יהודה לדג'לי לטעמי היה הסינגר-סונגרייטר ששר באנגלית הטוב ביותר בארץ. נקודה.*
אולי זה בגלל מוצאו הקנדי שגורם לאנגלית להתלקח בצליל הנכון, אולי בגלל הכתיבה החכמה (לעיתים אף מתחכמת) של טקסט שנהג להסתחרר בראש זמן רב אחרי שהשיר נגמר, או הלחנים שהיתה בהם מן פשטות – כמו קרס דיג שננעצת מהר באוזן ואז בלב וחוסר יומרה השייכת למי שרצה בעצם לעשות נירוונה ובלאק סאבת' אבל בגלל שלא היה לו מספיק כסף לקנות גיטרה חשמלית אלא גיטרה קלאסית פשוטה הוא מצא את עצמו מוגדר כפולק. נו ניחא. שיחשבו שזה פולק.

Judah-Ledgley---small

Moving On נוצר למעשה בסשן הקלטות בסופ"ש ארוך אחד של אוגוסט 2007, לפני שש שנים וקצת. האלבום מהווה סוג של תיעוד כואב של פרידה וניסיון לאחות מחדש כל כך הרבה רסיסי חיים שהתפזרו לכל עבר. אני מניח שבאותה תקופה הצורך של יהודה להקליט נבעה בדיוק מהנקודה הזו – למצוא מחדש איזה כיוון, עוגן להיאחז בו כשהכל מסביב נראה כמתמוטט. הסתגרנו יומיים באולפן הקטן שלי, הקלטנו המון ובהפסקות יצא לנו לדבר לא מעט. תמיד הערכתי ביהודה את הפתיחות המוזיקלית והחירות שהוא העניק לי כמפיק "לשחק" עם השירים שלו ולעצב להם את הצליל על פי חזוני ותהליך ההקלטות עימו תמיד היווה סוג של חוויה נעימה ויצירתית מאוד. לאחר ההקלטות במהלך אותה שנה התחלתי למקסס את השירים תוך כדי התכתבות עם יהודה ועקב עיסוקי הרבים וגם מחוייבויות שונות של לדג'לי הפרוייקט אט אט נזנח והועבר אל תיקיית גיבוי שבתורה הועברה ואוחסנה בדיסק קשיח שלאחר זמן מה נעלם, נשכח ונחשב כאבוד. אני חושד שהאלבום הקטן הזה היה ממשיך להיות אבוד לולא ניקיון יסודי ופרוייקט גיבוי מחודש של חומרים ישנים שערכתי במהלך הקיץ האחרון וברגע שהצלילים הראשונים בקעו מהמוניטורים תפסתי לעצמי את הראש – הדבר הזה פשוט חייב להיות בחוץ, לא ייתכן שאני היחידי שיכול לשמוע את השירים הללו.
לאחר שש שנים צללתי שוב לתוך השירים: מתקן פה, מוסיף תפקיד קטן שם וממקסס מחדש את הכל – עד שהאלבום הכריז שהוא גמור.
שמח שאני כבר לא היחיד שיכול להאזין לשירים הללו והמיני-אלבום חדש/ישן של יהודה ניתן להורדה חופשית [בשיטת שלם-כפי-יכולתך] – תהנו.

לינקים נוספים:
יהודה לדג'לי בבנדקמפ
כתבה של בן שלו על לדג'לי באתר "הארץ"
יהודה לדג'לי באתר "השרת העיוור"

* – היה. כי כעת הוא מתגורר בלוס-אנג'לס.

