לפני המשך הקריאה – לחצו PLAY כאן:

שוק מחנה יהודה הירושלמי בלילה.
הבאסטות מתרוקנות ונסגרות אט אט, האורות מתעמעמים, קהל השוק מתחלף בקהל הלילי הסקרן ורחש גשם של אמצע מרץ מקיש על גג הפלסטיק הדק של השוק המקורה. מבין הסימטאות מתחילים להגיח קבוצת מוזיקאים ולהתקין לאורך הרחוב הצר מגברים, תופים, גיטרות וכלי נגינה נוספים. טכנאי ההקלטה מפזר מקרופונים וכבלים ותוך פחות משעה נלחץ כפתור ההקלטה ו..
צלילים חלומיים הנשמעים בפעם הראשונה [והאחרונה] מתפשטים בחלל השוק ואל לבבות קהל המאזינים ומשם אל רגליהם המטופפות בקצב המוזיקה על האספלט.
כך הוקלט האלבום החדש של We Are Ghosts באחד הערבים הבלתי נשכחים של חיי.

צילום: תמר גיל
[צילום: תמר גיל]

למי שלא מכיר: We Are Ghosts הוקמו ב-2009, קבוצת חברים [בחלקם מוזיקאים ובחלקם לא] נפגשו בחדר חזרות לערב אלתור לא מחייב – עבורי זה היה תרגיל אישי בשחרור: עד אז הקפדתי לעבוד ולהקליט לבד בעיקר עקב התובנה שאינני יכול לחלוק עם איש את עולם הדימויים הצלילי שלי, אך מה שמאפיין מאוד את הגישה הזו שבסופו של דבר המיצוי העצמי של הגבולות והאתגרים היצירתיים מגיעים לאיזו סוג של תקרת זכוכית שעל מנת לשבור אותה יש צורך בגירויים חיצוניים, בהקשר הפרטי שלי הצורך נבע מהחיפוש אחר איבוד השליטה על היצירה.
באמת שהייתי צריך להגיע לאיזה סוג של קצה על מנת להגיע להבנה שעלי להשתחרר מההרגל המגונה הנקרא "קונטרול פריק".
הסשן הראשון הפך לסוג של התגלות: במקום הנוייז והכאוס להם ציפיתי, המוזיקה שקלחה באותו ערב תוך אלתור מוחלט היתה קוהרנטית וגרובית, היא היתה כל מה שאי פעם רציתי ליצור רק שמעולם לא יכולתי ליצור אותה לבד: זהו תוצר שאינו שייך לאדם ספציפי אלא תיעוד של קולקטיב.
סשן ההקלטות הראשון הוביל לשני, הרפתקאה אחת הובילה לאחרת ופתאום סשן ההקלטות הירושלמי הנוכחי התגלגל לכדי האלבום מס' 11.

צילום: תמר גיל
[צילום: תמר גיל]

אין לי מושג איך זה עובד.
הלא ידוע הינו מרכיב הכרחי לתפיסה היצירתית של WAG: אם הייתי מבין כיצד מתוך האין נובעים שירים גמורים הנשזרים בידיהם של מוזיקאים [שלעיתים זהו בכלל המפגש הראשון שלהם לנגינה משותפת] שאינם יודעים מה עומד להתרחש בשניה הבאה – היינו כבר מפסיקים לנגן ביחד ממזמן, אני חושב. מה שברור לי מהניסוי הזה הוא שישנו קשר הדוק בין היצירה ולבין המקום – ואני לא מתכוון לכך רק במשמעות הפיזית-אקוסטית, אלא בכל הרבדים [היסטוריים, אנושיים, אנרגטיים, מטאפוריים] והחלל הוא חלק בלתי נפרד מהצליל הסופי ומתהליך בריאתו.

