכו לממתקי גלגל"צ, לדוגמה, אבל פעם זה לא שינה לי שום דבר.

  11. morphlexis | 27 בינואר, 2009 בשעה 22:02

    מה שחשוב בסופו של דבר שמדובר בשיר נהדר.
    אולי דווקא צריך להודות לגלגל"צ שהוציאו את השיר הנ"ל ממחשכי האזוטריה והכירו אותו לעוד מאזינים.

  12. nakamir | 28 בינואר, 2009 בשעה 10:25

    מעניין מה ששירה אמרה לגבי הגיל והשפעתו על אהבה/דחיה של להיטים רדיופוניים. לא חשבתי על זה ולא שמעתי את הרעיון הזה משום מקום אחר. באמת בגיל 8 שמעתי אוסף של הביטלס בלי סוף נראה לי, ולבת שלי בגיל שנה וחצי אין שום בעיה לשמוע את בום פם וקול דודי 5 פעמים ברצף, ככה שיכול להיות שעלית פה על משהו.
    בקשר ללהודות לגלגל"צ על התקופה ההיא – לא! אין לי בעיה שרדיו יחשוף בפני שירים טובים (והוא גם עושה את זה לא מעט), אבל אני לא היחיד ששירים טובים מהתקופה ההיא נהרסו לו בגלל חשיפת יתר. חשוב לי להבהיר שאני לא מדבר על חשיפת יתר מסוג "יותר מידי אנשים מכירים את זה אז זה כבר לא מגניב" אלא על חשיפת יתר מסוג "הרדיו דלק במשרד ובאוטו 10 שעות ושמעתי את השיר הזה 8 פעמים, וזה נמשך כבר שבוע".

  13. morphlexis | 28 בינואר, 2009 בשעה 20:28

    תראה nakamir, לרדיו יש גם מין כפתור שבעזרתו אפשר לכבות כשרוצים ואם זה לא עובד, מגף כבד מכוון היטב יעשה את העבודה 🙂

  14. לירון | 4 בפברואר, 2009 בשעה 21:14

    מיקסטייפ מעולה – מקורי, יצירתי, זורם ולא הומוגני.
    נהניתי מאוד לשמוע (לא יכלתי לזוז מהמחשב לאורך כל המיקסטייפ).
    שירה – מאיפה נחפשת לכל האמנים האלה ?

  15. שירה | 5 בפברואר, 2009 בשעה 23:46

    לירון – תודה רבה, זה מאוד מחמיא.
    בנוגע ל"איפה"… ובכן, זה לא ה"איפה" אלא ה"מתי" ו"איך". האמת (הכואבת?) היא שבשנים האחרונות השקעתי את האנרגיות שהיו אמורות להיות מתועלות לבגרויות למיניהן בחיפוש בלתי פוסק אחרי עוד ועוד מוזיקה.
    אז אני לא יודעת לפתור בעיות מילוליות, אבל יצאו אחלה מיקסטייפים.

הוספת תגובה