תגיות: , , , , ,

Schwarz Neon Licht - Sampler1

יש רגע בו אדם מתנהל בחייו, עוצר, ומבין שהוא חייב לייבל.
זה די טיפשי כשחושבים על זה, כי מי בכלל צריך היום חברת תקליטים?
כל אמן מתחיל יודע שדווקא יש להמנע מחוזים עם גופים כלכליים גדולים ושבסופו של דבר, לאחר שהמוזיקה כבר מופקת ומוקלטת, כל מה שצריך הוא יח"צן טוב והפצה (במידה כמובן ומדובר במוצר פיזי שניתן להפיצו) וזהו. טוב, אולי גם מנהל אמנים/להקה ממולח שיקבע הופעות וידע לכוון את ההתנהלות. על אף שכל הדברים הללו (יח"צ, ניהול, הפצה) עולים כסף אך הם משאירים את השליטה האומנותית והכלכלית בידיים שלכם שלא לדבר על השליטה הבסיסית על זכויות היוצרים ועל הזכות לקבל תמלוגים.
מנגד, הצורך בסוג של קורת גג לכל הפרוייקטים שאני מעורב בהם והידיעה שבמצב המדיה/רדיו/עיתונות הנוכחיים בארץ אין כל כך עם מי לדבר ככל שזה נוגע למוזיקה שחורגת מהמיינסטרים (אלא אם כן יש לכם אופציה להוסיף לקומוניקט סיפור קורע לב על ילדות מפוקפקת המכילה אלמנטים של נרקוטיקה/אירוטיקה/בולימיה/לובוטמיה וכמובן תהליך של חזרה בתשובה וגאולה – תוכלו לזכות בכתבה אוהדת במקומון) לעומת האפשרויות שנפתחות בחו"ל להרכבים ויוצרים שאינם מתפשרים על החזון האומנותי שלהם, ובעצם זה העיניין: ליצור בית שייתן במה לחזון אומנותי אחר, לגישה שונה של צליל והפקה, להתחשב בשיקולים אומנותיים ולא מסחריים (או כאלה שיהיו מסחריים מבלי להתפשר על החזון האומנותי).
אבל חירות איננה מספיקה.
בסופו של דבר, הצורך לאגד פרוייקטים שונים תחת לייבל אחד נובע מהעובדה שאף אחד לא יכול לקדם את הדברים שלך כמוך – לא משנה כמה כסף תשלם לצד שלישי, אם ליח"צן/מנהל שלכם לא תהיה האהבה והתשוקה ליצירה שלכם כפי שיש לך, היוצר, הוא לעולם לא יוכל לדחוף את היצירה שלך באמת ולהדביק אחרים באותה התלהבות ואהבה. כל אמן יודע שקשה למצוא מחוייבות כזו מחוץ לעצמו או להרכב, ביחוד בעידן הנוכחי כשציניות ותחכום שטחי נחשבים בטעות לאינטילגנציה וממסמסים את הסבלנות הדרושה להתמסרות והתאהבות אמיתית במשהו שאיננו שלך – לכן בסופו של דבר האדם היחידי שיכול לקדם את היצירה הוא אתה (או חבריך להרכב השותפים לאותו חזון) – מתוך התובנות הללו נולד למעשה הלייבל Schwarz Neon Licht.
בכלל, אם יש משהו שהייתי רוצה להמליץ עליו לאומנים ויוצרים צעירים הוא להפסיק לחלום בהקיץ ולהמתין למישהו אחר שיקח אתכם תחת חסותו ויגרום לכל דבר לקרות – אין לכם מושג כמה כח יצירתי גלום בקבוצת אנשים המתאגדים ביחד לחזון יצירתי משותף: תשיגו כל כך הרבה יותר אם תקחו אחריות על היצירה שלכם ותדחפו אותה בעצמכם. זה היופי ביוצרים עצמאיים – יש לכם את החירות המלאה ליצור פתרונות יש מאין, כאלה שמעולם לא נעשו או נוסו.
לראשונה רואה אור סאמפלר של הלייבל שמכיל סוג של מפה למה שצפון בעתיד – הוא מכיל חמישה קטעים אבל כל אחד מהם נע בטריטורייה מוזיקלית שונה:
מהפולק-רוק מלא הדמיון של יהודה לדג'לי (יוצר קנדי-ישראלי שחי כעת בלוס אנג'לס והאיפי החדש שלו יראה אור בקרוב) עד לג'אז הפסקולי והמעושן של הצ'יל מרקס (כתבתי על הפרוייקט הזה כבר בעבר), מקטע ישן יחסית של שני קדר ושלי בו אנחנו מבצעים גרסת כיסוי חלומית לבילי הולידיי ועד לקטע אינסטרומנטלי חדש של We Are Ghosts שהוקלט במיאמי והאלבום המלא עתיד לצאת בתחילת שנה הבאה ולבסוף קטע חדש ואלקטרוני שלי (שרוב הצלילים מתוכו נדגמו למעשה תוך שיטוט חוגה ברשת ה-AM במכשיר רדיו ישן) מתוך איפי קצר שיצא לאור לקראת סוף השנה.
תוכלו להאזין ולהוריד באופן חינמי לחלוטין את הסמפלר מכאן:

נ.ב. – למה יש ללייבל החדש שלך שם גרמני שובר שיניים? (אתם בוודאי שואלים)
יש לכך שלוש סיבות חשובות – אחלוק עמכם רק אחת: חיפשתי שם שלא ינסה למצוא חן בעיני אף אחד.
חושב שהצלחתי.

תגיות: , , , , , , , , ,