צילום: תמר גיל
[צילום: תמר גיל]

אינני זוכר דבר כמעט ממהלך ההקלטות או מה באמת התרחש שם ברחוב השוק הצר, זוהי תבנית החוזרת על עצמה במהלך הסשנים של הקולקטיב – ברור לי מאוד שהגעתי לעיר הקודש באותו הערב מותש וטרוד ואת הדרך חזרה הביתה לגליל בשעות הבוקר הקטנות מוקף באדי צמר גפן מתוק ומעקצץ שמנע ממני שינה, אך ביניהם הכל מטושטש ומופז, רצף של חוויות כמעט מופשטות של צליל וצבע. רק המוזיקה נותרה כתיעוד רפאי למשהו שהיה ואיננו עוד.

צילום: יובל בורשטיין
[צילום: יובל בורשטיין]

סשן ההקלטות בשוק מחנה יהודה התאפשר תודות לארגון "רוח חדשה" והערב שהפיק "מיוחד למקום" אשר הוקדש כולו ליצירה בחללים אורבניים ספציפיים [Site Specific] כמו כן עזרו לנו בכל הנדרש להקלטת האלבום הנ"ל כפרוייקט גרילה אורבני אמיתי ותודה מיוחדת גם נדרשת לפאב "פרדי לימון" [שהקדשנו לו גם את שיר מס' 4] אשר עזר מאוד בלוגיסטיקה של הערב.
תודה מיוחדת מאוד לאלעד בן-הרוש שיזם את הפרוייקט וליווה אותנו טכנית וכמו כן לקח על עצמו את אתגר הסאונדמן, ותודה אדירה לרועי לוסטר על ההקלטה המשובחת ועל האומץ ללוות אותנו בהרפתקאות מופרעות למדי על מנת לתעד את הצלילים שלנו.
הרוחות: שני קדר [שירה, כלי הקשה ומלודיקה] | יהונתן סופרין [גיטרות, כלי הקשה] | אורי דרור [באס, גיטרות, כלי-הקשה ומלודיקה] | גיא ביבי [כלי הקשה] | עידן פלד [קלידים, ווקודר] | דני רווה [תופים] | מורפלקסיס [גיטרות, קולות, באס, כלי הקשה]

ההורדה של האלבום חופשית – אך כל תרומה תעזור לנו לממן את סשן ההקלטות הבא <3

צילום: יובל בורשטיין
[צילום: יובל בורשטיין]

תגיות: , , , , , , ,

אתמול ראה אור אלבום חדש לקולקטיב הרוחות We Are Ghosts הנקרא A N D A R T A, הוא הוקלט באחד המקומות המדהימים בארץ: אנדרטת חטיבת הנגב שעוצבה ותוכננה ע"י דני קרוון [מול באר-שבע]. הוזמנו להקליט את האלבום באנדרטה [30/10/2014] באירוע המציין 50 שנה להקמתה ו-50 שנה לפיסול הסביבתי של דני קרוון [אוצרת: עדי אנגלמן] – המקום עצמו מהווה מבוך פלאות מהדהד מבטון והיסטוריה, כמו כן אבן דרך משמעותית בפיסול המודרניסטי הישראלי.

