Belch

Disc-O-Rama נובמבר 1st, 2011

צולם ע"י נועה שרון, קיץ 1995

זכרון 01:

אייל גולדמן הביא לבית הספר קלטת וידאו עם הסרט של איינשטורצנדה נויבאוטן: Halber Mensch. אנחנו מבריזים משיעור התעמלות ומסתגרים בחדר מדעים, מעל הספריה, צופים בסרט הזה בריכוז כמעט דתי כשכל שנייה של צליל ווידאו מוחקת ומשרטטת מחדש את כל מה שידענו על מוזיקה, על צליל, הפקה, ביטוי עצמי ועל החיים שלנו בכלל. שעה מאוחר יותר כשהגחנו החוצה אל אור היום מהכיתה הרגשתי שהחיים שלי השתנו באופן מקיף ועמוק ושאינני מבין את מלוא משמעות השינוי הזה.

מאוחר יותר הפכנו כיתה לזירת כלי הקשה כשאנחנו מתופפים עם מקלות עץ וידיים חשופות על שולחנות, כיסאות וחלונות כשההד של הכיתה הריקה מעצים את הצלילים והצעקות (שהסתיימו באופן טראגי בעת שמורה מבוהלת חשה במהירות למקום כדי לבדוק מי החוליגנים שעושים כל כך הרבה רעש). מאוחר יותר המשכנו לאלתר על הברזלים של סדנת האומנות ששכנה באמצע הרפת של נהלל.

זכרון 02:

אני לוחץ על כפתור ה-STOP של טייפ ה-4 ערוצים ובאוויר יש את השקט הזה שנוצר רגע אחרי שהתו האחרון והצורם של גיטרה חצי מכוונת ומצילות שעדיין מרטיטות את האוויר בחלל הקטן. השעה 3 לפנות בוקר, אני ואייל גולדמן יוצאים החוצה מהצריף שממוקם בשולי פרדס התפוזים של אבא שלו: השמיים מחוררים באינסוף נקודות אור וירח כתום מהסוג שאפשר לקטוף עומד תלוי במרחב בלתי אפשרי של דממה, ריח טחב והצליל המתמשך של גלי התנועה מהכביש המחבר בין נהלל לרמת ישי. מצית סיגריית נלסון ומוודא שהעשן נבלע עמוק בתוך הריאות. אנחנו מדברים על שטויות, מנקים את הראש בתשישות של אחרי הקלטות עם בדיחות מפגרות. אני מכניס את הגיטרה, המגבר וה-4 ערוצים לאוטו ונפרדים בחשיכה שנמסכת גם על הכבישים הריקים בדרך הביתה.

רק לפני כמה חודשים קיבלתי רישיון נהיגה.

זכרון 03:

הופעה בפאב "מינגוס" ברמת-ישי. גולדמן פירק ובנה מחדש את מערכת התופים שלו ושילב בתוכה לוחות מתכת וחבית ברזל. בין מקלות התיפוף מתחבאת גם מקדחה שיכולה להחריב קירות בטון. אנחנו מופיעים עם מעט השירים שלנו שיכולנו לבצע וקאברים לאמנים שאהבנו כמו טום וויטס, סטוג'ז והשיא עם קאבר ללהקת איננשטורצנדה נוייבאוטן ללהיטם Der Tod Ist Ein Dandy כשגולדמן קודח בצלילים צורמים את חבית הברזל הענקית ואני עסוק בלהוציא כמה שיותר רעש ופידבקים מהגיטרה שלי תוך כדי צעקות מילות השיר בגרמנית אותן ידעתי כבר בעל-פה:

Lungenzüge tief ins Leere
keinen Klepper, keine Mähre
wie der Springer im Spiel der Spiele
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy auf einem Pferd

Der Reiter hat Stil
schmeichelt den Augen
die Hände in Bandagen
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy auf einem Pferd

Hai!

Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Der Tod ist ein Dandy
Bye, Bye! This was made to end all parties, bye, bye…

הקהל ההמום שהורכב מבני מושבים, קיבוצניקים ותושבי העיירות הקטנות שסביב לא היה יכול להכיל את כמות הרעש הגרמני ששני מופרעים פיזרו לכל עבר מבמת הפאב הקטנה. לכן באופן טבעי ברעש שעשינו גם התמזגו הצעקות של בליינים (שהפכנו להיות הטריפ הרע שלהם לאותו לילה) ובקבוקי בירה שהתחילו לעוף לכיווננו – רובם מפספסים וחלק רק כמעט.

לפחות סיימנו את השיר לפני שירדנו מהבמה.

