לפני שתמשיכו לקרוא – לחצו פליי כאן:

בחצי השנה האחרונה מעסיק אותי מאוד המרחב ותפקידו ביצירה ובצליל (לדוגמא). מעבר ליכולת של החלל ליצור מניפולציות ישירות על סאונד (כמו תהודה או עימעום), מסקרן אותי מאוד כיצד האמן ויצירתו מושפעים ממרחב – כזה שטעון וספוג בהיסטוריה וזכרון, כזה שכבר מכיל בתוכו את רפאי העבר שהיה ולא ישוב. מכיוון שדרך היצירה של קולקטיב We Are Ghosts מתבסס על ביטוי יצירתי מיידי (כתיבה והלחנה) ומכיוון שדויד פרץ סיפר לי על המערה בלוזית ושיכנע אותי שטכנית אנחנו יכולים להתמודד עם האתגר של הפיכת המערה, גם אם ללילה אחד, לאולפן הקלטות צנוע על בסיס הציוד הטכני של חברי הקולקטיב בלבד (טוב, זה וגנרטור כמובן) – הצעתי את הסשן לחברי הרוחות ושמחתי כשהם הביעו התלהבות אמיתית לרעיון.

אני זוכר היטב את הנסיעה הזו דרומה ביום חמישי אחד לפני חודש (18.8).
ברדיו היה אותו זמזום תמידי המאפיין ידיעות על פיגוע רודף פיגוע בעוד כבישי הדרום נחסמים אט אט בהוראת הצבא ומניין הנטבחים עולה ועולה עם כל עדכון. "יופי", אמרתי לעצמי "ממש יום נפלא לנסוע דרומה ולבלות לילה במערה". מצד שני, כשאתה מרגיש שהעולם בוער סביב, כשהכל קורס לאבדון ואתה לא רוצה לקחת בזה שום חלק – הדבר ההגיוני היחידי הוא לרדת אל מתחת לבטן האדמה, למרכז השקט של עין הסערה ולהתמסר לאומנות, ליצירה של דבר מה חדש.

בזמן שחיכיתי בפתח המערה עד שכולם יתאספו ראיתי באופק המנוקד כוכבים פס של אור והתפוצצות שמימית כך שאני מניח שמלבד הליריות והקסם של הרגע – כיפת הברזל היתה פעילה למדי אותו לילה. אט אט חברי הקולקטיב החלו להגיע והדבר הראשון שעשינו הוא לפזר נרות לכל אורך דרך הגישה והמסלול המוביל אל החלל המרכזי של סבך המערות, אותו חלל שעמד לעבור טרנספורמציה לאולפן הקלטות קדום. כל מי שנכנס למערה לראשונה לא יכל לעמוד בפיתוי מלשיר או למחוא כף, התהודה המדהימה של החלל מקיפה אותך באופן כל כך מוחלט עד שכל צליל קטן, מחיאת כף או שירה מהדהדים בחללים סביב באופן כל כך מבלבל עד שלעיתים היה קשה לדעת מהיכן מגיע מקור הצליל. לאחר שמיקמנו את הגנרטור במרחק מקסימלי (אך עדיין ניתן לשמוע היטב את ההימהום שלו בחלק מן הקטעים השקטים) ובדקנו את תנאי המערה החלטנו על האופציות האידאליות למיקום הכלים וציוד ההקלטה: ליצור חצי מעגל ולפזר באופן מושכל את הכלים ביחס לחללים המהדהדים שסביב (מכיוון שסביב המערה המרכזית מפוזרות מערות נוספות בעלות הידהוד שונה – היה צריך לסדר את הכלים ע"פ עוצמת הצליל שלהם).
הנה שירטוט שמדגים את סידור הכלים במערה (לחצו על התמונה לגרסה מוגדלת):