אנדרטת חטיבת הנגב

מהרבה בחינות האלבום הזה הוא פרי יצירת site specific, מוזיקה שנטוותה ונוצרה במקום וזמן ספציפיים באופן שלא נוכל לשחזר לעולם, וזה בעיני תמיד היה הכוח הגדול של We Are Ghosts – היצירה המוזיקלית איננה תלויה רק בזמן, המקום חייב להיות מדוייק ויש לו חלק מהותי [פיזי, אקוסטי, רוחני] בתוצאה הסופית ובמקרה של האלבום הנוכחי – גם מזג האוויר נטל חלק חשוב:
לאחר כחצי שעה של נגינה תחת הכוכבים [ומול קהל] ריחף שבר ענן עצום מעל באר-שבע והחל להזליף טיפות שהלכו והתעצמו לכדי גשם עז, במהלכו ניסינו להמשיך ולנגן ככל יכולתנו ונאלצנו להפסיק כשהדבר הפך למסוכן עקב כמות חיבורי החשמל והאלקטרוניקה שהיינו מוקפים בה [מה שהיה עלול להפוך את השם We Are Ghosts לטראגי ואירוני] – וזה בעצם מה שאני זוכר: את השיטוט עם הגיטרה התלויה עלי והצלילים המהדהדים בין תוואי הבטון שעיצב קרוון, העיר באר-שבע כצביר אורות גלקטי בחלל המדברי למרגלותינו והגשם שניטח על הכל. על הקהל. על הגיטרה. על הסינטיסייזרים. על העור המתוח של התופים. על הגופים שעמדו שם בשעת ערב והאזינו.
לא הייתי מחליף את הרגע הזה בדבר.

הקטע האחרון שנושא גם את שם האלבום, הוא התיעוד היחיד שנותר מסוף ההופעה [המשכנו לנגן מעט עוד כמה דקות לפני שאולצנו להפסיק].
השתתפו: דויד פרץ, שני קדר, גיא ביבי, אורי דרור, גיא חג'ג', אמיר ניר ואנוכי.
התארחו: אסף קורן [הידוע גם כ-Juicy Jew] ואביעד הנדל המוכשרים.
טכנאי הקלטה: רועי לוסטר
תודה אדירה לעדי אנגלמן, דויד פרץ, יעל כהן ועיריית באר-שבע שגרמו לכל זה להתממש.
האלבום ניתן להורדה חופשית [בשיטת שלם-כפי-יכולתך – מי שיתרום לנו ממעותיו יקבל גם איפי בונוס המכיל עוד 2 קטעים] + אפשרות לרכישת דיסק במהדורה מוגבלת בהדפסת יד [30 יח'], כל תרומה תעזור לנו לממן את האלבום או ההרפתקאה הבאה – תהנו:

תמונות מתוך סשן ההקלטות שצולמו ע"י סמנתה אדלר דה אוליביירה:

סשן הקלטות האלבום A N D A R T A

סשן הקלטות האלבום A N D A R T A

סשן הקלטות האלבום A N D A R T A

סשן הקלטות האלבום A N D A R T A

סשן הקלטות האלבום A N D A R T A

⚜ ⚜ ⚜

כמו כן:

ביום שני הקרוב [20.4] תתקיים הקרנת בכורה לסרטם של We Are Ghosts – Miami – שהפסקול שלו כבר ראה אור בסוף 2014. ההקרנה תתקיים באוזןבר [המלך ג'ורג' 48, תל אביב], פתיחת דלתות ב-20:00 והכניסה חופשית לגמרי. הקרנה תהיה בנוכחות חברי ההרכב וכמו כן ימכרו במעמד זה דיסקים, קסטות וחולצות.
בחייאת, תבואו להגיד שלום <3
// עמוד האירוע בפייסבוק

פוסטר הסרט "מיאמי"

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

לפני כשלוש שנים, We Are Ghosts הוזמנו לטוות פסקול חי ומאולתר לתערוכה שהופקה ונאצרה ע"י חברי מגזין פיקניק בביתן ארט באזל במיאמי, פלורידה. במשך כשבוע ניגנו ערב ערב לקהל שבא לצפות באומנות ישראלית וכהרכב צללנו ערב ערב להרפתקאה שהובילה אותנו לא פעם למקומות מוזרים למדי.
המסע שלנו צולם ונערך לכדי סרט דוקומנטרי שיראה אור בסוף 2014/תחילת 2015 – אך האלבום [שבאופן פרדוקסלי הינו פסקול סרט המתעד את הקלטת האלבום הנ"ל] יראה אור בנובמבר הקרוב.