❀     ❀     ❀

מי שמכותב לרשימת התפוצה שלי כבר יודע שבשנה האחרונה אני עסוק בגיבוי, המרה ושיחזור של עשרות (אולי כבר אפילו מאות) קלטות המכילות קטעי מוזיקה ושירים שכתבתי כשהייתי בתיכון (וגם קצת אח"כ). מדובר בארכיון אדיר מימדים ובשל כך גם מתסכל: קשה לי לקבל את העובדה שככל הנראה התקופה הכי פוריה מבחינה יצירתית היתה בגיל 17.

האלבום הראשון שרואה אור (אינטרנטי בלבד בינתיים) כחלק מהפרוייקט הזה שייך בעצם להרכב הפוסט פאנק-נוייז-לואו-פיי-גאראג'-פסיכדליה שלי ושל אייל גולדמן (AKA פ'אנק סינטרה) – Belch. היינו בעיקרון דואו תופים-גיטרה (הרבה הרבה לפני שזה היה אופנתי) בעיקר בגלל שלא היה בסביבה המיידית שלנו אף אחד בעל טעם מוזיקלי חופף שיכל להשתלב או לנגן איתנו כפי שרצינו – אהבנו להתנסות בסוגים שונים של רעש אבל גם לשחק עם אלקטרוניקה (פרימיטיבית: מכונות תופים, מקלדות קאסיו וכו'), למעשה זה היה עבורי ועבור פ'אנק סינטרה בית-ספר מוקדם ומושלם למוזיקה.

האלבום הזה כעת רואה אור באיחור של 17 שנה.
רובו הוקלט על 4-ערוצים בצריף של משפחת גולדמן בפרדס תפוזים ותוספות הוקלטו בחדר השינה שלי.
מקווה שתהנו.

תגיות: , , , ,



(צילום: גיאחה האדיר)

יש משהו מרתק בשלושה מוזיקאים בחדר חזרות לא גדול, שרויים בריכוז ואינטנסיביות שנוצרים לאחר שעתיים-שלוש של נגינה, הקשבה ותגובה. החדר הופך ליקום של צליל וכל דבר אחר הופך משני או מטושטש עד שלפעמים אני כבר לא מבין מי מנגן ואיך בכלל הרטט הזה באוויר קשור אליי או לנגנים שלצידי. עדיין מפליא אותי עד כמה מוזיקה היא דבר מופשט, לא מוחשי. לכתוב על מוזיקה זה קצת כמו לכתוב על רוח רפאים: רגע אחד היא ברורה כמו קווי מתאר כחולים באור ירח ורגע אחר היא אבק תועה, בלתי ניתנת למדידה, סובייקטיבית לחלוטין (כמובן שניתן למדוד ולנתח תדר של צליל – אבל איך אפשר למדוד את הרגש? את הדימיון שניצת בלהבת הצליל?).



(צילום: גיאחה הכביר)

כמתעד כפייתי של מוזיקה, היה לי חשוב להקליט ולתעד את החזרות שלי ושל ההרכב, לנסות לתפוס את הרגע שבו המוזיקה הופכת להיות יותר מסך האצבעות המנגנות אותה, וכשמדובר במוזיקה הנוצרת מכלים חיים – אני מרותק לפוטנציאל התוהו העלול להתפרץ מכל מגע של מפרט או מקל וחשוב לי לתעד את זה (טוב, לא רק לשם הגחמה הפרטית שלי – לא תאמינו כמה רעיונות טובים צצים מתוך טעויות בנגינה). כעת, רגע לפני שאני נכנס לאולפן הקלטות עם הרכב טיפה שונה של נגנים (פ'אנק סינטרה הנהדר עזב – במקומו הגיע גיא ביבי האדיר!) זו הזדמנות נהדרת לשחרר אוסף של הקלטות לייב ולהמשיך הלאה לעבר סשן הקלטות "אמיתי" ללא נקיפות מצפון או התחרטויות.

Sessions – הוא אוסף של הקלטות מתוך חזרות ב-"ריבר סטודיו" (חדר החזרות החביב עליי בתל-אביב) והקטעים נבחרו (מתוך ארכיון גדול יחסית של הקלטות) לא בשל מושלמותם הטכנית, להיפך: כמעט בכל שיר או קטע ישנו פגם כלשהו, גיטרה לא מכוונת, תו סורר, יציאה מקצב, קול מזייף. על אף שהחזרות הוקלטו בערוצים ועברו מיקס, לא טרחתי לתקן פגמים אלה או "להחליק את הקמטים" כי הקו שהנחה אותי בבחירת הקטעים הוא היכולת שלהם להעביר את הרגש שבלב כל שיר והעיניין הטכני הפך משני מבחינתי. בנוסף, במהלך המיקס, השתדלתי לשמור על הצליל הדחוס והפרדת הסטריאו כדי שאתם (המאזינים) תוכלו לשמוע את השירים כאילו אתם איתנו בחדר.

