זהו, הכל עומד כאן על תילו.
הבמות, איזורי הצל, הפסלים, השערים, השלטים הצבועים, תערוכת האומנות, איזורי הלינה, התאורה ואפילו חלק מהדוכנים. מאמץ אחרון של תיקוני צבע כשפתאום אסף קזאדו מקבל את ההודעה המרגשת שכל הכרטיסים לפסטיבל אזלו ומבשר את הידיעה בחיוך שמתפשט כמו אש בבריכת בנזין בפניהם של כל צוות ההקמה. יש משהו מספק בידיעה שכל העבודה הקשה שנעשית כאן מהדהדת הלאה מעבר לגבולות "מצפה גבולות", למרות שאאמין לזה באמת רק כשאראה את הקהל ואת התגובה שלו למה שיצרנו כאן.
חשבתי המון על מה שאצלם ביום שלפני הפתיחה. אם עד עתה הסתובבתי עם המצלמה וניסיתי לתפוס רגעים קטנים מתוך העבודה העצומה שנעשתה כאן, היום החלטתי לצלם את מה שנראה לי המהות האמיתית של המקום: האנשים. הסתובבתי ברחבי המתחם ו.. המממ.. אין דרך אחרת לנסח את זה – הפרעתי לאנשים במהלך העבודה וצילמתי את הפנים שלהם, עם כל הזיעה, האבק והעייפות. אני חושב שמעבר לכל דבר אחר – אלה הפנים האמיתיות של מה שקורה כאן, הלב הפועם שמזרים דם לפסטיבל הזה, הפנים מאחורי הידיים המיוזעות שאוחזות בפטיש/מכחול ומעצבות מחדש את השממה המדברית.

אני מתחבט אם להמשיך לצלם או פשוט להניח הכל ולהרשות לעצמי למשך שלושת ימי הפסטיבל להיות סתם מישהו בקהל שבא לראות הופעות ולהינות.
בכל מקרה, אם תבואו – תגידו שלום 🙂

תגיות: 2010, אינדינגב, יומן

הספקתי לישון הלילה 6 שעות מקוטעות לאחר שזחלתי לתוך האוהל בגוף דווי כשאור ראשון של בוקר התחיל לגלוש כמו סירופ בין הדיונות והגבעות מסביב. את הלילה ביליתי במרתון אינטנסיבי של של שרטוט העיצוב (שהכנתי מבעוד מועד) של במת הפיל בעזרת מקרן והלפטופ שלי. זה היה מוזר להיות הנפש הערה היחידה שמתרוצצת במתחם הפסטיבל כשכבר כולם נוחרים חרישית, מצד שני זכיתי לראות את הירח זורח וחותך בלהב דקה את מסלול השמיים וזכיתי לצייר תחת אור כוכבים דרומי.
היום היה יום קריטי מבחינת עיצוב וציור הבמות (כן, אני בכוונה לא מראה אותם בוידאו – אני רוצה שתבואו ותראו בעצמכם!) ובעזרת דולב שהתנדבה לעזור וגיאחה שערך ביקור הפתעה עם עוד ידיד התנפלנו על הבמות ואני מאוד מבסוט מההספק שלנו היום, למעשה, למעט כמה תיקוני צבע קטנים – הבמות כבר כמעט מוכנות.