גם כאן מכשיר ה-ZOOM התגלה ככלי מועיל במיוחד: מכיוון שיכולתי למקם אותו בכל מקום בחלל, מיקמתי אותו רחוק יחסית כשהוא פונה למערה מהדהדת נפרדת מהחלל המרכזי על מנת ללכוד את ההד בלבד, ההחלטה הזו בדיעבד עזרה לי מאוד במהלך המיקסים. (הערת אגב: יותר ויותר במהלך ההפקות המוזיקליות בהן אני מעורב – ישנו שימוש גדול ב-ZOOM. החירות שהמכשיר הזה נותן ב"לכידת" צלילים אמיתיים ותמונה אקוסטית מדוייקת יחסית של המרחב הופכת אותו לאחת מהרכישות הכי מוצלחות שלי אי פעם. אם זה כדי להקליט קולות רקע בחלל מהדהד אמיתי או כלי הקשה שלא ניתן להביא לאולפן כמו דלת מקלט או בלוני גז – אני לא מוגבל יותר לגבולות האולפן וכמוזיקאי ואמן זה פתח לי שער לחיפוש צלילים אמיתיים ולא להסתפק בתחליפים דיגיטליים אולפניים זולים. הדרך בה ההידהוד של הריוורב נמסך על צליל שירה או כלי הקשה במערה אמיתית נשמע כל כך הרבה יותר אורגני ומדוייק מכל תחליף דיגיטלי שנתקלתי בו).

יש משהו בחוויה של יצירת מוזיקה בחלל מהדהד שגורם לה להיות מופשטת, מינימאליסטית. אולי זה בגלל שקשה נורא להאזין לעומס של צלילים רווים בהד, אולי זה בגלל שלא היה לנו באס אמיתי בסשן (לאורך כל ההקלטות לא מופיע אף כלי מלודי שנתן את פעימות הבאס) דבר שגרם לנו מראש להתרחק מהתבניות המוכרות שמאפיינות רוקנרול וסגנונות מוזיקליים הקרובים לצד הפופולארי בסקאלה המוזיקלית. בנוסף, עקב אילוצי חשמל גיאוגרפיה ואקוסטיקה, החלטנו מראש שהסשן הזה יתבסס על כלים אקוסטיים בלבד (בפועל דויד שלף את האייפון שלו ושיחק עם תוכנת התראמין בטרק Middle Eastern Aliens – אבל זו הפעם היחידה) – דבר שדרש מאיתנו דמיון ועירנות ככל שזה נוגע לדרכים השונות בהם עשינו שימוש בצלילים, הן אם מדובר בכלים חיצוניים או שימוש בקול וגוף (מחיאות כפיים, טפיחות, רקיעות).

אני נתקל בקושי כשאני מנסה להזכר ולתאר את מהלך ההקלטות עצמן. לרוב זמן ההקלטות של WAG מזכיר מאוד חוויה של חלום: אינטנסיבי, רגשי מאוד לפרקים וכזה שנצרב כחוויה מופשטת הגדולה הרבה יותר מסכום חלקיה. הפיתוי התמידי להתרחק מהמקרופונים במהלך ההקלטה ולשוטט בחלל המהדהד ולשיר או לנגן (מאוחר יותר, בשלב המיקסים, תלשתי לעצמי המון שערות מהידיים מרוב תסכול כשעברתי על הערוצים. עד עכשיו ידי השמאלית חלקה כמו עכוז של תינוק), לשוטט כמו רוחות רפאים בחלל הענק כשהמערה עצמה הופכת לכלי נוסף, לחבר חדש בהרכב. אגב, לסשן הזה הצטרף אלינו אמיר ניר (שאפילו התארח כאן בבלוג) וגם התארחו באופן חד-פעמי אלעד בן-הרוש וטל אורן הנהדרים.