אתמול בערב "עונג שבת לייב" חולקו 50 עותקים פיזיים של "Sessions" חינם – מי שזכה לקבל עותק שישמור עליו היטב, זו כנראה ההדפסה הפיזית היחידה שתהיה לדיסק הזה 🙂
אתם מוזמנים להוריד (בחינם כמובן!), לשתף (באדיבות באנדקאמפ!) ולהפיץ הלאה!
מקווה שתהנו.


פ'אנק סינטרה | תופים
אורי דרור | באס
מורפלקסיס | קולות, גיטרות, טייפ קסטות

הוקלט לייב – ללא תוספות או תיקונים באולפני "ריבר סטודיו" (רח' רבניצקי 7 – ת"א) – תודה מיוחדת לקובי כהן!
הורידו והדפיסו את עטיפת הדיסק! (קובץ PDF)

(תודה מיוחדת לגיאחה על התמונות הנהדרות!)

תגיות: , , , , ,

אני ממש, אבל ממש, שמח לארח שוב את חברי הטוב אייל (פ'אנק סינטרה) גולדמן לסט שני של "עבודת שורשים" מוזיקלית משובחת, מסע אל נבכי ההשפעות השונות שעיצבו את טעמו המוזיקלי (ולכל מי שחדש לבלוג מוזמן לבדוק קודם את האוסף הראשון שהיה אדיר!) ואם אתם בסביבה תנו קפיצה לפאב "ההודנא" בפלורנטין (ת"א) – גולדמן מתקלט שם סטים בימי חמישי ושישי. אה כן, כבר כתבתי שאנחנו מנגנים ביחד?

* * *
ואם כבר אנחנו בעינייני המלצות – הנה כמה חומרי קריאה מעניינים: ירדן לוינסקי כתב יפה על כל ויכוחי הסרק סביב "עתיד הרשת", ובמקביל רזי בן-עזר העלה פוסט נהדר על כך שהפופ העכשווי הפך מפגר ושמרני ביחס לעבר (שנות השמונים ומטה) – מה זה אומר עלינו?

חג חירות שמח!

Funk Sinatra Presents: Avodat Shorashim vol.2

AvodatShorashimVol2

פ'אנק סינטרה מגיש: עבודת שורשים חלק ב'
66:45 min | 256kbps 44khz | 121 MB
כדי להוריד את הכל כקובץ Zip או mp3 - גלגלו למטה!

