I Was Dreaming of Spaceships
Special Guest Mixtape ינואר 20th, 2009
צריך לא מעט כדי שאזמין לכאן מישהו שאני לא מכיר להתארח למיקסטייפ אבל כבר כמה זמן שירה לב מפזרת ברשת מיקסטייפים כמו פירורי עוגיות וירטואליים, עם טעם אקלקטי משובח שנע בין עליצות למלנכוליה ומה שהרשים אותי במיוחד הוא העובדה שאני בכלל לא מכיר חצי מהלהקות! ארררגגג! כך שלא נותרה לי כל ברירה אלא להציע לשירה להתארח כאן ואולי אפילו לקבל פינה קבועה, שתי שניות אחרי שהצעתי לה את החברות הוירטואלית הזו היא שלחה מיקסטייפ חדש ואפילו הוסיפה לו מעט מילים, כפי שהיא הקדימה: "זה לא אומר שום דבר ספציפי על המיקסטייפ, אבל זה אומר הרבה (במעט מילים) על מהי בשבילי מוזיקה ואיך אני חווה אותה בד"כ. הנחתי את האצבעות על המקלדת וזה פשוט זרם."
* * *
דרך זכוכית המקלחת, מבעד לחלונות הגדולים, אני יכולה לראות את השמש תלויה נמוך בשמיים. אני עוצמת עיניים ומרגישה את המים הקרים מחליקים על העור החיוור שלי.
אני יוצאת החוצה לכיוון החדר שלי, עטופה במגבת ומדיפה ריח נפלא. על שולחן העץ מונחת קערת תותים; הם אדומים ומושלמים. אני לוקחת אחד ונוגסת.
בידיים רטובות עדיין, אני מדליקה את מערכת הסטריאו ונשכבת על המיטה. אני לבד בבית, וגגות השכנים נגלים אלי מבעד לתריסים, רעפים אדומים וצמחים מטפסים. הצלילים ממלאים את החדר, ואני חושבת: אני בת שמונה עשרה ומרגישה כמו בת שש. אני לא רוצה שהעולם הזה ילך לאיבוד אף פעם.
התחושה נפלאה כל כך, המוזיקה היא כמו מאהב מתבגר שמחליק תות נוסף כל הדרך לגרון, מנשה נוי (כן) בחולצה פתוחה מעט, ואני גבוה בשמיים, מתנדנדת, רצה על עננים, נעצרת, מתנשמת; אני נרדמת.
אני חולמת על טיסה לחלל וקווין שילדס עדיין שר אצלי בחדר.
I Was Dreaming of Spaceships – A Mixtape By Shira Lev
כדי להוריד את הכל כקובץ mp3 אחד - גלגלו למטה!
1. Singapore Sling – Heart of Chrome
2. April March – Sometimes When I Stretch
3. My Bloody Valentine – Slow
4. Black Moth Super Rainbow – I Think It Is Beautiful That You Are 256 Colors Too
5. Glass Candy – Rolling Down The Hills
6. Optiganally Yours – You're Something Special To Me
7. Ciccone Youth – Into The Groove(y)
8. The Bilinda Butchers – GiGi
9. Spank Rock – Backyard Betty
10. The Airfields – YR So Wonderful 11. Roy Vedas – Fragments of Life 12. Bedhead – Bedside Table
תגיות: April March, Bedhead, Black Moth Super Rainbow, Ciccone Youth, Glass Candy, Groove, Mellow, Mp3, My Bloody Valentine, Noise, Optiganally Yours, Roy Vedas, Shira Lev, Singapore Sling, Spank Rock, Special Guest, The Airfields, The Bilinda Butchers
Kind Of Beauties – an 80's odyssey
Morphmixtapes דצמבר 31st, 2008
מזמן רציתי לערוך אוסף אייטיז קצר, לא אוסף להיטים, אלא ביטוי לשנות השמונים כפי שהשתקפו מבעד לאוזניות הווקמן שלי כשלמדתי בתיכון. שם, בין המימברנות, כל מה שידעתי עד אז על מוזיקה התפרק למושגים הכי בסיסיים של שקט ורעש, בין נאקות לבין טקסטים מעורפלים שהצליחו להביע במדוייק את מה שהשתולל בי באותו זמן. אפשר בקלות לקטלג את האוסף הנוכחי כסוג של "עבודת השורשים", שירים ולהקות שחרטו צלקות של צליל בחדר החמישי של הלב.