המיקס להקלטות הסשן הזה הוא ככל הנראה המורכב והקשה ביותר שעשיתי: מעבר לעובדה שהוקלטו כאן כלים אקוסטיים בלבד בעוצמות שונות באופן קיצוני, רמת הזליגה בין מיקרופון למיקרופון היא מטורפת, כלומר, מיקרופון שהקליט כלי מסויים גם לכד את שלושת הכלים שניגנו לידו + ההד של המערה. הדבר הבסיסי שהנחה אותי בשלב המיקס הוא החשיבות של תחושת החלל, רציתי מאוד שהמאזינים יוכלו להיות שם איתנו באותה מערה, לחלוק איתנו את המרחב הצלילים שהקיף אותנו כשניגנו וכאן כמובן הערוץ שהוקלט ע"י מכשיר ה-ZOOM עזר מאוד. השתדלתי להמעיט ככל האפשר בתוספות אפקטים מלאכותיות – למעשה, התוספות היחידות התמצו בדיליי קל על ערוצי השירה, הסיטאר והמלודיקה (רק בטרק Television Is Not Your Friend הרשיתי לעצמי למסך את הקול של שני קדר באפקט כבד), את כל היתר עשתה כבר המערה. אני ממליץ לכם מאוד להאזין לאלבום הזה באוזניות טובות.
עם ההוצאה לאור של הריליס הזה (החמישי במספר!) אנחנו משיקים את האתר הרישמי של WAG שמשמש למעשה כסוג של ארכיון שירכז את המוזיקה, הוידאו והתמונות שלנו + מידע על הקולקטיב ועל האומנים שלוקחים בו חלק, אם זה לא מספיק אנחנו גם מוכרים חולצות חדשות אותן ניתן להזמין כרגע רק דרך האתר כשעל העיצוב המיוחד המודפס עליהן אחראים שני קדר וגיא ביבי המוכשרים.

~קרדיטים~
שני קדר – אוטוהארפ, גיטרה אקוסטית, שירה, פעמונים, גלוקנשפיל, כלי הקשה, תופים וברווז צעצוע.
דויד פרץ – גיטרת דוברו, כלי הקשה, קולות ואייפון.
אורי דרור – גירה אקוסטית 12 מיתרים, קולות, מרימבה, מלודיקה, אקורדיון-סאבוטאז', חלילים וצ'ראנגו.
דני רווה – תופים, מלודיקה, קולות, כלי הקשה, גיטרה אקוסטית, גלוקנשפיל וגפרורים.
טל אורן – קולות וכלי הקשה.
אלעד בן-הרוש – גיטרה אקוסטית, אוטוהארפ, גלוקנשפיל, מנדולינה, קולות וכלי הקשה.
אמיר ניר – סיטאר, מלודיקה, אוטוהארפ, גלוקנשפיל, כלי הקשה וקולות.
נועה מגר – קולות, גלוקנשפיל, כלי הקשה, גיטרה אקוסטית ומצלמת הקנון 5D MKII שלה 🙂
גיא ביבי – כלי הקשה, תופים וקולות.
מורפלקסיס – קולות, כוסות קריסטל, תופים, גיטרה אקוסטית, קערות טיבטיות וכלי הקשה.

טכנאי סאונד – דויד פרץ
מיקס ומאסטרינג – מורפלקסיס
האלבום הוקלט במהלך לילה אחד במערה בלוזית (דרומית לבית שמש) ב-18.8.2011
אתם מוזמנים להאזין או להוריד (האלבום הוא חינמי – הקישו את הספרה 0 בחלל המחיר) או לתרום לנו כראות עיניכם! (כל תרומה תושקע מייד בסשן ההקלטות הבא שלנו!)

עוד חומרי קריאה הנוגעים לסשן הזה:
פוסט נהדר בבלוג של יובל אראל + ראיון עם דויד פרץ
❀  פוסט של אמיר ניר וקצת על חוויותיו מאותו לילה
❀  פוסט באתר המוזיקה הנהדר מחו"ל The Sirens Sound
❀  קול הקמפוס הנהדרים מפרגנים!

ביום שני הקרוב (26.9 – 20:00) יתארחו חברי קולקטיב הרוחות בתוכנית של ברק חיימוביץ', "המגדלור" ברדיו הבינתחומי בהרצליה (106.2 באיזור המרכז, סטרימינג אינטרנטי לכל שאר העולם!)

❀ אם אהבתם ונהניתם מהמוזיקה – אנא, הפיצו אותה הלאה!

