Belch

Disc-O-Rama 1 בנובמבר, 2011

צולם ע"י נועה שרון, קיץ 1995

זכרון 01:

אייל גולדמן הביא לבית הספר קלטת וידאו עם הסרט של איינשטורצנדה נויבאוטן: Halber Mensch. אנחנו מבריזים משיעור התעמלות ומסתגרים בחדר מדעים, מעל הספריה, צופים בסרט הזה בריכוז כמעט דתי כשכל שנייה של צליל ווידאו מוחקת ומשרטטת מחדש את כל מה שידענו על מוזיקה, על צליל, הפקה, ביטוי עצמי ועל החיים שלנו בכלל. שעה מאוחר יותר כשהגחנו החוצה אל אור היום מהכיתה הרגשתי שהחיים שלי השתנו באופן מקיף ועמוק ושאינני מבין את מלוא משמעות השינוי הזה.

מאוחר יותר הפכנו כיתה לזירת כלי הקשה כשאנחנו מתופפים עם מקלות עץ וידיים חשופות על שולחנות, כיסאות וחלונות כשההד של הכיתה הריקה מעצים את הצלילים והצעקות (שהסתיימו באופן טראגי בעת שמורה מבוהלת חשה במהירות למקום כדי לבדוק מי החוליגנים שעושים כל כך הרבה רעש). מאוחר יותר המשכנו לאלתר על הברזלים של סדנת האומנות ששכנה באמצע הרפת של נהלל.

זכרון 02:

אני לוחץ על כפתור ה-STOP של טייפ ה-4 ערוצים ובאוויר יש את השקט הזה שנוצר רגע אחרי שהתו האחרון והצורם של גיטרה חצי מכוונת ומצילות שעדיין מרטיטות את האוויר בחלל הקטן. השעה 3 לפנות בוקר, אני ואייל גולדמן יוצאים החוצה מהצריף שממוקם בשולי פרדס התפוזים של אבא שלו: השמיים מחוררים באינסוף נקודות אור וירח כתום מהסוג שאפשר לקטוף עומד תלוי במרחב בלתי אפשרי של דממה, ריח טחב והצליל המתמשך של גלי התנועה מהכביש המחבר בין נהלל לרמת ישי. מצית סיגריית נלסון ומוודא שהעשן נבלע עמוק בתוך הריאות. אנחנו מדברים על שטויות, מנקים את הראש בתשישות של אחרי הקלטות עם בדיחות מפגרות. אני מכניס את הגיטרה, המגבר וה-4 ערוצים לאוטו ונפרדים בחשיכה שנמסכת גם על הכבישים הריקים בדרך הביתה.

רק לפני כמה חודשים קיבלתי רישיון נהיגה.

זכרון 03:

הופעה בפאב "מינגוס" ברמת-ישי. גולדמן פירק ובנה מחדש את מערכת התופים שלו ושילב בתוכה לוחות מתכת וחבית ברזל. בין מקלות התיפוף מתחבאת גם מקדחה שיכולה להחריב קירות בטון. אנחנו מופיעים עם מעט השירים שלנו שיכולנו לבצע וקאברים לאמנים שאהבנו כמו טום וויטס, סטוג'ז והשיא עם קאבר ללהקת איננשטורצנדה נוייבאוטן ללהיטם Der Tod Ist Ein Dandy כשגולדמן קודח בצלילים צורמים את חבית הברזל הענקית ואני עסוק בלהוציא כמה שיותר רעש ופידבקים מהגיטרה שלי תוך כדי צעקות מילות השיר בגרמנית אותן ידעתי כבר בעל-פה:

Lungenzüge tief ins Leere
keinen Klepper, keine Mähre
wie der Springer im Spiel der Spiele
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy auf einem Pferd

Der Reiter hat Stil
schmeichelt den Augen
die Hände in Bandagen
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy auf einem Pferd

Hai!

Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Bye, Bye! This was made to end all parties, bye, bye…

הקהל ההמום שהורכב מבני מושבים, קיבוצניקים ותושבי העיירות הקטנות שסביב לא היה יכול להכיל את כמות הרעש הגרמני ששני מופרעים פיזרו לכל עבר מבמת הפאב הקטנה. לכן באופן טבעי ברעש שעשינו גם התמזגו הצעקות של בליינים (שהפכנו להיות הטריפ הרע שלהם לאותו לילה) ובקבוקי בירה שהתחילו לעוף לכיווננו – רובם מפספסים וחלק רק כמעט.

לפחות סיימנו את השיר לפני שירדנו מהבמה.

❀     ❀     ❀

מי שמכותב לרשימת התפוצה שלי כבר יודע שבשנה האחרונה אני עסוק בגיבוי, המרה ושיחזור של עשרות (אולי כבר אפילו מאות) קלטות המכילות קטעי מוזיקה ושירים שכתבתי כשהייתי בתיכון (וגם קצת אח"כ). מדובר בארכיון אדיר מימדים ובשל כך גם מתסכל: קשה לי לקבל את העובדה שככל הנראה התקופה הכי פוריה מבחינה יצירתית היתה בגיל 17.

האלבום הראשון שרואה אור (אינטרנטי בלבד בינתיים) כחלק מהפרוייקט הזה שייך בעצם להרכב הפוסט פאנק-נוייז-לואו-פיי-גאראג'-פסיכדליה שלי ושל אייל גולדמן (AKA פ'אנק סינטרה) – Belch. היינו בעיקרון דואו תופים-גיטרה (הרבה הרבה לפני שזה היה אופנתי) בעיקר בגלל שלא היה בסביבה המיידית שלנו אף אחד בעל טעם מוזיקלי חופף שיכל להשתלב או לנגן איתנו כפי שרצינו – אהבנו להתנסות בסוגים שונים של רעש אבל גם לשחק עם אלקטרוניקה (פרימיטיבית: מכונות תופים, מקלדות קאסיו וכו'), למעשה זה היה עבורי ועבור פ'אנק סינטרה בית-ספר מוקדם ומושלם למוזיקה.

האלבום הזה כעת רואה אור באיחור של 17 שנה.
רובו הוקלט על 4-ערוצים בצריף של משפחת גולדמן בפרדס תפוזים ותוספות הוקלטו בחדר השינה שלי.
מקווה שתהנו.

תגיות: , , , ,



3 תגובות על ”Belch“

  1. קסטה | 3 בנובמבר, 2011 בשעה 19:34

    איזה יופי

  2. הקונכייה » Blog Archive » רשימת קריאה 11/11 – חלק ב’ | 3 בדצמבר, 2011 בשעה 17:52

    […] מורפלקסיס נזכר ב-Belch, הלהקה שלו ושל אייל גולדמן מתקופת בית הספר, ומוציא את האלבום שלהם לאינטרנט באיחור של 17 שנה. […]

  3. אורנה לביא | 23 במאי, 2014 בשעה 13:25

    אפשר אולי להשיג מכם דיסקים (אודיו ווידיאו) של איינשטורצנדה נויבאוטן?

הוספת תגובה