אני אוהב את פסטיבל אינדינגב.
זה מתחיל מהאנשים, אלה שמיד אחרי יום כיפור יורדים למדבר על מנת לדפוק בזנטים בחול בוער תחת שמש לוהטת, אלה שבמהלך השנה עוקבים אחרי הביצה המוזיקלית הקטנטנה וקוטפים ממנה את הקולות המעניינים והמשמעותיים מכל קצוות הספקטרום המוזיקלי [והמיקסטייפ הנ"ל מוכיח זאת]. למעשה, אני כל כך אוהב את הפסטיבל עד שאני כל שנה [כמעט] לוקח את הרכב ויורד דרומה על מנת לעזור בהקמה שלו [לרוב זה מסתכם בלילות וימים של ציור גב הבמות ותיעוד וידאו של ההקמה] – עד כדי כך הפסטיבל הזה אהוב עלי וחשוב לי, כי הוא מפריח לא רק את שממת המדבר אלא את אותה מציאות בה אומנים עצמאיים קורעים את העכוז בהופעות על במות במועדונים קטנים מול מספרים דו-סיפרתיים [במקרה הטוב] של קהל מאזינים – אינדינגב מחדיר חמצן החיוני ליצירה עצמאית בארץ כל כך קטנטנה והצלחתו מוכיחה שוב ושוב שיש קהל למוזיקה ותרבות אחרת.

סדרת המיקסטייפים הנ"ל היא סוג של חור הצצה [טוב, שמיעה בעצם] לאמנים המשתתפים: זהו מיקסטייפ מגוון הנע לאורך כל טווח קשת הצבעים והלכי רוח.
יש לי עוד הרבה מה להגיד – אשמור את זה לחלק השני שיתפרסם ביומיים הקרובים.
חג שמח!

לחלקים הבאים בסדרה: מיקסטייפ אינדינגב 2014 חלק 2 | חלק 3

InDnegev 2014 Mixtape vol.1 by Morphlexis

59:54 min | 256kbp 44khz | 109 MB

על-מנת להוריד את המיקסטייפ כקובץ Mp3 אחד – גללו למטה!


1. PITS – 5.1
2. Electric Zoo – There You Go
3. Adi Ulmansky – Save me from myself
4. Brain Candies – Finding The ƒ
5. EREZ – Proper Lady
6. שעלת נפוצה – הזמן הורס הכל
7. ספוטניק הי-פיי – אלכס פישמן
8. Dani Dorchin – To The Mountains
9. רייסקינדר – חסמבה
10. Sumo Elevator – Patamushta
11. הפרטיזנים – עוצמה
12. Malox – Popcorn
13. Hayelala – Making the Train
14. Nomke – הפסקה
15. Amit Erez & The Secret Sea – Not About Us

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

לפני כמה ימים, בשיחה שהתקיימה לאחר הופעה בחלקת דשא קטנה מול האוזןבר ב-1 בלילה, מצאתי את עצמי מסביר למה אני מחבב את טוויטר, אשר בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, המגבלות שלו מצליחות להביא לידי ביטוי סוג של יצירתיות, אינטימיות ודיבור המאפיינים אך ורק אותו. אינטראקציה ברשת היא דבר מורכב (ועל כך יעידו כל אותם רגעי שתיקה מביכים של זוגות הנפגשים לראשונה בדייט משותף לאחר צ'אטים סוערים באתרי היכרויות).
ההקדמה הארוכה הזו באה לתאר מעט את אופי הפרויקט המוזיקלי הנוכחי שאני מעורב בו ועל הקושי מבחינתי לכתוב עליו, כי את הקולגה היקרה שעימה אני פועל מעולם לא פגשתי, אין לי מושג כיצד היא נראית (מלבד תמונות מעובדות-לכדי-אי-היכר כדי שנוכל להעלות משהו לסאונדקלאוד) ועדיין אנחנו מצליחים לעבוד יחד וליצור באופן שמאתגר ומרתק אותי.
אז נעים להכיר, אנחנו The Chill Marks – דואו מוזיקלי שחבריו מעולם לא נפגשו ומתנהל בעיקר דרך המסרים האישיים בטוויטר ודרך תיקיית הדרופבוקס, משמאלי (הוירטואלי) תוכלו להכיר את סילקיסמות'_גל ואני מורפלקסיס – אהלן:

סילקי המסתורית היא אחת הכותבות המוכשרות שאני מכיר: היכולת שלה לתמצת ל-140 תווים תובנות ולספר בדיוק חד על עצמה תוך טשטוש הזהות התמידי שלה מוביל לטקסטים כנים, חריפים ואינטימיים לעתים ברמות מבהילות ואולי זה הדבר שכה כובש בדמותה – היכולת לגעת מבלי לגעת, אינטימיות עמוקה מבלי להכיר, עירום מלא בבגדים. כשפרסמנו לפני יומיים את השיר הראשון היא כתבה את מהלך השתלשלות האירועים של העבודה המשותפת מנקודת מבטה, במקרה הזה אני ממש מעדיף שתעשו רגע הפסקה ותקראו כאן (גרסת קובץ גרפי מסודר לקריאה) או כאן (מתוך פיד הטוויטר שלה – גללו למטה לתאריך ה-27 ליולי).

העבודה שלנו עדיין בעיצומה: סילקי מקליטה קולות, שרה, מהמהמת, שורקת, נאנחת, מצקצקת ושולחת לי את התוצאה לתיקייה משותפת – אני חוטף משם את הקבצים ושוזר את המוזיקה סביב הקול שלה עד ששנינו מרוצים מהתוצאה. יש משהו מוזר בתהליך העבודה הזה ומנגד גם משהו משחרר בטירוף. אני מרשה לעצמי להתנסות באלקטרוניקה, אקוסטיקה, הקלטות שטח (ביחוד מתוך הפרוייקט Sounds Of The Kibutz) ולא להגביל את עצמי לצלילים או לטכניקות עבודה מסוימות אלא פשוט חירות להשתולל: עם צלילים, עם סגנון, עם אמצעי הפקה, עם הרגש שסילקי מבטאת דרך הקול שלה. אני מרותק לדיאלוג שנוצר בין הטקסטים והשירה שלה ולבין המוזיקה – זה קצת כמו מחול או ריקוד משותף: היא נותנת את התוכן, את השלד שסביבו אני יכול ליצוק את הקונטקסט המוזיקלי.

אשתדל לשתף ולהעלות לכאן שיר בכל פעם שנסיים ונפרסם אותו, כפי שכתבתי – אנחנו עדיין עובדים על החומרים ויש משהו נחמד בפרוייקט כזה שנולד מתוך הרשת וגם יתועד בה (באופן סמי נרקסיסטי אפילו פתחנו עמוד פיכסבוק צנוע לעדכונים). מאחורי הקלעים אני גם מתחיל את העבודה על הקמת נט-לייבל קטן לפרוייקטים והפקות השונות בהן אני מעורב ויהווה גם בית לאמנים אחרים שאני ממש ממש אוהב. אני מניח שאעדכן פרטים נוספים בנוגע לזה בקרוב 🙂

*      *      *

בעינין דומה: חברי הטוב שהוא גם יוצר מוכשר וכביר – Saccadic Eye Motion הוציא אלבום חדש ונפלא שמלהטט שוב בין מחוזות השוגייז, פוסט-רוק, לואו פיי ועוד תוויות שלא אומרות כלום באמת. לכן פשוט תלחצו כאן פליי, או יותר טוב, תורידו את האלבום כולו כי הוא מצוין וגם בחינם:

