השנה החלטתי לעשות מעשה ולרדת דרומה אל המרחבים הלוהטים של המדבר על מנת להתנדב ולעזור בהקמת פסטיבל אינדינגב השלישי – בשני הפסטיבלים הקודמים זכיתי לקחת חלק כאמן וגיטריסט (בהרכב של שני קדר) והרגשתי שהפעם יהיה נכון לתרום גם את חלקי הקטנטן בהפיכת המפעל הנהדר הזה למציאות. יש לי הרבה דברים לספר על ההקמה והאנשים הנהדרים שבעשר אצבעות הפכו עץ, מתכת ובד לבמות, סככות ויצירות אומנות מוטרפות שצמחו מתוך חול ושממה אך הפעם אני מעדיף לשמור את האנקדוטות הקטנות לעצמי ובמקום זה לשתף פסיפס ויזואלי שנלכד בעדשת מצלמת הוידאו שנשאתי עימי רוב הזמן. לצערי במהלך ההכנות הייתי עסוק למדי (עיצבתי וציירתי את גב שתי הבמות ובנוסף, בהתקף יצירתי, ציירתי 8 ציורים ביום אחד שנתלו באיזור הבמה הראשית לצד דלפקי הבירה – וזה אחרי שלא נגעתי במכחול כבר עשר שנים!) ולא הזדמן לצלם את מלוא תהליך ההקמה, אך כשכבר החזקתי במצלמה – ניסיתי ללכוד את הרגעים הקטנים, גם בפסטיבל עצמו: ניואנסים שהתאפשרו הודות לגודלה ומשקלה הקטנים של מצלמת ה-HD גרילה שברשותי אשר בין יכולותיה היא מסוגלת לצלם 240 פריימים בשנייה, כך שמתוך התלהבות רוב חומר הגלם צולם בהילוך איטי תוך ניסיון ללכוד את קסמם של הרגעים הקטנים שהמצלמות האחרות, המתעדות, לא יכלו לקלוט. בסופו של דבר נוצר סרט קצר בן פחות מ-10 דק' (מתוך חומר גלם מצולם של יותר משלוש וחצי שעות סה"כ) שאינן מתיימרות להיות תיעוד של הפסטיבל אלא יותר טעימה ממנו, התרשמות סובייקטיבית ונסיון להעביר קצת מהרוח ששרתה על האירוע והאנשים שהכילו אותו (העריכה כרונולוגית).

תודות והתנצלויות:
אין זה פלא שהפסטיבל הזה הצליח ומשך את הקהל אליו: מתן ואסף, המארגנים, הם האנשים עם הלב הכי גדול שאני מכיר שהנדיבות והחום שהם מפיצים ניכרים בכל מעשה ידיהם. כמי שנכח מאחורי הקלעים אני יכול להעיד שעל אף שכמעט כל גוף אפשרי ניסה להערים קשיים ובירוקרטיה מתסכלת (עד לרגע האחרון!) תמיד הינחתה אותם המחשבה והדאגה לקהל, עינייני עלויות ודאגות כלכליות עמדו תמיד במקום משני. המון המון תודה מתן, המון המון תודה אסף – היה תענוג לראות איך החזון שלכם קרם ברזנטים וקורות עץ ואיך הפחתם רוח חיים אמיתית בשממת המדבר הדרומי וגם זה התרבותי שמשתקף אלינו בחזרה מתוך הטלוויזיות הריקות ומקלטי הרדיו המבולבלים.
תודה מיוחדת לכל צוות ההקמה הנהדר של אינדינגב 2009 – היה תענוג לעבוד איתכם כתף מול כתף, אתגעגע לקפה המר בבוקר שנזלף מתוך סיר הפוייקה הענקי, לחיוכים, למראה הידיים המגויידות, ללילות העארק לצד מדורה ומתחת למרחב עטור כוכבים. עם צוות כזה אפשר להקים הכל!
אני מתנצל מראש בפני ההרכבים והאנשים שלא מופיעים בסרטון – בסופו של דבר אני רק אדם אחד עם מצלמה.
לכל מי שהגיע לפסטיבל – זו הזדמנות נהדרת להזכר ברגעים הנהדרים מתוכו ולאלה שלא היו שם, ובכן, זו ההזדמנות שלכם קצת להציץ למה שהלך שם ומי יודע – אולי שנה הבאה תבואו גם?

inDnegev 2009 – Filmed Impressions from Morphlexis on Vimeo.

