לאחרונה הגעתי למסקנה שסובבים אותי המון אנשים שנורא אוהבים מוזיקה אבל לא מבינים את כל הג'אז הזה, כלומר מבחינתם ג'אז הוא סוג של נקודה עיוורת גם כשמדובר במכלול רחב יריעה של טעם מוזיקלי – ואני מבין אותם, שנים רבות הרגשתי כך גם. לא פעם הצורך להאחז בהוּק מוזיקלי או בתבניות מוכרות של בית-בית-פזמון-בית-פזמון המאפיינים כל כך ז'אנרים מקובלים כמו פופ ורוקנרול [גם הפּאנק שרצה לבעוט בכל היה נאמן באופן כמעט פונדמנטליסטי למבנים מוזיקליים ברורים ופשוטים] כשמולם ג'אז הוא ביטוי מוזיקלי אקזיסטנציאליסטי – על אף שהחל כמוזיקת ריקודים ובילוי [סווינג ובי בופ] הג'אז הפך לכלי אישי רב-עצמה המקדש את הביטוי של הרגע, אילתור שהביא לכדי איחוד את יכולותיו הטכניות של האמן יחד עם יכולותיו לגעת בנשגב תוך ניואנסים מעודנים של רגש, לעיתים באופן שלא עשה הנחות למאזין ומנע ממנו להיאחז במוכר, כל אותן בתבניות ידועות ומוכנות מראש. קל נורא לגלוש לכתיבה ודיבור המוקדשים לצד הטכני של הז'אנר הזה, באופן מודע אני משתדל להמנע מכך – אין דבר שמצליח לשעמם אותי כמו דיונים על מהלכים הרמוניים או ניתוחים שכלתניים של סולמות כי את הג'אז למדתי לאהוב דרך הלב, בתחילה בעקיפין [באמצעות פסקולי סרטי פילם-נואר ישנים שתמיד היוו סוג של פטיש], בהמשך בעזרת הזיווג שלו עם המוזיקה האלקטרונית [אסיד ג'אז,טריפ הופ] עד שלבסוף האסימון נפל וזה קרה בזכות האזנה הדוקת אוזניות בחנות הדיסקים המיתולוגית בירושלים, "באלאנס", בעת שהאזנתי לקטע הזה של גרנט גרין. אני לא יודע למה, אבל הדקה הראשונה הזו של I Wish You Love הצליחה להרטיט איזה נים בלב ולפתוח בפניי עולם שעד אז היה נסתר, רחוק וזר.

טהרני הג'אז למיניהם יסלדו מהאוסף שערכתי מכיוון שהוא כולו תערובות ג'אז המהול בסגנונות אחרים – מצד שני, המיקסטייפ הנ"ל איננו מיועד לטהרנים, הוא מיועד לאנשים שרוצים לטבול לרגע את הרגל במי הג'אז על מנת לבדוק עד כמה הוא מתאים להם, האם החום מוצא חן בעיניהם. התחושה. המגע. לצורך עריכת המיקסטייפ אספתי מעל לשש וחצי שעות של מוזיקה ונדרש ממני זמן רב עד שחשתי שזה הרגע לערוך ולהוציא אותו לפועל בטוויה זהירה מספיק שתתן טעימה מעניינת דיה לחומרים המייצגים את הז'אנר אך גם כאלה המרפרפים לסגנונות אחרים [פיוז'ן] כמו פ'אנק וגרוב, אלקטרוניקה, אמביינט, פסיכאדליה ואפילו מעט רוקנרול – נזהרתי מאוד שלא לערוך עוד אוסף בסגנון ג'אזנובה כזה המכיל אלקטרוניקה קלילה עטויית ג'אז ואיזי ליסטנינג [על אף שיש כאן בהחלט כמה קטעים שניתן להגדיר אותם כהאזנה קלילה].

