Gary's In The Park

Check This Out! 18 ביוני, 2009

באמת, אבל באמת שניסיתי להתאפק.
לא משנה מה שמתי במערכת, השיר הזה של גרי ווילסון (Gary Wilson) רדף אותי כמו חתול מורעב שהריח קוויאר משובח על חלבן גריאטרי. האמינו לי, לגלות שכרגע מלמלתם מול המראה שורות כמו:
Gary's in the park / and you know i'll be waiting for you
Gary's in the dark / and you know i'll be waiting for you
לא בדיוק מוסיפות בריאות לסובבים אתכם.
למען האמת גם לא לבריאות שלכם כי מתחת לבלדה-המתוקה-הזו-לסוטה-השכונתי מסתתר שיר פופ ארכאי מעולה, כמו מלכודת דבש דביקה ומעוקמת שנכתבה ע"י אדם שנוהג להסתתר מאחורי משקפי שמש לנשים וטונות של סלוטייפ.
הסיפור של גרי וילסון ביזארי לא פחות מהמוזיקה שלו (וחלקו מתועד בסרט הזה):
מר וילסון הקליט בגיל 24 במרתף הוריו מאסטרפיס מוזיקלי ששילב השפעות סול, פסיכאדליה, ג'אז ואוונגארד בתוספת טקסטים שנונים וציניים שעסקו בעיקר באובססיה על נערה. התקליט ראה אור ב-1977 תחת השם "You Think You Really Know Me" והודפס בהתחלה ב-300 עותקים. גרי בינתיים נעלם והתקליט הפך לאגדה בין מוזיקאים ואספני תקליטים נדירים, בק אפילו ציין אותו כהשפעה ברורה והקדיש לו שורה בשיר "Where It's at".

האגדה מספרת שבתחילת שנת 2000, מנהל חברת מוטל רקורדס ניסה לחפש את גרי מתוך רצון להוציא מחדש את התקליט הנדיר ולצורך העיניין אפילו נשכר בלש פרטי אך ללא הצלחה – בסופו של דבר הצליחו למצוא אותו בזכות חבר לשעבר שניגן איתו בהרכב בתיכון. בעקבות ההוצאה המחודשת, ווילסון חזר להקליט וב-2004 ראה אור "Mary Had Brown Hair" אלבום חדש ורשמי לאחד האומנים היחידים שגודל המיתוס שאפף אותו יכול להתחרות בדמותו ההזויה. השיר "Gary's In The Park" לקוח מתוך אלבום הקאמבק הזה וב-2008 ראה אור אלבום נוסף, "Lisa Wants To Talk To You".

תהנו!
אה כן, וזה למתקדמים.

תגיות: ,



2 תגובות על ”Gary's In The Park“

  1. שירה | 20 ביוני, 2009 בשעה 22:43

    אנשים עסוקים מדי בשביל להגיב על כזה דבר? זה לא כאילו שאפשר להשתמש בצפייה ב"האח הגדול" כתירוץ כי זה חוזר רק בראשון לספטמבר בשעה 21:00 בדיוק (מה? אני אמרתי את זה?).

    אוקיי, מה שרציתי להגיד זה שאני מתה על זה, הגיטרות האייטיזיות עם הליריקס הזה והוויז'נים האלו שנשמעים ונראים כמו משהו שהייתי רוצה על צלחת סרט האימה סוג ז' שלי.
    superb

  2. Morphlexis | 20 ביוני, 2009 בשעה 23:06

    ידעתי שמבין כולם את תדעי להעריך את הגאונות 🙂

הוספת תגובה