אזהרה: המיקסטייפ הנוכחי הוא לא אסקפיסטי או קליל – אבל בעצם בימים כאלה מה כן?
וזו ההזדמנות למסור לקוראי הבלוג הדרומיים שליבי איתכם. פשוט תחזיקו מעמד שם.
Kind Of Beauties – an 80's odyssey
כדי להוריד את הכל כקובץ Zip אחד - גלגלו למטה!
1. Tuxedomoon – (Special Treatment For The) Family Man (1979)
יש לי הרבה מה לספר על טוקסידומון ואני מקווה שאפילו אעשה זאת בקרוב. כשהייתי בן 14 קיבלתי מחבר קלטת ואלו היו הצלילים הראשונים שבקעו משם, הנהמה העמוקה של מוג סינטיסייזר, כלי הקשה שנשמעים כמו טפיחות מונוטניות על בקבוק פלאסטיק והקלטה שנשמעת כמו מסר דחוף מספינת חלל אבודה בקצה היקום.
2. The Birthday Party – The Plague (1979)
עזבו אתכם מניק קייב של שנות התשעים-אלפיים, מי שחמק בזחילה מהגרדום של המאה העשרים הישר אל תוך הלוע של המאה 21 הפך לרומנטיקן מזדקן, משורר אשפתות בדימוס שעדיין לפעמים "בא-לו" – אך בסופו של יום מרגיש כמו צל מטושטש לניק החשפן של הבירת'דיי פארטי, זה הפרוע, הנוקב, הכואב. השיר The Plague הוא לא מהידועים יחסית והוקלט בסשן לדיסק הראשון לאחר שהלהקה החליפה את שמה מ-The Boys Next Door , הפאזה הפאנקית-קלילה של ההרכב האוסטרלי המיוחד הזה.
3. Japan – Ghosts (1981)
טוב, כאן אנחנו באמת נוגעים בפופ. להקת ג'פאן התחילה כהרכב גלאם-רוק עם השפעות ברורות של דייויד בואי ורוקסי מיוזיק עד שב-1980 הם עברו מהפך מהותי וזנחו את השפעות הפופ לטובת מוזיקה "רצינית". בזכות ההרכב הזה הרווחנו את אחד הקולות המיוחדים במוזיקה המערבית – הגרון המוזהב של דייויד סילביאן (שהגיע לשיא נהדר בתקליט הסולו שלו מ-1987 Secrets of The Beehive).
4. Dead Can Dance – In The Wake Of Adversity (1986)
סוף העולם כבר פה. אתם עומדים על הגשר הצר שמבדיל בין הגיהינום לגן-עדן ומתוך העלטה, בינות לצלילי החצוצרות השמיימיות והעננים הרועמים וכשישמע קולו של אלוהים הוא ישמע בדיוק כמו ברנדן פרי, כי זה הקול היחידי שיכול לחצות את השממה הריקנית, את הלימבו המת ולצקת לתוכו רוח חיים. המתים המרקדים הם ההרכב היחידי שאני מכיר שיכול לערבב בנון שלנטיות מוזיקה ימי-בינימית מסורתית וגל חדש. איזה יופי.
5. Public Image Limited – Four Enclosed Walls (1981)
באלבום השלישי של P.I.L אנו מוצאים את ג'וני רוטן מבולבל וכעוס אך מגובה בסוללה אימתנית של תופים המונהגת ע"י הצ'יף מרטין אטקינס כשאת הצד ההרמוני תופס קית' לוין שזנח את הגיטרה לטובת סינטסייזר נסיוני וכתוצאה אנחנו מקבלים מרקחת מוזרה של קצב שבטי וסילסולים בריטיים. רגע.. אמרתי סילסולים בריטיים ?!