מקווה מאוד שתהנו מהאוסף הנ"ל – במידה וכן, אתם מוזמנים להגיב כאן: כבר כעת אני שוקל אם לערוך גם את חלק ב' לאור כמות המוזיקה שאצרתי ולבסוף לא זכתה להכנס לאוסף הנוכחי, אז מילה קטנה שלכם בהחלט יכולה להשפיע 🙂

[CC: Pedro Vezini]

Morphmixtapes – Yazz! [Jazz mixtape for people who don't like Jazz]

60:45 min | 256kbp 44khz | 111 MB

על-מנת להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי – יכול פה


1. Collective Acoustics – Follow That Kite
2. The Frank Derrick Total Experience – No Jive
3. Annette Peacock – The Succubus
4. Pharoah Sanders – Astral Travelling
5. Gabor Szabo – Space
6. Tomasz Stanko – S.
7. Michael Brook – Aftermath
8. Auteur Jazz – Marbles
9. New Life Trio – Empty Streets
10. Two Banks Of Four – Erols Cafe
11. Sven Libaek – Danger Reef
12. Gary Wilson – Another Galaxy
13. Black Chamber – Red Dawn

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

Eight Orange Nights

Morphmixtapes דצמבר 14th, 2012

לפני שש שנים בחנוכה, גיאחה היקר פצח בפרוייקט מיוחד לחג ב-"עונג שבת" (הסבא של מורפמיקסטייפס!) שנקרא "עונג שמונג": מס' אנשי תרבות ובלוגרים המשתפים עם קהל הגולשים מיקסטייפ מיוחד בן שמונה שירים. בין המשתתפים היה ניתן למצוא את עידן אלתרמן, ערן "לטאת האמבט", יאיר רווה, שני קדר, דובי שרגא (פרנק זעתר), עידית נרקיס וביניהם גם את המיקסטייפ שלי.

יש לי חיבה אמיתית למיקסטייפים קצרים, על אף שלא מעט אנשים חושבים שכמות שווה לאיכות – זו טעות לטעמי. אני אוהב מיקסטייפים מדוייקים, כאלה שמובילים במתווה רגשי/מוזיקלי בהם כל שיר וכל צליל מדוד, כל רכיב מספר סיפור עד שסך האוסף גדול ושלם יותר מסכום חלקיו ולעיתים על מנת ליצור חוויה מדוייקת אין צורך בהרבה רכיבים כלל. שש שנים חלפו ועדיין אני חושב שזה אחד המיקסטייפים הכי טובים שרקחתי ואני מתקן את העוול ומפרסם אותו כעת שוב לאחר שנים בהם הוא נעלם מהרשת.
מקווה שתהנו 🙂
חג שמח!

Eight Orange Nights – Mixtape by Morphlexis

30:48 min | 256kbp 44khz | 57.9 MB

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה

1. Eden Ahbez – Full Moon
2. Two Banks of Four – Skylines Over Rooftops
3. Doris – You Never Come Closer
4. Francoise Hardy – Le Martien
5. Husky Rescue – My World
6. Maxayn – Doing Nothing, Nothing Doing
7. Piers Faccini – Silver Light
8. The Flamingos – I Only Have Eyes For You

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| | |

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

האם אני באמת צריך להסביר את כותרת המיקסטייפ הנוכחי ?
(הממ.. אולי בעצם כן, אבל אני לא מתכוון לעשות את זה אלא מעדיף להשאיר את הדבר לידי הדימיון שלכם – אז קדימה! אל תחוסו על מנגנון התגובות ושתפו אותנו בנפתולי הדמיון שלכם!)