1. Red House Painters – 24 (6:47)
בערך בגיל 13 הייתי צופה בתוכנית של אילן בן שחר בערוץ 2 הניסיוני ועונה שם על חידונים.זכיתי שם בהופעה של האלמן ברדרס ובאלבום הראשון של הפיינטרס.לא נותנים כזאת מוסיקה לילדים בגיל כזה.כנראה שזו הייתה הקלטת האחרונה בארגז הפרומואים על שולחן המערכת וכך היא נזרקה למעטפה והגיעה אלי.כנראה הלהקה הכי עצובה בעולם.
2. Eels – Beautiful Freak (3:33)
עוד שיר עצוב אבל עם טיפת תקווה.
3. Nine Inch Nails – Piggy (4:24)
לפני כשנה אילן אלקיים הגשים לי חלום והביא את טרנט לארץ.אני מעריץ מאז שראיתי בסופר צ'אנל את "הד לייק אה הול" כשהוא היה חדש.אין ספק שנושא שלמדתי ממנו הוא כמות השכבות המטורפת שיש לו בכול שנייה בכול אלבום, ואז גם גיליתי שהוא פרפורמר מדהים.וסוף הקטע מנוגן לייב ע"י טרנט שהודה שזה הפעם היחידה שלא הצליח לתכנת את התופים .
4. PJ Harvey – Oh My Lover (4:02)
עוד שיר עצוב.רוב האנשים לא מודעים לכמה פולי היא לא רק כותבת אלא גם גיטאריסטית מדהימה.והמתופף הוא פשוט בית ספר לאיך לנגן בצורה ריגשית עם טכניקה וחשיבה מאוד מוסיקאלית
5. Pet Shop Boys – Rent (5:08)
כן, אני חולה עליהם!!! וגם על אירייז'ר!!! כתיבת פופ ברמה הגבוהה ביותר!!! בגיל 10 לא הבנתי כלום מהשיר הזה והיום הוא עדיין מבלבל אותי.והסאונד שלו מושלם.
6. The Psychedelic Furs – President Gas (5:17)
עוד להקה שגיליתי ב"אוזן" חיפה בנבירה אינסופית במדפים.הרכב אלטרנטיבי עם גרוב? הם היו שם לפני כולכם.
7. Sam & Dave – Hold on I'm Coming (2:33)
לא משנה איךי אגיד את זה – זה השיר הכי טוב בעיני בכול הזמנים. הייס כבר סיים את המנגינה ופורטר צעק מתא השירותים "רגע – אני בא" – ככה עושים אגדות. השיר הזה גילה לי את נפלאות הסול בחפיפה עם הסרט האחים בלוז בגיל 13.
8. Public image ltd – four enclosed walls (4:44)
תופים תופים ועוד קצת תופים.מרטין אטקינס קורע את עור התוף וג'ון ליידון במנטרות פסיכוטיות.איזה יופי.
9. U2 – Seconds (3:11)
פעם המנוולים האלה ידעו לרגש אותי. ביט משובח שבטח אדגום ביום מן הימים.
10. Ian Dury & The Blockheads – Sex And Drugs And Rock 'N' Roll (3:07)
ברור לא?
11. Van Der Graaf Generator – Theme One [Original Mix] (3:14)
כאן הסיפור מסתבך.בגיל 12 עשו לי גשר. אירוע די טראומתי.מהר מאוד ביססתי קשר עם הסייעת במרפאה, והיא ממרומי גילה (בטח היתה בת 27 אבל לי זה ניראה הזוי) הביאה לי תקליטים ש"זרוקים אצלי בבית". השלל? סקורפיונס בטוקיו, קווין והאלבום הזה. זה אלבום הפרוג האמיתי הראשון ששמעתי, ורק אחריו את "אומה גומה" של פינק פלויד (גם סיפור הזוי לפעם אחרת).   שנים אח"כ אני מבין את הקשר ומנגן אותו פעמים רבות עם "אוגו דונר" של דיג'י שאדו.
12. The Who – Tommy's Holiday Camp (0:57)
גיבור התופים שלי שר.
13. Tom Waits – Rain Dogs (2:57)
אחד משני השירים היחידים בעולם ששרתי על במה.אני חקיין של וויטס כמו שיש חקייני אלביס.אחרי הפעם ששרתי אותו יחד עם מר אסתרליס לא קירבתי מיקרופון לפה עד לקאמבק שלי כ"ג'ימי לוי" בתור אמ סי בהרכב ג'אנגל 3 שנים מאוחר יותר.
14. Jean-Francoius Michael – Coupable (2:51)
אחד השירים הראשונים של שבת בבוקר ברשת ג' בתור ילדון זב חוטם.שמאלץ הוא חובה לכל חובב מוזיקה קשה (בתור איזון נפשי)
15. dEUS – Let's Get Lost (4:23)
הרכב שכבש אותי בסערה בזמן אמת תודות למלאני ברסון.
16. The Jesus and Mary Chain – Just Like Honey (3:03)
עוד משהו שגילתי בנבירות בערמות תקליטים באוזן.
17. Portishead – Roads (5:09)
חורף 95,לפני הגיוס ואני מתחיל להבין איזה עולם אני עומד להפסיד כשאהיה בצבא. התקליט הזה הוא עד היום האורים ותומים שלי באיך צריך להישמע אלבום. אם מישהי יכולה לשיר כמוה, ואני מדבר על הנשמה – לא על הקול – צרי איתי קשר – אני מחזיק כמה קטעים כבר מעל ל-12 שנים בכיוון הזה.
18. Gong – Love Is How y Make It (3:28)
וגונג לסיום, כי אין כמוהם בפריקיות ובנגינה.

or download the whole set as a single mp3 file!

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

תיכף יעלה כאן מיקסטייפ חדש אבל בינתיים כמה עידכונים קצרים ולינקים להנאתכם:
– אני זומם ורוקח איזה פרוייקט חדש שיעלה כאן בחודש הבא, בינתיים אני מעדיף לא לגלות אבל אני כל כך מתרגש עד שלא התאפקתי והנה אני כותב את זה כאן. מי שלא נרשם לרסס יכול תמיד להתחרט או להירשם לעדכונים במייל.

– יקיר הבלוג, חברי היקר ואיש הקצב אייל (פ'אנק סינטרה) גולדמן פתח בלוג חדש וזו הזדמנות נהדרת לקשר לסיכום שנה הסובייקטיבי לחלוטין שלו ומהצד השני תוכלו גם לגלות את חיבתו העזה לזקנים תימניים. מזל טוב חבוב!

– עוד בלוג מיקסטייפים נהדר It's All About The Mix ששייך לנועה המקסימה – מי שעדיין לא הוריד משם את מיקסטייפ סיכום 2008 שיתבייש לו וילך להוריד מייד! (ובאותה הזדמנות תירשמו לעידכונים, זה ישתלם).

כאמור מיקסטייפ חדש בקרוב!