ואם כבר הגעתם עד לכאן, הנה ביצוע אדיר של חברי הטוב דויד פרץ (מזל טוב על האלבום חבוב!) לשיר "זמנים קשים" מתוך היום השני של הפסטיבל:

תגיות: , , ,



16 תגובות על ”רשמים מאינדינגב 2009“

  1. איש סיכות משוטט | 21 באוקטובר, 2009 בשעה 12:53

    בנימיניהו, אתה איש ויוצר מדהים
    חתיכת וידאו מושקע, סחתיין 🙂

  2. גיאחה | 21 באוקטובר, 2009 בשעה 14:01

    מדהים, בנאדם. קאנוני. הבחירה בהילוך האיטי השרה קסם בדיוק כמו שרצית – רגעים קטנים ששווה להתעכב עליהם. תענוג לצפות.

  3. פרנק | 21 באוקטובר, 2009 בשעה 17:10

    מה שהם אמרו

  4. אורית | 21 באוקטובר, 2009 בשעה 19:31

    תראה ,אומרים שלא אומרים שיבחו של אדם בפניו:-)
    אומנם לא הייתי שם, אבל אין ספק אתה לא רק מוכשר במוזיקה ויצירתיות, אתה גם חבר טוב ומפרגן.אז תודה ששיתפת בצילומים ובחוויות, ובהצלחה לדויד פרץ, עם המוזיקה שלו אפשר לנסוע הרבה יותר רחוק מאשר לנגב:-))))

  5. Atar | 22 באוקטובר, 2009 בשעה 2:56

    3>

  6. Atar | 22 באוקטובר, 2009 בשעה 2:56

    כלומר
    <3

  7. Atar | 22 באוקטובר, 2009 בשעה 2:56

    טוב תמחוק את הכל ותדמיין לב 🙂

  8. רוני כהן | 22 באוקטובר, 2009 בשעה 10:50

    וידאו אדיר..

  9. Morphlexis | 22 באוקטובר, 2009 בשעה 15:59

    ואוו – איזה כיף!
    ריגשתם אותי עם התגובות – המון תודה 🙂

  10. אייל | 23 באוקטובר, 2009 בשעה 20:54

    בני, כמו ששיתפתי לפרופיל שלי בפייסבוק: מופת של צילום, עריכה ו(בחירת) פסקול. הייתי בטוח שגם את הפסקול יצרת.

  11. Morphlexis | 24 באוקטובר, 2009 בשעה 15:16

    אחת ההתחבטויות הגדולות שלי בעריכה זה הפסקול: במקור תוכננה איזו נעימה מלנכולית שקטה וזה היה פשוט יותר מידי אז הפור נפל על גרוב 🙂

  12. יעל | 24 באוקטובר, 2009 בשעה 21:46

    מעולה, פשוט יפהפה. הבחירה בצילום האיטי פיוטית במיוחד בצילומי המתופפים וצילומי הקהל הפנטסטיים. בחיי, עושה חשק לעוד אינדינגב, שלא לומר חשק לשבור קופת חיסכון ולקנות גם מצלמה שכזו (:

  13. אריק.בר | 26 באוקטובר, 2009 בשעה 9:09

    אכן צילומים מופלאים ועריכה מקסימה (אני אפילו מופיע בקליפ)
    (:

    ואם כבר יעל הזכירה את הנושא, איזו מצלמה זו בדיוק?

  14. ירון | 26 באוקטובר, 2009 בשעה 10:58

    ואוו!
    מצטרף לכל קודמיי ובעיקר לשאלה:
    מה זה המצלמה המטורפת הזאת???

    לא, ברצינות.
    איזה דגם זה וכמה עולה?

  15. Morphlexis | 26 באוקטובר, 2009 בשעה 14:14

    מדובר במצלמה קטנה וממזרית של סוני שעל אף גודלה הקטנטן היא מצליחה להוציא יופי של וידאו, למעשה היא עשתה עבודה טובה יותר ממצלמת ה-DV המקצועית והאימתנית איתה צילמתי את הקליפ של דויד פרץ.
    אבל צריך לזכור שלא מדובר כאן במצלמת וידאו מקצועית, אלא מצלמה שמיועדת לקצה העליון של המשתמש הביתי. (והפונקציה של צילום 240 פריימים בשנייה היא גאונית!)

  16. ליאור | 5 בנובמבר, 2009 בשעה 16:57

    איך אומרים בעברית "עוד! עוד! אלוהים, כן, תן לי עוד!"?
    אה…

    הערת שוליים:
    מה לגבי יוזמת אינדינגב – ה-DVD בשנה הבאה? משהו בדומה למה ש-NIN עשה עם Webster hall? שחרור חומרים מאלפי מצלמות ועריכה קהילתית משולבת? גם ברוח הפסטיבל, גם מזכרת לימים וגם פ**ינג בנ***ה!. בעצם… למה לחכות לשנה הבאה?

הוספת תגובה