אישית, זהו סופו של מסלול ארוך ואני מתרגש כהוגן כרגע, המסע למיאמי היה משמעותי מאוד עבורי וכך גם לכל חברי ההרכב: מיאמי היא עיר המלאה בפיעפוע של צלילים מתרבויות שונות, יש לה וייב מרתק מכיוון שהיא צומת דרכים תרבותית – זו היתה הזדמנות נהדרת להרכב להטמע במקום זר באמת וליצור מתוכו, לתת לעיר הזאת קול בדיוק כפי שרוחות רפאים נותנים למקום רדוף.

גמר חתימה טובה!
[כמו כן, בואו לכאן בתום הצום – בקול הקמפוס ישודר במוצ"ש ב-21:00 שעה של פוסט כיפור בעריכתי ומיד אחריו הוא גם יתפרסם כאן בבלוג]

תגיות: , , ,

Schwarz Neon Licht - Sampler1

יש רגע בו אדם מתנהל בחייו, עוצר, ומבין שהוא חייב לייבל.
זה די טיפשי כשחושבים על זה, כי מי בכלל צריך היום חברת תקליטים?
כל אמן מתחיל יודע שדווקא יש להמנע מחוזים עם גופים כלכליים גדולים ושבסופו של דבר, לאחר שהמוזיקה כבר מופקת ומוקלטת, כל מה שצריך הוא יח"צן טוב והפצה (במידה כמובן ומדובר במוצר פיזי שניתן להפיצו) וזהו. טוב, אולי גם מנהל אמנים/להקה ממולח שיקבע הופעות וידע לכוון את ההתנהלות. על אף שכל הדברים הללו (יח"צ, ניהול, הפצה) עולים כסף אך הם משאירים את השליטה האומנותית והכלכלית בידיים שלכם שלא לדבר על השליטה הבסיסית על זכויות היוצרים ועל הזכות לקבל תמלוגים.
מנגד, הצורך בסוג של קורת גג לכל הפרוייקטים שאני מעורב בהם והידיעה שבמצב המדיה/רדיו/עיתונות הנוכחיים בארץ אין כל כך עם מי לדבר ככל שזה נוגע למוזיקה שחורגת מהמיינסטרים (אלא אם כן יש לכם אופציה להוסיף לקומוניקט סיפור קורע לב על ילדות מפוקפקת המכילה אלמנטים של נרקוטיקה/אירוטיקה/בולימיה/לובוטמיה וכמובן תהליך של חזרה בתשובה וגאולה – תוכלו לזכות בכתבה אוהדת במקומון) לעומת האפשרויות שנפתחות בחו"ל להרכבים ויוצרים שאינם מתפשרים על החזון האומנותי שלהם, ובעצם זה העיניין: ליצור בית שייתן במה לחזון אומנותי אחר, לגישה שונה של צליל והפקה, להתחשב בשיקולים אומנותיים ולא מסחריים (או כאלה שיהיו מסחריים מבלי להתפשר על החזון האומנותי).
אבל חירות איננה מספיקה.
בסופו של דבר, הצורך לאגד פרוייקטים שונים תחת לייבל אחד נובע מהעובדה שאף אחד לא יכול לקדם את הדברים שלך כמוך – לא משנה כמה כסף תשלם לצד שלישי, אם ליח"צן/מנהל שלכם לא תהיה האהבה והתשוקה ליצירה שלכם כפי שיש לך, היוצר, הוא לעולם לא יוכל לדחוף את היצירה שלך באמת ולהדביק אחרים באותה התלהבות ואהבה. כל אמן יודע שקשה למצוא מחוייבות כזו מחוץ לעצמו או להרכב, ביחוד בעידן הנוכחי כשציניות ותחכום שטחי נחשבים בטעות לאינטילגנציה וממסמסים את הסבלנות הדרושה להתמסרות והתאהבות אמיתית במשהו שאיננו שלך – לכן בסופו של דבר האדם היחידי שיכול לקדם את היצירה הוא אתה (או חבריך להרכב השותפים לאותו חזון) – מתוך התובנות הללו נולד למעשה הלייבל Schwarz Neon Licht.
בכלל, אם יש משהו שהייתי רוצה להמליץ עליו לאומנים ויוצרים צעירים הוא להפסיק לחלום בהקיץ ולהמתין למישהו אחר שיקח אתכם תחת חסותו ויגרום לכל דבר לקרות – אין לכם מושג כמה כח יצירתי גלום בקבוצת אנשים המתאגדים ביחד לחזון יצירתי משותף: תשיגו כל כך הרבה יותר אם תקחו אחריות על היצירה שלכם ותדחפו אותה בעצמכם. זה היופי ביוצרים עצמאיים – יש לכם את החירות המלאה ליצור פתרונות יש מאין, כאלה שמעולם לא נעשו או נוסו.
לראשונה רואה אור סאמפלר של הלייבל שמכיל סוג של מפה למה שצפון בעתיד – הוא מכיל חמישה קטעים אבל כל אחד מהם נע בטריטורייה מוזיקלית שונה:
מהפולק-רוק מלא הדמיון של יהודה לדג'לי (יוצר קנדי-ישראלי שחי כעת בלוס אנג'לס והאיפי החדש שלו יראה אור בקרוב) עד לג'אז הפסקולי והמעושן של הצ'יל מרקס (כתבתי על הפרוייקט הזה כבר בעבר), מקטע ישן יחסית של שני קדר ושלי בו אנחנו מבצעים גרסת כיסוי חלומית לבילי הולידיי ועד לקטע אינסטרומנטלי חדש של We Are Ghosts שהוקלט במיאמי והאלבום המלא עתיד לצאת בתחילת שנה הבאה ולבסוף קטע חדש ואלקטרוני שלי (שרוב הצלילים מתוכו נדגמו למעשה תוך שיטוט חוגה ברשת ה-AM במכשיר רדיו ישן) מתוך איפי קצר שיצא לאור לקראת סוף השנה.
תוכלו להאזין ולהוריד באופן חינמי לחלוטין את הסמפלר מכאן:

נ.ב. – למה יש ללייבל החדש שלך שם גרמני שובר שיניים? (אתם בוודאי שואלים)
יש לכך שלוש סיבות חשובות – אחלוק עמכם רק אחת: חיפשתי שם שלא ינסה למצוא חן בעיני אף אחד.
חושב שהצלחתי.

תגיות: , , , , , , , , ,

Comforting The Ghosts

Cinematheque יולי 26th, 2013

אתנחתא ויזואלית לסופ"ש – שני קטעי וידאו מוזיקליים שהייתי מעורב עמוק בהפקתם:

קליפ חדש ולמעשה ראשון להרכב האקספרימנטלי שאני מעורב בהפקתו, We Are Ghosts, שצולם עמוק בקומפלקס ענק של תחנת כח נטושה 4 קומות מתחת לפני הקרקע במשך 3 ימי צילומים לפני כמה חודשים. בהחלט אחת ההרפתקאות ההפקתיות המאתגרות שחוויתי במיוחד לנוכח העובדה שהמקום חשוך לחלוטין,ללא חשמל, ומשובץ בפירים עמוקים במיוחד שניתן בנקל ליפול לתוכם לסוג כואב במיוחד של אבדון. אני אחראי על הבימוי, צילום, תאורה, עריכה והפוסט. עזרו לי (מאוד!): דובי שרגא, נועה מגר ודנה פרץ הנהדרים והמוזיקה כמו גם ההשתתפות בקליפ של להקת הרוחות, החבורה הכי מוכשרת של יוצרים שאני מכיר.