תגיות: , , ,

Morphlexis Live 22-10-2008

Disc-O-Rama אוקטובר 27th, 2008

טוב, זה באמת מגוחך.
אחרי שאבק הדרכים של אינדינגב שקע בחזרה אל הדממה המידברית, אני מגלה שגיאחה נתן לינק בעונג להורדת הסשן הפתוח שערכנו באולפן של שינדלר כיומיים לפני הפסטיבל, אז למה שלא אזכיר את זה כאן?
ואם כבר אני מזכיר את זה כאן, למה שלא אכתוב על זה משהו?
ואם אכתוב על זה משהו, למה שלא אעצב עטיפה מהירה?
ואם כבר אני עושה את כל זה – למה שלא אפצח בקטגוריה בלוגית חדשה בה ינתנו להורדה דיסקים שלמים (ברשות האומנים כמובן)?

* * *

תמיד תסכל אותי המרחב שמפריד בין האולפן לבמה. באולפן אני יכול לחקור את הצליל, לדגום, לחתוך, למחוק ולעוות תוך מודעות מלאה שאני מרכיב חלל של צליל שיתועד ויהפוך לאנדרטה או מונומנט מוזיקלי קפוא שאינו משתנה, אני יכול להקפיד על כל תו ועל כל ניואנס, לקחת את הזמן עד שאני מוצא את גוון הצליל שאני מחפש. הבמה אף פעם לא תוכל להתחרות בדיוק האולפני או ברמת ההקפדה. הבמה היא תמיד סיכון, משאלת מוות, מאהבת שאף פעם לא תתרצה, זירת האבקות בה אני צריך להתגושש עם מילים שכתבתי פעם ולחצוב שוב פעם במכרה הפחם האפל של הרגש מול אנשים שלא מכירים אותי – למי יש כוח לכל זה ומי צריך את זה בכלל?
למזלי יש לי את פ'אנק סינטרה ואת אינסוף הלילות בתיכון בהם הבילוי המועדף עלינו היה לשרוץ בצריף מתכת באמצע פרדס במושב בית-שערים (שתמיד היה כבשן לוהט בקיץ וגיהנום קפוא בחורף) ולנגן ולנגן ולנגן, אנחנו אפילו לא צריכים להוציא מילה כל עוד למר גולדמן יש מערכת תופים סבירה או כלי מתכת בהישג יד ולי הגיטרה.
אני רק יכול לקוות שאורי דרור (הבסיסט האיסלנדי) יוכל להסתדר עם שנינו.

החזרה הזו הוקלטה מול קהל מצומצם שהוזמן מבעוד מועד באולפני המערבל שבדרום ת"א. לא נעשתה כל עריכה, מחיקה או מיקס – מדובר בהקלטה שנעשתה ישירות למחשב משלל המקרופונים שהיו פזורים בחדר על כן אני מתנצל מראש בפני כל מי שנפגע מגיטרות מזייפות או קולות לא מכוונים.

לא התאפקתי ועשיתי מאסטרינג קטנטן.

Morphlexis Live 22-10-2008

Morphlexis Live 22-10-2008

[audio:http://morphlexis.haoneg.com/22102008/01%20Closer%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/02%20As%20We%20Fall%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/03%20Crimson%20Blue%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/04%20Star%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/05%20Open%20The%20Window%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/06%20Heartbreak%20Hotel%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/07%20End%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/08%20No%20Luck%20In%20Love%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/09%20Unkle%20Albert%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3]
43:49 min | 256kbps 44khz | 80.4 MB
לחצו עם כפתור העכבר הימני על כל שם של קטע ולחצו על כפתור save file as

1. Closer

הקטע הזה במקור ראה אור ב-The Amb Works Vol.2 ומהווה דרך נהדרת לעצב את השקט לצליל.

2. As We Fall (in love) – feat. Shany Kedar

זו גרסת לייב לרימיקס בעצם שיצא במקור באוסף פולארויד הראשון (מבית השרת העיוור), אם תקשיבו טוב טוב תוכלו גם לשמוע את שני קדר.

3. Crimson Blue

שיר חדש לחלוטין שרואה אור לראשונה.

4. Star

במקור מתוך הדיסק השני שלי Dreamachines שראה אור בלייבל פאקט ז"ל.

5. Open The Window (Bossa Nova Ver.)

אוקיי, ניסינו לבצע את השיר הזה באלף ואחד דרכים ותמיד הרגשתי שחסר בו משהו עד שהכנסנו בו את הבוסה-נובה טוויסט. עכשיו הוא מושלם.

6. Heartbreak Hotel – feat. Shany Kedar

אני מבצע את השיר הזה מגיל 14, אין לי מושג למה כי זה לא בשליטתי.  יצא שהגירסא שרוב האנשים מכירים היא זאת עם שני קדר כשאני ברוב כבוד מפיל את גיטרת הבאס לריצפה, אבל למעשה כפי שזה נשמע עכשיו, עם ההרכב, תואם יותר לחזון המקורי שלי לאיך השיר הזה צריך להשמע ושני קדר נהדרת. אני רק מקווה שאלביס יאשר.

