M&N vol.1
Morphmixtapes, Special Guest Mixtape 25 ביוני, 2009
14 שירים. זה נראה לכם פיס אוף קייק, אבל שתדעו שמדובר במעל חודשיים של עריכה (הרבה בגלל האופי הדחייני שלי, אני מודה) ומלאכת מחשבת מרובה. עכשיו אני יכולה לנגב את הזיעה מהמצח. למורפלקסיס אני רוצה לומר תודה – תודה על כך שבמהלך יותר מחודשיים, כמעט כל יום בשתיים בלילה הייתי שומעת נדנוד מהג'ימייל צ'אט: "מה עם שיר?" "אני רוצה שיר" יש לי שיר, מתי את מעלה את שלך?" "כלבה, שיר". באמת, סביר מאד להניח שבלי אותן הודעות היינו עכשיו עוד בשיר השלישי. תודה גם שלא דפקת לי מכות בגלל אותו שיר פתיחה בלתי אפשרי (עכשיו אני יכולה לגלות לך שמלא זמן חיפשתי לשים את השיר הזה כפתיחה למיקסטייפ כלשהו ופשוט לא מצאתי מה לשים אחריו – מואההההה) – אתה אדם טוב וסלחן, אבל כנראה לא פראייר – חשבת שתצליח להשפיל אותי בלהוציא אותי מארון Take That – הא! אז רק שתדעו שלמורפלקסיס יש חיבה עזה לגברברים משופמים מהאייטיז (טוב, נו, לא עזה, קלה, קלילה. בואו נגיד שאם הוא "נתקל פתאום" בתמונה של פרדי מרקיורי, הדחף הנקרופילי שלו פורץ)
סתם סתם, מורפלקסיס יקר, כולנו יודעים שאתה מתעב את קווין, ושאתה חובב נשים מושבע (למרות שבנות, בלי שפם זה פשוט לא ילך) – לכבוד הוא לי לחנוך איתך את המיקסטייפ המשותף הראשון שלנו וגם את הניוזלטר הראשון שלנו and let there be many more!
נועה,
נ.ב – בני הרשע פרץ לי הביתה. תראו איזה בלאגן עשה!
לא רוצים לפספס מיקסטייפים?
הירשמו ל-RSS או קבלו הודעות במייל!
כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!
1. Benny Golson – Staccato Swing מ': מה? ככה מתחילים אוסף? מה עם איזה שיר שמכיל הצהרת כוונות? אמירה בוטה לפתיחה? האמת היא שככל שהאזנתי יותר ויותר לקטע הפתיחה הזה שנועה שלחה לי, נשביתי בצניעות שלו ושימחת החיים הפשוטה שהוא מקרין והתאהבתי בו. 2. Neu! – Isi נ': הפצצתי את בני בחתיכת שיר פתיחה בעייתי. הוא עמד במשימה עם קטע קראוט נהדר! 3. Arthur & Yu – The Ghost Of Old Bull Lee מ': איזה יופי! נשמע כמו שיר ילדים יפני באנגלית! 4. Michael Kamen – Brazil נ': סנגריה, מישהו? 5. Beck – Deadweight מ': איזו בחירה מעולה – השיר הזה הופיע בפסקול של A Life Less Ordinary ומהווה בהחלט פנינה רצינית בארסנל של בק. 6. The Egg – Getting Away With It נ': וואו! מה זה? אני לא יודעת, אבל זה כלכך יפה. 7. Madlib – Peace Dolphin Dance מ': איזה קטע! אני מכיר כמה גרסאות לסטנדרט הזה אבל את הבלאגן הטעים שמדליב ערך כאן לא הכרתי. תודה בייב! 8. New Life Trio – Empty Streets נ': בוסה פסיכדלית ועקומה. כמו שאני אוהבת. 9. Wooden Shjips – For So Long מ': עוד הרכב שלא הכרתי. הם נשמעים כאילו הגיחו ממאורות האלכוהול של לונדון בסוף שנות השבעים, עם צליל מחוספס ובאס בשרני – איזה יופי של שיר! 10. Paul Anka – Black Hole נ': משעשע, לא? 🙂 אבל לא רק. אנקה הוא חתיכת זמר ג'אז וסווינג אדיר. ילד הפלא הלבנוני כבר לא ילד והוא יכול לעשות מה שבא לו, גם אם זה קאוור לסאונדגארדן. 11. Jimmie Dale – Baby Doll מ': ואוו. אני לא צפיתי את זה 🙂 12. Screaming Jay Hawkins – Shut Your Mouth When You Sneez נ': הייתי קצת בהלם מהמילים. אבל אז נזכרתי שזה סקרימינג ג'יי הוקינס. והסלייד פה הורס!!! 13. M. Ward – Sad, Sad Song מ': מ. וורד תמיד נתפס בעיניי כעוד אחד מאלה שלוקחים גיטרה/פסנתר ומרטיבים מיקרופונים בלחישות. כל כך שמחתי לגלות בזכות השיר הזה שיש לו הרבה יותר מה להציע וממש אהבתי את הסאונד של השיר! 14. Gary Wilson – Chromium Bitch נ': אני אסירת תודה לבני שהכיר לי את הבחור הפרוורטי הזה. זה נשמע קצת כמו פרינס, רק טוב (שונאת פרינס מושבעת) ופחות אייטיזי. מה שכן, לא הייתן רוצות להיתקל בו בסמטה חשוכה.