זמן קצר לאחר הוצאת האיפי שלי ושל שני קדר, יצאנו לסיבוב הופעות קטנטן (שלוש הופעות סה"כ) עם שירי האיפי המבוססים על קאברים ושירים נוספים שרצינו לבצע יחדיו. אחת ההופעות, שהתקיימה בלבונטין7, הוקלטה וצולמה וכעת, כמעט שנה בדיוק מאז אותה הופעה, מיקססתי וערכתי את הוידאו (שצולם ע"י דני רווה) והנה הוא לפניכם.
תודה ענקית לדני רווה, אביב מארק וצוות לבונטין7.

✯ ✯ ✯

כמה מיקסטייפים יפים נשזרים כעת ויעלו במהלך שבוע הבא 🙂

תגיות: , , , , , , , , , , , ,

כשגרתי בירושלים נהגתי לחלוף בדרכי ללימודים על פני החומות הגבוהות של בית החולים למצורעים, מבנה מסתורי ומסוגר שתמיד עמד כמו סוד בירידה מתאטרון ירושלים לכיוון רח' עמק רפאים. במבט אחד היה ברור לחלוטין שלחומות היתה משמעות נפשית ולא רק פיזית, גבול בין שני יקומים שונים: זה ששוכן מחוץ לחומות וזה שנמצא בפנים. קרוב לוודאי שתפקידן היה להגן על תושבי העיר מפני החולים (באחת המחלות הנוראיות שידעה האנושות) אך לא פעם תמהתי אם זה לא הפוך. כמו כל מקום אסור, בית החולים הזה סקרן אותי מאוד ולא פעם חיפשתי הזדמנויות להכנס פנימה אך לשווא, בכל ההזדמנויות שחלפתי על פניו הוא היה מסוגר ונעול.
תודות למיזם המופלא של עונת התרבות בירושלים, הוזמנו לקחת חלק בפסטי-כנס לקולקטיבים ויוצרים "WE" וזכיתי להגשים חלום ישן: לא רק להכנס למתחם בית החולים ולשוטט בין כתליו – אלא לקבל לידינו את חלל המרתף (המורכב משלושה חללים נפרדים) ולהפוך אותו לאולפן הקלטות (בעזרת רועי לוסטר האדיר), להקליט אלבום עם חברים שהם גם במקרה המוזיקאים הטובים ביותר שזכיתי לעבוד עימם.

שוב ושוב אני נתקל בחשיבות של יצירה בחללים ספציפיים (site specific) ולא רק מטעמים אקוסטיים (שגם להם יש חשיבות עליונה בייחוד ככל שזה נוגע למעטפת הסאונד של האלבום) אלא ממקום בסיסי וראשוני של דגדוג בלוטות הרגש וההשראה – האפשרות ליצור בחללים כל כך טעונים ורוויים בהיסטוריה, לחיות בהם במשך זמן קצוב ולהוות פה וקול לקירות המרתף האילמים, החוויה היתה כל כך עוצמתית וקורנת עד שניכר מכל צליל או מילה שנצרבו ותועדו במהלך סשן ההקלטות הזה שמדובר ביצירה שלא יכלה להיוולד אלא מהמפגש הזה שבין האמן והחלל הגישמי/המטאפיזי הספציפי הזה. היה קל יחסית להכנס לתהליך יצירתי כזה עם הרכב כמו WAG שכותב ומתעד את היצירה זו-זמנית, כלומר יצירת מוזיקה ותיעודה ללא חוקים או מגבלות, באופן הכי אינטואיטיבי וראשוני. יצירה כזו דורשת מכל מי שלוקח חלק בהרכב לבוא פתוח ככל האפשר ועם "אנטנות" רגישות במיוחד – בניגוד למתודה השמרנית של עולם הרוקנרול הטוענת שלפני תהליך ההקלטה יש לעבור תהליך ברור של כתיבת שירים, אחר כך חזרות ורק אז שלב ההקלטות והתיעוד – כאן לא היה זמן לתכנן או לשפוט אלא להקשיב בזהירות ולהגיב, לתת ביטוי לרגע שלעולם לא יחזור עוד. מנסיוני, בתהליך הפקת אלבום סטנדרטי כשמגיעים סוף סוף לתהליך תיעוד הביצוע והמוזיקלי, לרוב הרגש נשחק ורק מעטים מצליחים להגיש ולתעד את הלב המדמם של השיר לאחר תהליך כל כך סוחט ומתיש ואולי כאן בעצם טמון הקו המפריד בין אומנים טובים לבינוניים – היכולת לשמר את הנאמנות המוחלטת ללב הפועם של השירים.