הרבה פעמים אני מצטער שהוידאו לא מצליח להעביר את דווקא את הרגעים הקטנים בלילה, בסוף יום העבודה: את ריח העארק, את האילתורים המוזיקליים, את השיחות החרישיות של סוף יום. מצד שני אני מקווה שאני כן מצליח להעביר את תחושת הכיף והקהילתיות המדהימה שיש בכל תהליך ההכנות לפסטיבל. אנשים הגיעו לכאן מכל רחבי הארץ כדי להתנדב ולהרים פסטיבל מוזיקה באמצע שום מקום, אפילו האוכל כאן בחלקו נתרם מהמושבים מסביב (רק אתמול צוות קטן של אנשי הקמה נשלח לשדה סמוך כדי לקטוף חצילים משדה סמוך כדי לצרוב אותם אח"כ על האש ולתבל בטחינה. כולנו כאן נרקומנים של טחינה.) אני גם מרוצה מאוד מהאמצעים שיצרתי לעצמי לצלם, לערוך ולהעלות כמעט מיד את הוידאו שצולם כאן באותו יום.
אני חייב היום תודה ענקית לגיאחה שעזר וצילם חלק גדול מהוידאו של היום – רק אחרי השקיעה היה לי זמן להתרוצץ קצת עם מצלמה ולתעד רגעים קטנים ממה שהולך כאן. אני מקווה שתהנו כפי שאני נהנה:

תגיות: 2010, אינדינגב, יומן

בזמן שאני מקליד כאן על מחשב נייד שכבר מתחיל לקבל צורה של פיסת פסולת מאובקת מסדרת סרטי "מקס הזועם", מתחילים להיאסף באוהל אנשי צוות ההקמה מאובקים ורצוצים לא פחות והצלילים שנשמעים כאן הם מין ערבוב מוזר בין זוג גיטרות קלאסיות וכלי הקשה חיים לבין מוזיקת רגאי מוקדמת שבוקעת מציוד ה-PA. בחוץ כבר נפרשת לה מפה מלאה של כוכבים מאופק לאופק והלילה שוב אני עומד לבלות בציור וצביעה של הבמה השנייה ובמקביל להתמודד עם עייפות מצטברת בעזרת אדרנלין וההנאה הפשוטה מציור במידבר של אמצע הלילה.
כפי שתראו בסרטון, הרבה דברים נבנים וצומחים במהלך היום ולמעשה כל מתחם אינדינגב מתחיל להיראות כמו מתחם ענקי עם צעצועים שצומחים מהאדמה. המממ… שניה.. בזה הרגע נדחפה לידי כוסית פונץ'.
אוקיי, איפה הייתי?
~גיהוק~
מכיוון שמחכה לי עוד לילה ארוך של ציור וצביעה ופס האינטרנט כאן מוגבל, מקרטע ומספיק סקושי להעלאה של קובץ וידאו ליוטיוב – אתן לוידאו לדבר בשמי:

תגיות: 2010, אינדינגב, יומן

יש משהו משעשע בלכתוב פוסט חדש בבלוג מתוך מחשב נייד מאובק באמצע המדבר בו עשרות אנשים משוגעים ויפים זנחו את שגרת היום יום שלהם והתכנסו יחדיו כדי להרים יחד פסטיבל מוזיקה עצמאי באמצע של שומקום. אני כותב כעת אחרי לילה כמעט מחוסר שינה בו ביליתי את מרבית הזמן בציור על הבמה המרכזית (או "במת הקוף" כפי שהיא מכונה כאן). די מרגש לראות את האינטנסיביות היצירתית שמושפרצת מכל פינה: כולם בונים, מקימים, צובעים, מציירים וצורות מוזרות ונפלאות מתחילות לצמוח מתוך החולות ומתחם הפסטיבל כבר מקבל צורה.
גם השנה, בנוסף לכל המטלות האחרות, החלטתי לשלוף את מצלמת הוידאו שלי ולתעד רגעים קטנים מתהליך ההקמה ולפרסם סיכום של כל יום בצורת וידאו קצרצר – כך שתוכלו לקבל הצצה אל מאחורי הקלעים, אל הפנים והאנשים שעמלים כאן מסביב לשעון כדי לגרום לפסטיבל הזה להתקיים:

מקווה היום בערב לפרסם עוד פוסט עם סיכום היום השני (תלוי במידת זמינות האינטרנט, דמט! האינטרנט פה מוקצב ונדיר..)

תגיות: 2010, אינדינגב, יומן