7. End

פ'אנק סינטרה ואני מבצעים את השיר הזה עוד מהתיכון, הוא סטנדרט מהתקופה שהופענו כדואו בפאבים בעמק יזרעאל והשתלב היטב עם הקאברים שחיללנו לטום וויטס ואיינשטורצנדה נוייבאוטן.

8. No Luck In Love

אני שונא את הביצוע הזה, אני שונא פלייבקים ואני מזייף כאן נורא – אבל מהצד השני התחייבתי לשים כאן את כל ההופעה הזו בלי לקצץ דבר. כשאני שומע את זה אני מתחרט על ההחלטה הזו.

9. Uncle Albert (???)

ועל זה נאמר: WTF ???

ההקלטה הזו רואה אור תחת רישוי של קריאטיב קומון, מה שזה אומר בעצם זה: מותר לכם להעתיק, לשתף, לצרוב כל עוד תתנו קרדיט לאמן ולא תעשו בחומר המוקלט כל שימוש מסחרי.
אם אתם מכניסים משהו מכאן למיקסטייפים שלכם – ספרו לי!
תהנו 🙂

תגיות: , , , , ,

לכל חברי מועדון המיקסטייפים ולכל המבקרים והאורחים לרגע – שנה נהדרת לכולכם!
השנה הזדמן לי להגשים כמה חלומות פרטיים וביניהם הקמת הבלוג הזה ואני מקווה שהשנה הקרובה תהיה בסימן גדילה והתרחבות בלוגית ומוזיקלית לעבר טריטוריות זרות ולא מוכרות, אני מקווה שאתם קהל הקוראים והמאזינים תקחו חלק גדול יותר בהתהוות הבלוג הזה ותמצאו בו אי של נחמה מוזיקלית שיעמוד לרשותכם בכל עת ללא תנאי.

עוד משהו קטן – עד עתה הודעות שנשלחו אלי דרך כפתור "צור קשר" הממוקם בבאר הימני לא הגיעו אלי, אני מתנצל מראש בפני כל מי שניסה ליצור עימי קשר ולא זכה למענה, בכל מקרה הבעיה הזו תוקנה עכשיו 🙂

——————————————————————————————————–

ראש השנה מהווה הזדמנות אדירה לחנוך את פינת הבלוג החדשה – פינת האורחים, ואין כמו חברי הטוב פ'אנק סינטרה בכדי לחנוך אותה. פ'אנק סינטרה (אייל גולדמן) הוא אמן סאונד, דיג'יי, אמן פלאסטי, אספן כפייתי של תקליטים ומוזיקה, מתופף מהגהינום ולמדנו יחדיו בתיכון נהלל (עמק יזרעאל כמובן). גילינו זה את זה בשלבים מוקדמים למדי בעקבות טעם מוזיקלי דומה והומור משותף, עוד בחט"ב החלפנו קלטות בהתלהבות וכשאייל שידר ברדיו הפיראטי של בית הספר נהגתי להצטרף אליו כצופה מהצד ולפעמים כאורח והשמענו את איינשטורצנדה נוייבאוטן (נהניתי מצרחות הגרמנית שבקעו מהרמקולים בהפסקה הגדולה כשהמנהלת התרוצצה בפרצוף ירוק מזעם בין ילדים מבולבלים מהשטף הארי), ביסטי בוייז והקטעים הארוכים המוקדמים של פינק פלויד. אח"כ כשהתחלנו לנגן יחדיו – הדי-אן-איי המוזיקלי שלנו התאחד באופן שהיה מוחלט וסופי.
פ'אנק סינטרה שמח להיענות לבקשתי והחליט לערוך מיקסטייפ שהוא בעצם עבודת שורשים מוזיקלית, אותם אבני בניין של צליל ששינו את חייו והיוו תחנות דרך חשובות בעיצוב עולמו. אני מקווה שזה רק מיקסטייפ ראשון מבין רבים שהוא יחלוק איתנו – המיקרופון שלך גולדמן ידידי!

Funk Sinatra Presents: Avodat Shorashim vol.1

Sum: Absolute

פ'אנק סינטרה מגיש: עבודת שורשים חלק א'
59:44 min | 192kbps 44khz | 82 MB
כדי להוריד את הכל כקובץ Zip אחד - גלגלו למטה!

1. Einstürzende Neubauten – Armenia (Live)

יום שישי, 12 בצהריים, דצמבר 1995- אני באוטובוס חזרה מבסיס טירונות אי שם בדרום. שומע באוזניות את ARMENIA בהופעה…
"האם הרי הגעש עדיין פעילים?" שואל בליקסה ברגלד, גיבור נעורי…. ואז שאגה שעד היום מפחידה ומרגשת אותי. מינימלזם ואקספרימינטים בצלילים הם דברים שתמיד יהוו חלק ביצירה שלי בזכות
איינשטרוזנדה נויבאוטן.