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

כשכתבתי כאן על הסשן השני של פרוייקט הרפאים, הזכרתי את העובדה שבדיעבד כולנו, כל המשתתפים בסשן, כמעט ולא זכרנו מה בכלל קרה שם באולפן. למזלנו לא רק שהכל הוקלט אלא גם במקרה היתה איתנו מצלמה וגיאחה השכיל להרים אותה ולצלם כשצריך. רק לפני כמה ימים נזכרתי בחומרים המצולמים הללו וכשהורדתי את חומרי הגלם למחשב העריכה ועברתי עליהם – נשמטה לי הלסת לנוכח תיעוד רציף של שניים וחצי שירים וכיצד הם הוקלטו באולפן "העוגן". מיותר לציין שהתיעוד הזה נדיר ומצליח ללכוד במעט את מה שהתחולל שם באולפן (הכל כמובן מאולתר):

קרדיטים ל-Can't Take Another Look At You
Saccadic Eye Motion – תופים
נועה מגר – קולות
גיא ביבי – כלי הקשה
דני רווה – כלי הקשה
מתן נוייפלד – פנדר רודס
מורפלקסיס – גיטרה חשמלית
אורי דרור – באס
שני קדר – שירה, פסנתר
אודי רז – פסנתר צעצוע וקולות

גיאחה – צילום
טכנאי אולפן – שלומי גווילי

הוקלט וצולם ב-1.5.2010
עוד לא הורדתם את האלבום? כדאי! זה בחינם!!
(ואם אהבתם, נשמח אם תפיצו אותו הלאה..)

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| |

תגיות: , , , , , , , , , , ,



(צילום: גיאחה האדיר)

יש משהו מרתק בשלושה מוזיקאים בחדר חזרות לא גדול, שרויים בריכוז ואינטנסיביות שנוצרים לאחר שעתיים-שלוש של נגינה, הקשבה ותגובה. החדר הופך ליקום של צליל וכל דבר אחר הופך משני או מטושטש עד שלפעמים אני כבר לא מבין מי מנגן ואיך בכלל הרטט הזה באוויר קשור אליי או לנגנים שלצידי. עדיין מפליא אותי עד כמה מוזיקה היא דבר מופשט, לא מוחשי. לכתוב על מוזיקה זה קצת כמו לכתוב על רוח רפאים: רגע אחד היא ברורה כמו קווי מתאר כחולים באור ירח ורגע אחר היא אבק תועה, בלתי ניתנת למדידה, סובייקטיבית לחלוטין (כמובן שניתן למדוד ולנתח תדר של צליל – אבל איך אפשר למדוד את הרגש? את הדימיון שניצת בלהבת הצליל?).



(צילום: גיאחה הכביר)

כמתעד כפייתי של מוזיקה, היה לי חשוב להקליט ולתעד את החזרות שלי ושל ההרכב, לנסות לתפוס את הרגע שבו המוזיקה הופכת להיות יותר מסך האצבעות המנגנות אותה, וכשמדובר במוזיקה הנוצרת מכלים חיים – אני מרותק לפוטנציאל התוהו העלול להתפרץ מכל מגע של מפרט או מקל וחשוב לי לתעד את זה (טוב, לא רק לשם הגחמה הפרטית שלי – לא תאמינו כמה רעיונות טובים צצים מתוך טעויות בנגינה). כעת, רגע לפני שאני נכנס לאולפן הקלטות עם הרכב טיפה שונה של נגנים (פ'אנק סינטרה הנהדר עזב – במקומו הגיע גיא ביבי האדיר!) זו הזדמנות נהדרת לשחרר אוסף של הקלטות לייב ולהמשיך הלאה לעבר סשן הקלטות "אמיתי" ללא נקיפות מצפון או התחרטויות.