קורה לא פעם במהלך עריכת אוספים שאני מתחיל לקרוא את רצף שמות השירים, בהתחלה כדי למצוא שיר מסוים ואח"כ בשביל הפואטיקה הפרטית שלי וכששמות השירים מוצבים זה מול זה במבנה לירי המשמעות שלהם משתנה ומתעצבת לכדי משהו אחר. הנה, תראו:
Party People \ Kill Rhythm
Cisco Sunset \ Blood Baby
Konignnen \ City Watching
Runing Shoes
Smog
Thatness And Thereness \ Sleight Of Eye
Three Changes: Machine Gun Blues

אתם מוזמנים לבדוק את זה באוספים/תקליטים/רשימות שידור ולדווח כאן על המוצלחים מביניהם 🙂

* * *
בשבועות הקרובים אני צולל לעבודה על כמה פרוייקטים ואין לי מושג באיזה תכיפות אוכל לעדכן את הבלוג על כן אל תשכחו להירשם לעידכונים במייל או לרסס!

 alt=

Soundtrack For Urban Serial Killers – Mixtape by Morphlexis
47:06 min | 256kbps 44khz | 86.8 MB
כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!

1. Herbie Hancock – Party People (1974)
2. Catherine Wheel – Kill Rhythm (1993)
3. Lydia Lunch & Roland S. Howard – Cisco Sunset (1991)
4. Alvarius B – Blood Baby (2003)
5. Holger Hiller – Konignnen (1991)
6. Two Banks Of Four – City Watching (2000)
7. Pram – Runing Shoes (2002)
8. Helen Merrill – Smog (196-?)
9. LB – Thatness And Thereness (mental organic)
10. K-Scope – Sleight Of Eye (1999)
11. The Good, The Bad & The Queen – Three Changes (2007)
12. Willie "61" Blackwell – Machine Gun Blues (194-?)

תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

מישהו אמר לי פעם שתמצית הסיפור האנושי הרבה יותר פשוט מכפי שכולם חושבים ובטח יותר מדורות על דורות של פילוסופים מזוקנים שניסו להוכיח תוך ויכוחים עקרים את המשוואה האנושית, כי הרי בסופו של דבר זה נכון, זה באמת פשוט: אנחנו נולדים, עושים ריח רע ומתים. מעבר להגדרה הפשטנית הזו שמצליחה לשים סוגיות כבדות משקל בפרופורציות הנכונות, בני אדם עושים את הדרך הוותיקה מהיש אל האין תוך הכחשה מוחלטת של הדבר כל הזמן. כילד, לא הבנתי אף פעם את משמעות המילה מוות – זה מושג כל כך מופשט וזר כשהכל מסביב מרגיש חי, ואולי באמת המשמעות האמיתית של התבגרות היא היכולת לקבל את האין כחלק מהיש, את החיים והמוות כמהות אחת שלמה.

לפעמים לפני השינה אני חש צורך להפרד בשקט מהחפצים בחדר, מצלחת הברונזה המאובקת שנחה על השידה, מהמראה הקטנה המוזרה על הקיר, מהציור העירום התלוי למראשות המיטה ולירח של ארבע בבוקר שצונח אל היער מחוץ לחלון, כך שאם השמש תעלה ולא תמצא אותי שם אוכל להמשיך הלאה במקום להסיט את המבט שוב ושוב לאחור.

* * *

לא יכולתי לחלק את המיקסטייפ הזה ולחתוך לרצועות, זה פשוט הרגיש לא נכון, על כן הוא מובא כאן כקובץ אחד וכך גם אני ממליץ לצרוך אותו – בשלוק אחד ארוך ואיטי.

In Case You Won't Wake Up

In Case You Won't Wake Up

In Case You Won't Wake Up – Mixtape by Morphlexis
41:13 min | 256kbps 44khz | 75.4 MB
כדי להוריד את הכל כקובץ mp3 אחד - גלגלו למטה!

1. Robert Wyatt – Sight of The Wind (1991)
2. Cocteau Twins – Otterley (1984)
3. Yo La Tengo – Nothing But You And Me (2003)
4. Fields of Forel – iiiiiiiiiiiii (2008)
5. Eran Badinerie – Prelude 1 (2003)
6. Gil Scott-Heron & Brian Jackson – Peace Go With You Brother (1973)
7. Yehuda Ledgley – Whirldz (Morphlexis Remix – 2005)
8. Techno Animal – Self Strangulation (1994)
9. Two Banks Of Four – Lights On A Satellite (2008)
10. Rain Tree Crow – Cries & Whispers (1991)

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,