באופן עקבי, תהליך ההקלטות של We Are Ghosts הוא אחד הדברים החמקמקים שאני יכול להעלות על הדעת – כשלבסוף נלחץ כפתור ה-STOP בסיום ההקלטות רובנו כלל לא זוכרים את מה שהתרחש. גיאחה פעם היטיב לתאר זאת כ-"תהליך של חלימה משותפת" ואני לא יכול שלא להסכים עימו שכן כמו בחלימה, גם כאן, כשהחלום מתפקע כמו בועת קצף שברירית ותהליך ההקלטות מסתיים קשה לשוב לאותו סוג של קשב דחוס וצלילות שמאפיינת כל כך חלומות. לכן בסופו של דבר כשאני נדרש לכתוב או לתאר את תהליך ההקלטות עצמו אינני יכול לגעת בדבר עצמו אלא רק לכתוב בעקיפין את מה שנתפס בזווית העין של התודעה.

אז הנה הוא לפניכם, סשן הקלטות ממרתף בית המצורעים בירושלים – אלבום כפול, הדימום והריפוי:

השתתפו בסשן: גיא ביבי, דני רווה, שני קדר, גיא חג'ג', אודי רז, אורי דרור, נועה מגר, רוי רגב, אמיר ניר ואנוכי. כמו כן התארחו תומר דמסקי ואור חסון מקולקטיב "פרא". האלבום "Bleeding/Healing" ניתן להורדה חופשית (בשיטת שלם-כפי-יכולתך) – במידה ונהניתם ותחליטו לתרום כמה מעות, תקבלו גם אלבום בונוס מאותו סשן הקלטות המכיל 13 קטעים באורך של כמעט שעה וחצי.
אני רוצה להודות לכל צוות עונת התרבות בירושלים שהגשימו לנו את החלום המופרע הזה: רוי, רותם, ליאו ויותם (מגזין אף), עדי, לידיה, איתי ונעמי. אתם אדירים!

אם אהבתם את המוזיקה – אנא הפיצו אותה הלאה.

תגיות: , , ,

בעוד כשבועיים יראה אור האלבום השביעי (אם לא סופרים את האיפי) של הרכב/קולקטיב המוזיקה האקספרמנטלי We Are Ghosts.
האלבום החדש הוקלט במרתף בית החולים למצורעים הישן בירושלים (בית הנסן) תוך קצת פחות מ-48 שעות (במסגרת אירועי WE – פסטיכנס לקולקטיבים יוצרים שהתקיים במהלך סוף הקיץ האחרון), וכמו כל אלבום של הרוחות גם הוא הוקלט ללא תכנונים או חזרות, ללא מגבלות של ז'אנר או תוספות שהוקלטו אחר כך – זוהי מוזיקה אינטואיטיבית המתעדת התלקחות יצירתית חד פעמית בין מוזיקאים ויוצרים בחלל שגם הוא לעולם לא ישוב להיות כפי שהיה (מתחם בית החולים עובר שיפוץ והסבה).
ככל הנראה אכתוב עוד על האלבום (הכפול!) הזה כשיראה אור וטיפה אפרט על תהליכי ההפקה – בינתיים הנה טיזר שערכתי מתוך צילומי הסטילס המופלאים של נועה מגר – ממליץ לכם לצפות בגרסת ה-HD 😉

והנה סינגל ראשון להאזנה והורדה:

תגיות: , , , , , , ,