רולאנד ס. האוורד נפטר ביום רביעי בגיל חמישים בעת שהמתין להשתלת כבד.
אני קורא את המשפט הזה שוב מחדש ולא מאמין כיצד אחד המוזיקאים והגיטריסטים הנועזים ביותר בתחום הרוקנרול נאסף אל חיק המוות בצורה כל כך טריוויאלית, כמעט סתמית. האש שרשפה ממפלי הרעש שהוא הוציא מהגיטרה שלו מחייבים איזו עליה שמיימית בלהבה בוהקת ונוראה כשצליל עמוק ומהדהד קורע את שערי גן-עדן וגיהינום ושורף את הכל בעליצות של כלייה. אבל לא. הוא מת בשקט בביתו באוסטרליה לאחר שהספיק להוציא מוקדם יותר השנה אלבום סולו ואפילו לקדם אותו מעט בכמה הופעות, אבל את המשוכה האחרונה של העשור הנוכחי הוא לא זכה לבסוף לחצות ו-2010 תיוותר יתומה מגאון גיטרה שתמיד עמד בצילם של אחרים.

רולאנד ס. האוורד ידוע בעיקר כמי ששיתף פעולה עם ניק קייב בתקופת הבירת'דיי פארטי המיתולוגית ולמעשה הוא הצטרף אליהם ב-1978 כשלהרכב קראו The Boys Next Door ולהם גם כתב את הלהיט Shivers (שכוסה מאוחר יותר גם ע"י ענבל פרלמוטר בדואט עם מר קייב). צליל הגיטרות הייחודי שפיתח שהיה מין שילוב של בלוז מלוכלך, Surf, פאנק ורוקאבילי כשרולאנד בעצם התיך את הכל לתערובת צליל שנעה בין הענוג למלוכלך והיווה רקע מוזיקלי לא פחות דומיננטי מצרחותיו של ניק קייב הצעיר. שיתוף הפעולה עם קייב נמשך עד ל-1983 ונגמר בפרידה רווית מתחים על רקע שימוש אינטנסיבי בסמים. במקביל רולנד שיתף פעולה עם היוצרת והאמנית לידיה לאנץ' למה שהתגלה כשיתוף פעולה פורה במיוחד שאף כלל לא מעט סיבובי הופעות והקלטות עד לשנות ה-90. ב-1985 רולאנד ואחיו הארי הצטרפו להרכב Crime & The City Solution שהונהג ע"י הסולן האקצנטרי והקול-העמוק-לא-פחות-מניק-קייב של סיימון בוני (גם הוא אוסטרלי!), שיתוף הפעולה נמשך כשנה וחצי פוריות יחסית כשבזמן הזה הם מספיקים להוציא צמד אי.פי ושני אלבומים מלאים ואפילו להשתתף בסרט של ווים וונדרס, "מלאכים בשמי ברלין" (ואף לחלוק שם במה עם קייב והזרעים הרעים). ב-1987 רולאנד פצח בשיתוף פעולה מוזיקלי עם ניקי סדן ובמקביל הקים את These Immortal Souls, הרכב שהכיל את אחיו הארי, ג'נבייב מקגוקין ואחיו של ניקי סדן על התופים (תחת השם הבלתי אפשרי:) Epic Soundtracks. בסביבות אמצע שנות התשעים ההרכב החל להאט פעילות עד דעיכה מוחלטת (גם בעקבות מותו המפתיע של Epic Soundtracks) ורולאנד החל להתרכז בקריירת סולו שהתמצתה בשני אלבומים: Teenage Snuff Film ו-Pop Crimes בזמן הזה הוא מיעט להופיע עקב המאבק במחלת סרטן הכבד שהכריעה אותו לבסוף.

אני קורא שוב את מה שכתבתי כאן עד עתה וזה נראה כאילו בכל המידע הזה על חייו, מה הוא עולל ועם מי הוא עבד ופעל אין קשר כלל להשפעה העצומה של רולאנד ואותו מגע יחודי בסריגי הגיטרה שהיה שייך רק לו ויצר רטט שהדהד הרבה מעבר לרמקולים של מערכת סטריאו. את הצליל הכל כך מזוהה הזה שמעתי לראשונה בתוכנית של מיכל ניב ז"ל ב-1990 כשהיא ערכה מרתון ניק קייב לרגל צאת אלבומו "the good son" וברגע הראשון ששמעתי את מפל הגיטרות המהדהדות של רולאנד הבנתי שהנגינה שלו היתה שונה מכל דבר אחר ששמעתי עד אז, היא הצליחה להפנט אותי, לכשף ולסמר כל זקיק של שערה על העור, זו כבר לא מוזיקה – זה וודו. נהייתי אחוז אובססייה: עבדתי וחסכתי כסף כדי לקנות תקליטים (ואחר כך דיסקים) של הבירת'די פארטי. קניתי את הגיטרה החשמלית הראשונה שלי והתאמנתי שעות עם התקליטים הללו כדי לקלוט את תפקידי הגיטרה של רולאנד, את הסולו המבלבל בשיר Nick The Stripper, את הצליל החרוך שהיה גם מעודן ושמיימי בו-זמנית. למעשה, רולאנד ס. האוורד לימד אותי לנגן גיטרה ואין לי שום דרך להעביר במילים את גודל החוב שאני חב לו כמאזין ומוזיקאי.