עוד בהמשך….

2. Beastie Boys – Funky Boss

ערב ראש השנה בתחילת הניינטיז – אני ואחי נוסעים ללב המפרץ.הוא קונה את הקלטת של גן חיות ואני את הקלטת ששינתה את חיי- ניתן לומר שחיי נחלקים לזמן לפני שהכרתי את הביסטי בויז ואחריו….הבחירה בשיר הספציפי הזה הייתה רנדומלית, כוון שלא יכול לבחור אף שיר באמת, ואז קלטתי- שיר קצרצר עם גרוב תופים מהפנט, סולו סקראץ', ומבנה שיל שיר פאנק רוק- התמהיל של הביסטי בויז. כמה שנים אח"כ הגשמתי חלום וראיתי אותם בהופעה בישראל (1995), והבנתי סופית שהם מתת האל לעולם הזה.

3. David Bowie – Love You Till Tuesday

סדר פסח אצל דודה שלי, סוף האייטיז.בן דוד שלי דרור שמבוגר ממני בעשר פלוס שנים, שואל אותי: "שמעתי שהתחלת לתופף?". "כן", עניתי בביישנות. "אז צריך להשמיע לך כמה דברים…". שעה אחרי – ג'נסיס וחברים יורדים מהפטיפון, ופרצוף מצחיק מביט אלי מתקליט. "אם אתה רוצה – התקליט הזה שלך". שמים את התקליט. ברייק תופים קטן, כינורות ופתאום זמר עם קול של סבא שכזה אבל נשמע ביזאר באותה מידה…
זה היה בוטלג איטלקי של הסינגלים הראשונים של בואי, וכך הצלחתי (בניגוד לרוב העולם) לגלות אותו בתחילת הדרך שלי ושלו.

4. The Birthday Party – Happy Birthday

את ניק קייב הכרתי ואז מישהו (טוב,זה אתה בנימין) גילה לי שהוא בכלל היה זמר בלהקה לפני זה….
מעטות מאוד הלהקות שגרמו לי לדמיין מוסיקה ברמה שהבירטדיי פארטי הצליחו.הם גם בערך היחידים שהצלחתי לנגן שירים שלה על באס- תפקידים פשוטים אבל שרק מישהו עם נשמה אמיתית יכול לנגן.
אנרכיה מוחלטת ואפלה שמבחינתי היום אני מבין שזה הכי קרוב לבלוז שהאדם הלבן הצליח להגיע אליו.

5. Reverend Horton Heat – 400 Bucks

חלק גדול מהדרך ללמוד על להקות חדשות לפני אמ.טי.וי או האינטרנט הייתה לקנות מאגזינים מחו"ל.
את ההרכב הזה גיליתי בביקורות במאגזין רוק בריטי כלשהוא בעפולה (!!!!!!), יחד עם עם עוד הרכב שיגיע בהמשך.רוקאבילי וסרף הם מונחי יסוד בסגנון הנגינה שלי (בכול ג'אם נתון אני חייב לנגן קצת מזה), וההפקה של אל יורגנסון לקחה את זה למקום ממש הזוי.

6. Ministry – N.W.O.

שבע בערב יום שלישי 1990 – תוכנית הרוק של רשת גימל.בין סבך של להקות פוסי מטאל ושאר זבל, הקלטת (הייתי מקליט אז כל תוכנית רדיו) קולטת שתי להקות – סוניק יות' (שאולי תגיע בחלק הבא אם יהיה אחד כזה), ומיניסטרי. מיקס הזוי בין גיטרות לטכנולוגיה, סמים קשים, אלכוהול וצחוקים, ומתקפה ישירה על תאי המוח. האלבום השלם הוא מבחינתי הרף לכמה טוב אתה יכול להיות גם אם אתה ג'אנקי ורדנק שיכור.

7. KMFDM – Sucks

עוד הרכב גרמני שגליתי דרך מאגזינים. פשוט תקשיבו למילים ותבינו מהי אמת בפרסום.

8. Cop Shoot Cop – It Only Hurts When I Breathe

צהרי היום של חורף 1995- עברתי את האודישן הראשון ללהקה צבאית! הטלפון היה למאלני ברסון, מורה למחול אותה ליוויתי בתופים בחצי השנה האחרונה.השני להורים.ואז לחגוג…. סופר זאוס בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, דפדוף מביא אותי לדיסק הזה.שילוב של מתופף, שני בסיסטים, סאמפלרים וגיטרות וטקסט שאמר בשבילי הכול "כואב לי רק שאני נושם". שמעתי את האלבום הזה לפחות 1000 פעמים ואני עדיין חוזר אליו היום, בשביל להרגיש כמה טוב שרע.