6. The Stranglers – Bring On The Nubiles (1977)
אני מת על הסטראנגלרז! זהו, הוצאתי את זה. אני אוהב את פאזת הפאנק שלהם ואני מת על התקליטים המרוככים יותר, תמיד אפשר למצוא אצלם איזה טוויסט ממזרי שלא ציפית לו. אני יודע שרשמית השיר הזה הוקלט בסוף שנות השבעים – אבל פשוט לא יכולתי לוותר עליו. השיר הזה מתאר יפה מאוד איך זה להיות נער בן 17 חרמן כשכל הגוף שלך הוא זיקפה אחת רוטטת.
7. Einsturzende Neubauten – Negativ Nein (1981)
הלהקה ששברה את כל חוקי הכתיבה המסורתיים של מוזיקה, שלקחה את העקרונות הבסיסיים של תנועת הדאדא ועירבבה אותה עם האקספרסיוניזם הגרמני הקדום, הלהקה שלקחה את ארבעת האלמנטים (אוויר, אדמה, מים, אש) ויצרה מהם מרקחת בלתי אפשרית של צליל, הלהקה שהסולן שלה יכול לכתוב על התלקחות כוכב נובה במרחק 500,000,000 שנות אור מכאן ובאותה נונשלנטיות לתעד במילים את ההשמדה היום-יומית של תאי הגוף שלו או במקרה הזה על הצד השלילי של האין. לא פלא שהדבר הראשון שניק קייב עשה כשהוא עבר לברלין ב-1982 הוא לנכס לעצמו את בליקסה בארגלד.
8. Die Haut (With Nick Cave) – Stow-A-Way (1982)
אנחנו עדיין בברלין של תחילת שנות שמונים שם המתח בין מזרח למערב, ישן לחדש, יוצר קרקע פורייה להרכבים נסיוניים שמפרקים ומחברים מחדש את היסודות הכי בסיסיים של הרוקנרול. Die Haut (העור) הוא הרכב אינסטרומנטאלי בעיקרו שמתבסס על על תופים, באס ושתי גיטרות כשההעדפה פונה לכיוון רעש אקספרסיבי על פני יכולת וירטואוזית. אז אם כבר ניק קייב מסתובב לו בבארים ברלינאיים אפלוליים ובוהה, שיכור, במנסרים הגרמנים – למה לא להעלות אותו לבמה לשיר?
9. Beirut Slump – Sidewalk (1979)
אנחנו עוברים לניו-יורק. ההרכב הבא הספיק לערוך 3 הופעות בטרם נפח את נישמתו אך מהצד השני הכיל את הקרם של סצינת האנדרגראונד בניו-יורק של אותה תקופה. יש לנו את היוצרת הדוקומנטרית השנויה במחלוקת ויויאן דיק באורגן, ג'ים סקלבונוס בבאס, לידיה לאנץ' (שתכף נחזור אליה) בגיטרה, סיבילינג ליז בתופים ובובי סוופ בשירה. במקור ההרכב נקרא בשם הבלתי אפשרי "בובי ברקוביץ", אבל על אף החיים הקצרצרים של ההרכב הם הצליחו להותיר אחריהם נעימות קברט שבורות כשבובי מדקלם טקסטים שאולים מדיאלוגים של תסריטי בי-מוביז.
10. Lydia Lunch & Roland S. Howerd – I Fell In Love With a Ghost (1981)
מלכת סיאם של גות'האם. האישה שתמיד הלכה רחוק מידי ובדרך נס עדיין פה כדי לספר על זה, היתה שותפה באין ספור הרכבים ושיתפה פעולה עם עשרות אמנים ולהקות (כולל חלק נכבד מהאומנים שמופיעים בפוסט הזה) – שום דבר לא היה מלוכלך מידי בשבילה (כולל סרטים פורנוגרפיים כי לטענתה היחידים שמנוצלים בתעשייה הזו הם הגברים). כאן היא מספרת על איך נפגשה עם הגיטריסט של The Birthday Party ומתוך שיתוף הפעולה הזה נולד אלבום שלם וגם השיר המקסים שלפניכם.
מקווה שתהנו.
ומה על איזה עידכון במייל, הא?
תגיות: 80's, Birthday Party, Dead Can Dance, Die Haut, Einsturzende neubauten, Hard Core, Japan, Kind Of Beauties, Lydia Lunch, Morphmixtapes, Mp3, Noise, PIL, Stranglers, Tuxedomoon