המיקסטייפ הנוכחי איננו מתיימר לכסות את כל שלל ההרכבים והגוונים שרולאנד ס. האוורד עטה על עצמו לאורך השנים – זהו מיקסטייפ אישי, נקודות ציון מוזיקליות שהייתי רוצה להעביר הלאה למי שלא מכיר את פועלו הנהדר של האמן הזה ואת הצליל שהפיק מגיטרת ה-Fender Jaguar הלבנה שלו. המיקסטייפ הזה הוא רק התחלה, טעימה קטנה מפועלו ואם בכך עזרתי להכיר את יצירתו לעוד אנשים ולהרחיב את מעגל המאזינים – אסתפק בכך.
יהי זכרו ברוך.

 alt=

Six Strings That Drew Blood – A Rowland S. Howard Mixtape

36:39 min | 256kbp 44khz | 66.9 MB

כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד – גלגלו למטה!

1. These Immortal Souls – The King Of Kalifornia (1992)
2. Crime & The City Solution – Six Bells Chime (1985)
3. The Birthday Party – Junkyard (1982)
4. Boys Next Door – Shivers (1979)
5. Lydia Lunch – I Fell In Love With A Ghost (1982)
6. The Birthday Party – Jennifer's Veil (1983)
7. Lydia Lunch & Rowland S. Howard – What Is Memory (1991)

| |

תגיות: , , , , , ,



7 תגובות על ”Six Strings That Drew Blood – A Rowland S. Howard Mixtape“

  1. אורית | 1 בינואר, 2010 בשעה 7:52

    מורף…הרשה לומר תנחומיי. כתבת כל כך אישי ונוגע.
    עצוב מאוד…צליל הגיטרה כל כך מאפיין אותו, לאורך השנים, ובכל ההרכבים בהם לקח חלק.
    תודה על המיקסטייפ שערכת לזיכרו.

  2. עודד | 2 בינואר, 2010 בשעה 3:01

    מרגש ועצוב.

    תוכל לשפוך עוד אור: באיזו מסגרת יצא Lonesome Town? לא הצלחתי לקלוט כל כך. זה ביצוע מתיך.

    תודה על המיקסטייפ ושאר המידע.

    ר.י.פ רולאנד ס' האוורד

  3. Morphlexis | 2 בינואר, 2010 בשעה 12:12

    אורית – תודה.
    עודד – Lonesome Town הוא בעצם בוטלג לקאבר שרולאנד ביצע בהופעות, במקור השיר נכתב ע"י בייקר נייט ובוצע ע"י בוב דילן וריקי נלסון.

  4. עודד | 2 בינואר, 2010 בשעה 15:18

    אחלה, תודה.
    את הגרסה של נלסון שמעתי (את של דילן טרם), אבל באמת לא מצאתי אזכור לביצוע של רולאנד במקורות "רשמיים". תודה.
    שמעתי גם ביצוע מקרטני לשיר הזה, אך הוא עושה את זה בצורה לא משכנעת בכלל.

  5. פנינה | 3 בינואר, 2010 בשעה 23:20

    תודה. ועצוב מאוד.

  6. טום מחכה לרשימת תפוצה » Morphmixtapes | 18 בינואר, 2010 בשעה 23:46

    […] נ.ב. – מנויי האי-מייל של הבלוג כבר קיבלו פנייה אישית בנוגע לרשימת הדיוור! יאי! נ.נ.ב – מתנצל על הכותרת המתחכמת, לפחות כשהתחלתי לכתוב היא נראתה כמו רעיון טוב. נ.נ.נ.ב. – מי שיגיע להופעה ביום חמישי יתכן ויזכה לסוג של.. הממ.. מחווה צנועה למר ס. האוורד. […]

  7. סשן ההקלטות האחרון של להקת יום ההולדת » Morphmixtapes | 22 בפברואר, 2010 בשעה 21:12

    […] המצווח והבועט של ה-The Boys Next Door בראשותו של ניק קייב עם רולאנד ס. האוורד, מיק הארווי, טרסי פיו ואורח מיוחד: בליקסה בארגלד – […]

הוספת תגובה