Sessions – הוא אוסף של הקלטות מתוך חזרות ב-"ריבר סטודיו" (חדר החזרות החביב עליי בתל-אביב) והקטעים נבחרו (מתוך ארכיון גדול יחסית של הקלטות) לא בשל מושלמותם הטכנית, להיפך: כמעט בכל שיר או קטע ישנו פגם כלשהו, גיטרה לא מכוונת, תו סורר, יציאה מקצב, קול מזייף. על אף שהחזרות הוקלטו בערוצים ועברו מיקס, לא טרחתי לתקן פגמים אלה או "להחליק את הקמטים" כי הקו שהנחה אותי בבחירת הקטעים הוא היכולת שלהם להעביר את הרגש שבלב כל שיר והעיניין הטכני הפך משני מבחינתי. בנוסף, במהלך המיקס, השתדלתי לשמור על הצליל הדחוס והפרדת הסטריאו כדי שאתם (המאזינים) תוכלו לשמוע את השירים כאילו אתם איתנו בחדר.

אתמול בערב "עונג שבת לייב" חולקו 50 עותקים פיזיים של "Sessions" חינם – מי שזכה לקבל עותק שישמור עליו היטב, זו כנראה ההדפסה הפיזית היחידה שתהיה לדיסק הזה 🙂
אתם מוזמנים להוריד (בחינם כמובן!), לשתף (באדיבות באנדקאמפ!) ולהפיץ הלאה!
מקווה שתהנו.


פ'אנק סינטרה | תופים
אורי דרור | באס
מורפלקסיס | קולות, גיטרות, טייפ קסטות

הוקלט לייב – ללא תוספות או תיקונים באולפני "ריבר סטודיו" (רח' רבניצקי 7 – ת"א) – תודה מיוחדת לקובי כהן!
הורידו והדפיסו את עטיפת הדיסק! (קובץ PDF)

(תודה מיוחדת לגיאחה על התמונות הנהדרות!)

תגיות: , , , , ,

Morphlexis Live 22-10-2008

Disc-O-Rama אוקטובר 27th, 2008

טוב, זה באמת מגוחך.
אחרי שאבק הדרכים של אינדינגב שקע בחזרה אל הדממה המידברית, אני מגלה שגיאחה נתן לינק בעונג להורדת הסשן הפתוח שערכנו באולפן של שינדלר כיומיים לפני הפסטיבל, אז למה שלא אזכיר את זה כאן?
ואם כבר אני מזכיר את זה כאן, למה שלא אכתוב על זה משהו?
ואם אכתוב על זה משהו, למה שלא אעצב עטיפה מהירה?
ואם כבר אני עושה את כל זה – למה שלא אפצח בקטגוריה בלוגית חדשה בה ינתנו להורדה דיסקים שלמים (ברשות האומנים כמובן)?

* * *

תמיד תסכל אותי המרחב שמפריד בין האולפן לבמה. באולפן אני יכול לחקור את הצליל, לדגום, לחתוך, למחוק ולעוות תוך מודעות מלאה שאני מרכיב חלל של צליל שיתועד ויהפוך לאנדרטה או מונומנט מוזיקלי קפוא שאינו משתנה, אני יכול להקפיד על כל תו ועל כל ניואנס, לקחת את הזמן עד שאני מוצא את גוון הצליל שאני מחפש. הבמה אף פעם לא תוכל להתחרות בדיוק האולפני או ברמת ההקפדה. הבמה היא תמיד סיכון, משאלת מוות, מאהבת שאף פעם לא תתרצה, זירת האבקות בה אני צריך להתגושש עם מילים שכתבתי פעם ולחצוב שוב פעם במכרה הפחם האפל של הרגש מול אנשים שלא מכירים אותי – למי יש כוח לכל זה ומי צריך את זה בכלל?
למזלי יש לי את פ'אנק סינטרה ואת אינסוף הלילות בתיכון בהם הבילוי המועדף עלינו היה לשרוץ בצריף מתכת באמצע פרדס במושב בית-שערים (שתמיד היה כבשן לוהט בקיץ וגיהנום קפוא בחורף) ולנגן ולנגן ולנגן, אנחנו אפילו לא צריכים להוציא מילה כל עוד למר גולדמן יש מערכת תופים סבירה או כלי מתכת בהישג יד ולי הגיטרה.
אני רק יכול לקוות שאורי דרור (הבסיסט האיסלנדי) יוכל להסתדר עם שנינו.