תגיות: Arthur & Yu, Beck, Benny Golson, Gary Wilson, Jimmie Dale, M. Ward, Madlib, Michael Kamen, Moods, Morphmixtapes, Neu!, New Life Trio, Noa, Noa's Mixtakes, Paul Anka, Screaming Jay Hawkins, Special Guest, Summer, The Egg, Wooden Shjips
[…] נ.ב. – אם אתם רוצים לדעת איך זה נראה מהצד של נועה לחצו […]
תענוגות לגבותבותבות!!! יופי של רעיון, להצליב גם פוסטים – אתם מבריקים!
בנוגע לאם-וורד, בנחמין, תקשיב לעוד שירים שלו, הסאונד האנלוגי והמיושן מאוד אופייני לו. ובכלל, יש לו גם שירים מעולים בטעם של פעם מבחינת הכתיבה והיחס שהוא נותן לשירים שלו כמו היו סטנדרטים של מישהו אחר (ככה לפחות אני מרגיש בביצועים שלו, שהם תמיד נהדרים) (כמעט תמיד).
זה נכון מה שגיאחה אמר. אתה יודע כמה שאני שומאת סינגר-סונגרייטרס מתייפחים. בעצם אולי שונאת זו לא המילה הנכונה. פשוט אין לי כוח וחשק אליהם. זה עושה אותי עייפה. אבל וואי וואי, מ.וורד זה משהו אחר לגמרי.
פעם סינגר-סונגרייטרס קנו אותי מהר, היום זה צריך להיות סופר מיוחד או עם מלודיה באמת בלתי נשכחת כדי שאתחבר.
רגע, אז איך מגיבים לשני פוסטים במקביל? הצלחתם לבלבל את הקוראים! (אני פה רק כדי לברך אתכם על הבחירה בשיר הנהדר של The Egg שאפ'חד כמעט לא מכיר וגם הכובד המת של בק שהם שניים מהשירים האהובים עלי. אוספים משותפים זה כיף)
באמת מבלבל. לאיזו תיקיה שומרים אותו? לאוספים של מורפלקסיס או לאוספים של נועה?
תגובה אחרי השמיעה תהיה אצל נועה 🙂
זה קל נקמיר, יוצרים תיקייה חדשה שנקראת M&N – מאחר וזה רק הראשון בסדרה 🙂
פשוט מעולים!
טו-אוב! אהבתי את ה-wooden shjips.
נועה, היית ב-M83?
תודה קנדי ושירה!
לא הייתי ב- M83. משום מה הם/הוא אף פעם לא ריגשו אותי יותר מדי.
אני הרבה יותר אוהבת את radio dept לדוגמה.
היה שווה
?
שאלתי כי בדיעבד ראיתי שסימנת ב-last.fm שאת מגיעה.
גם אני הרבה (הרבה) יותר אוהבת את הרדיו דיפרטמנט, אין מה להשוות בכלל מבחינתי. אני אוהבת רק את האחרון והראשון של M83. כל מה שבאמצע מרגיש לי כמו מטאל טהור.
ובכל זאת, היה נהדר. לא מושלם. מהפנט לרוב אך אנמי-משהו לפרקים.
אני עדיין מחכה לדירהאנטר.
כן, למען האמת אני לא יודעת למה סימנתי…
ואני איתך בדירהאנטר. האי.פי האחרון שיצא להם, ממש עכשיו, זה אולי הדבר הכי טוב שהם הוציאו בינתיים.
🙂
[…] כל כך רחוקות ומופרכות החלטנו על אופצייה ריאלית וערכנו מיקסטייפ משותף – אבל החלום על תוכנית רדיו המשיך איכשהו להציק מאחורי […]
[…] משיב לה ואז היא בתורה לי – בדיוק באותה מתכונת כמו המיקסטייפ המשותף שלנו (ואם יש לכם חבר/ה עם טעם מוזיקלי משובח – אני ממש […]