9. Pixies – Break My Body

וידוי – לא שמעתי בחיים באמת אף אלבום אחר של הפיקסיס. בשביל מה? כל דבר פחות מזה פשוט יאכזב אותי. שנים אחרי – אישתי מביא לאוסף אלבומים אחרים, ואני עדיין בשלי.

10. Dead Kennedys – California Über Alles

מועדון ה"אמסטרדם", דיגי' קיי מנגן שיר ששמעתי בשבוע בעבר. כולנו (כל העשרה שנשארו) נכנסים לאמוק מטורף של פוגו חברים: אני יחף בתחתונים, דודי שיכור ברמות קשות, חלוצי עף באוויר ושפר רץ על הקירות.
אין אף סולן חוץ מפרדי מרקורי שיכול על ג'לו ביאפרה! שיר עם טקסט כזה הזוי שמדבר על משהו כ"כ מקומי ונקודתי , ובכל זאת מדבר 15 שנה מאוחר יותר לילדים בני 18 בצד השני של העולם –
ככה צריך לעשות את זה.

11. Bad Religion – Punk Rock Song

עוד שיר פאנק רוק

12. John Frusciante – Niandra Lades: Running Away into You

קיבלתי ממלאני ברסון את האלבום הזה בקלטת, משלוח ישיר מאבי בללי(היום בעלה).השיר מדבר בשביל עצמו.

13. Aphex Twin – Ventolin [Video Version]

ביום שהכבלים הגיעו לבית הורי, בהיתי במקלט בה יומיים רצוף. הקטע הזה שודר בשלוש בבוקר כשהוידאו מקליט.
ראיתי אותו 20 פעם בשביל להבין שזה אמיתי – יש מוסיקה כזאת, מישהו מדמיין כמוני. הדרך מפה למכונות התופים והסאמפלר היתה מאוד קצרה.שנים אחר כך פגשתי את ריצ'ארד ברייב במדבר.אף אחד לא זיהה אותו.
דיברנו 15 דקות והרגשתי כמו במפגש עם חבר מהתיכון שלא ראיתי מאז. ביקשתי ממנו שינגן את הקטע הזה.
הוא לא…

14. Einstürzende Neubauten – Haus Der Luege (Live)

מעולם לא ראיתי הופעה שלהם אבל ניראה שזו החוויה הכי בלתי מושגת שלי חוץ מלראות את קרפטוורק וג'ימס בראון (את שניהם יכולתי וויתרתי…). פטישי אוויר, אש, מסורים, ברזלים ואפילו גיטרה עושים את הכאוס השמימי הזה שפותח לי את הנשמה כול פעם מחדש. אין גבול לזמן שביליתי בתיכון עם ווקמן וקלטות מדמיין איך ניראית הופעה שלהם. אולי עדיף להשאיר את זה לדמיון.

15. The KLF – What Time Is Love? [LP Mix]

רייב רייב רייב – קיי.אל.אפ. מכונת תופים עושה לי את זה לא פחות ממתופף אמיתי ( לפעמים אפילו יותר…)
הבסיס האנרכיסטי של ההרכב יחד הצלחה מסחרית ברמה פשוט מפגרת הוא האורים והתומים לאיך אומן אמיתי צריך להתנהל. טוב – לא חייבים לשרוף כסף באמת. כאן בגירסאת האלבום (למיטבי לכת חפשו את גירסאת האסיד) מדובר במינימיל טכנו ברמה שרק פלסטיקמן עלה עליה.

16. EMF – Longtime

איך לא – אי.אמ.אפ. הקטע הנסתר באלבומם הראשון הקדים בכמעט שני עשורים את תופעת הרוק רייב, ובראיון למעריב לנוער הם סיפרו שהם מושפעים מה"קלאש". אז בגללם אני מעריץ של ה"קלאש" ושל מוסיקה אלקטרונית שמחה. הם הובילו בשבילי את הדרך אל הכמיקל ברדרס ובטח להרכב הבא.

17. The Prodigy – The Narcotic Suite: Claustrophobic Sting

עמית הביא לי את הדיסק הזה.
נרדמתי איתו בריפיט.
אני מכיר בו כל ציקצוק.
רבקה מהתקליט אמרה שליאם גאון ברמה של באך (אחלה מחמאה מגברת בת 50 פלוס דאז!). אחרי האלבום הזה הפסקתי לשמוע גיטרות לפחות עשור….

אני מקווה שיום אחד אצליח לייצר משהו שישפיע על מישהו כמו שהמוסיקה שכאן השפיע עלי.

זה יהיה קשה מאוד.

תגיות: , , , ,