החזרה הזו הוקלטה מול קהל מצומצם שהוזמן מבעוד מועד באולפני המערבל שבדרום ת"א. לא נעשתה כל עריכה, מחיקה או מיקס – מדובר בהקלטה שנעשתה ישירות למחשב משלל המקרופונים שהיו פזורים בחדר על כן אני מתנצל מראש בפני כל מי שנפגע מגיטרות מזייפות או קולות לא מכוונים.

לא התאפקתי ועשיתי מאסטרינג קטנטן.

Morphlexis Live 22-10-2008

Morphlexis Live 22-10-2008

[audio:http://morphlexis.haoneg.com/22102008/01%20Closer%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/02%20As%20We%20Fall%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/03%20Crimson%20Blue%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/04%20Star%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/05%20Open%20The%20Window%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/06%20Heartbreak%20Hotel%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/07%20End%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/08%20No%20Luck%20In%20Love%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3,http://morphlexis.haoneg.com/22102008/09%20Unkle%20Albert%20-%20rehersal%2022-10-2008.mp3]
43:49 min | 256kbps 44khz | 80.4 MB
לחצו עם כפתור העכבר הימני על כל שם של קטע ולחצו על כפתור save file as

1. Closer

הקטע הזה במקור ראה אור ב-The Amb Works Vol.2 ומהווה דרך נהדרת לעצב את השקט לצליל.

2. As We Fall (in love) – feat. Shany Kedar

זו גרסת לייב לרימיקס בעצם שיצא במקור באוסף פולארויד הראשון (מבית השרת העיוור), אם תקשיבו טוב טוב תוכלו גם לשמוע את שני קדר.

3. Crimson Blue

שיר חדש לחלוטין שרואה אור לראשונה.

4. Star

במקור מתוך הדיסק השני שלי Dreamachines שראה אור בלייבל פאקט ז"ל.

5. Open The Window (Bossa Nova Ver.)

אוקיי, ניסינו לבצע את השיר הזה באלף ואחד דרכים ותמיד הרגשתי שחסר בו משהו עד שהכנסנו בו את הבוסה-נובה טוויסט. עכשיו הוא מושלם.

6. Heartbreak Hotel – feat. Shany Kedar

אני מבצע את השיר הזה מגיל 14, אין לי מושג למה כי זה לא בשליטתי.  יצא שהגירסא שרוב האנשים מכירים היא זאת עם שני קדר כשאני ברוב כבוד מפיל את גיטרת הבאס לריצפה, אבל למעשה כפי שזה נשמע עכשיו, עם ההרכב, תואם יותר לחזון המקורי שלי לאיך השיר הזה צריך להשמע ושני קדר נהדרת. אני רק מקווה שאלביס יאשר.

7. End

פ'אנק סינטרה ואני מבצעים את השיר הזה עוד מהתיכון, הוא סטנדרט מהתקופה שהופענו כדואו בפאבים בעמק יזרעאל והשתלב היטב עם הקאברים שחיללנו לטום וויטס ואיינשטורצנדה נוייבאוטן.

8. No Luck In Love

אני שונא את הביצוע הזה, אני שונא פלייבקים ואני מזייף כאן נורא – אבל מהצד השני התחייבתי לשים כאן את כל ההופעה הזו בלי לקצץ דבר. כשאני שומע את זה אני מתחרט על ההחלטה הזו.

9. Uncle Albert (???)

ועל זה נאמר: WTF ???

ההקלטה הזו רואה אור תחת רישוי של קריאטיב קומון, מה שזה אומר בעצם זה: מותר לכם להעתיק, לשתף, לצרוב כל עוד תתנו קרדיט לאמן ולא תעשו בחומר המוקלט כל שימוש מסחרי.
אם אתם מכניסים משהו מכאן למיקסטייפים שלכם – ספרו לי!
תהנו 🙂

תגיות: , , , , ,