תגיות: , , , , ,

השנה החלטתי לעשות מעשה ולרדת דרומה אל המרחבים הלוהטים של המדבר על מנת להתנדב ולעזור בהקמת פסטיבל אינדינגב השלישי – בשני הפסטיבלים הקודמים זכיתי לקחת חלק כאמן וגיטריסט (בהרכב של שני קדר) והרגשתי שהפעם יהיה נכון לתרום גם את חלקי הקטנטן בהפיכת המפעל הנהדר הזה למציאות. יש לי הרבה דברים לספר על ההקמה והאנשים הנהדרים שבעשר אצבעות הפכו עץ, מתכת ובד לבמות, סככות ויצירות אומנות מוטרפות שצמחו מתוך חול ושממה אך הפעם אני מעדיף לשמור את האנקדוטות הקטנות לעצמי ובמקום זה לשתף פסיפס ויזואלי שנלכד בעדשת מצלמת הוידאו שנשאתי עימי רוב הזמן. לצערי במהלך ההכנות הייתי עסוק למדי (עיצבתי וציירתי את גב שתי הבמות ובנוסף, בהתקף יצירתי, ציירתי 8 ציורים ביום אחד שנתלו באיזור הבמה הראשית לצד דלפקי הבירה – וזה אחרי שלא נגעתי במכחול כבר עשר שנים!) ולא הזדמן לצלם את מלוא תהליך ההקמה, אך כשכבר החזקתי במצלמה – ניסיתי ללכוד את הרגעים הקטנים, גם בפסטיבל עצמו: ניואנסים שהתאפשרו הודות לגודלה ומשקלה הקטנים של מצלמת ה-HD גרילה שברשותי אשר בין יכולותיה היא מסוגלת לצלם 240 פריימים בשנייה, כך שמתוך התלהבות רוב חומר הגלם צולם בהילוך איטי תוך ניסיון ללכוד את קסמם של הרגעים הקטנים שהמצלמות האחרות, המתעדות, לא יכלו לקלוט. בסופו של דבר נוצר סרט קצר בן פחות מ-10 דק' (מתוך חומר גלם מצולם של יותר משלוש וחצי שעות סה"כ) שאינן מתיימרות להיות תיעוד של הפסטיבל אלא יותר טעימה ממנו, התרשמות סובייקטיבית ונסיון להעביר קצת מהרוח ששרתה על האירוע והאנשים שהכילו אותו (העריכה כרונולוגית).

תודות והתנצלויות:
אין זה פלא שהפסטיבל הזה הצליח ומשך את הקהל אליו: מתן ואסף, המארגנים, הם האנשים עם הלב הכי גדול שאני מכיר שהנדיבות והחום שהם מפיצים ניכרים בכל מעשה ידיהם. כמי שנכח מאחורי הקלעים אני יכול להעיד שעל אף שכמעט כל גוף אפשרי ניסה להערים קשיים ובירוקרטיה מתסכלת (עד לרגע האחרון!) תמיד הינחתה אותם המחשבה והדאגה לקהל, עינייני עלויות ודאגות כלכליות עמדו תמיד במקום משני. המון המון תודה מתן, המון המון תודה אסף – היה תענוג לראות איך החזון שלכם קרם ברזנטים וקורות עץ ואיך הפחתם רוח חיים אמיתית בשממת המדבר הדרומי וגם זה התרבותי שמשתקף אלינו בחזרה מתוך הטלוויזיות הריקות ומקלטי הרדיו המבולבלים.
תודה מיוחדת לכל צוות ההקמה הנהדר של אינדינגב 2009 – היה תענוג לעבוד איתכם כתף מול כתף, אתגעגע לקפה המר בבוקר שנזלף מתוך סיר הפוייקה הענקי, לחיוכים, למראה הידיים המגויידות, ללילות העארק לצד מדורה ומתחת למרחב עטור כוכבים. עם צוות כזה אפשר להקים הכל!
אני מתנצל מראש בפני ההרכבים והאנשים שלא מופיעים בסרטון – בסופו של דבר אני רק אדם אחד עם מצלמה.
לכל מי שהגיע לפסטיבל – זו הזדמנות נהדרת להזכר ברגעים הנהדרים מתוכו ולאלה שלא היו שם, ובכן, זו ההזדמנות שלכם קצת להציץ למה שהלך שם ומי יודע – אולי שנה הבאה תבואו גם?

inDnegev 2009 – Filmed Impressions from Morphlexis on Vimeo.

ואם כבר הגעתם עד לכאן, הנה ביצוע אדיר של חברי הטוב דויד פרץ (מזל טוב על האלבום חבוב!) לשיר "זמנים קשים" מתוך היום השני של הפסטיבל:

תגיות: , , ,