הקדמה:
לרוב אני משתדל להתעלם ממשחקי סיכומי השנה: ההכרזות "מה הכי טוב" או "מה כולם אוהבים" כל כך יחסיות ותלויות זמן והלך רוח, יתכן שאת האלבום הכי טוב של 2013 עדיין כלל לא שמעתם ותתקלו בו במקרה בשנת 2024. הסיכומים האהובים עליי הם אלה שאינם מתיימרים להיות אלא מסע סובייקטיבי של צלילים, חוויות ותודעה – מיקסטייפים אישיים.
כמה שמחתי לקבל את המייל הזה מגיאחה שרקח מיקסטייפ כזה בדיוק: סיכום שנה אישי, שיר ארוג לתוך שיר באופן אסוצייטיבי לחלוטין*.
"אם תרצה להשתמש בו, הוא עולה ברגע זה לתיקייה בבלוג המיקסטייפים שלך :)" כתב.
בטח שרוצה, תקשיבו איזה יופי 🙂

* מכיוון שהמיקסטייפ הזה מוקסס ונערך באופן כה מרהיב, לא היה לי לב לחלק אותו לטרקים – עמכם הסליחה.
אליך גיא:

            ⚜            ⚜            ⚜

לקראת סוף השנה התחילו להתחבר לי שירים בראש. חלקם היו שם עוד מתחילת השנה, חלקם הצטרפו ממש בימים האחרונים, ופתאום התחילו להיווצר לי באוזניים קשרים שלא היו שם. שיר אחד הזמין שיר אחר לרקוד איתו, שיר שלישי התחבק עם שיר רביעי, ושני שירים אחרים גילו שהם עובדים טוב יותר ביחד מאשר בנפרד, למרות שהם שונים מאוד אחד מהשני.
שלושת הדברים המשותפים לכל השירים במיקסטייפ הקצר הזה, שהוקלט בעצם לייב בתיקלוט ביתי שלי, הוא שהם יצאו ב-2013, שכולם אלקטרוניים בלי להרגיש קרים ומנוכרים, ושכולם שירים שאני ממש, ממש, סופר-דופר-מגה-אולטרה אוהב. מאחורי כל אחד מהשירים האלה עומד גם אלבום מעולה, אז אם אהבתם כאן משהו שלא הכרתם, אני ממליץ בחום עז לשמוע את האלבום המלא. כמעט בכל הפעמים הוא שווה את זה.
הבעיה יחידה היא שעכשיו, אחרי שהקלטתי את הסט הזה ושמעתי אותו כמה פעמים, אני כבר לא יכול לשמוע שיר אחד בלי האחר. הם התחברו לי בראש כמו תאומים סיאמיים ומפחדים שאם ינתקו ביניהם ייגרם נזק בל יתוקן.
במילים אחרות: האזנה נעימה.

2013ism by Guy Hajaj

23:14 min | 256kbp 44khz | 42.5 MB

על מנת להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!


1. Son Lux – Easy
2. James Blake – Life round here
3. Lorde – Glory and gore (mashed up with violins from Susanne Sundfor – "Stop (don't push the button)")
4. Jon Hopkins – Breathe this air
5. James Blake – Voyeur
6. Austra – Painful like
7. Rhye – 3 days

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| | |

תגיות: , , , , , , , , , , ,

ייתכן שלא יורד כעת גשם.
ייתכן ושמש שיקרית של חורף משחקת כעת על אדן החלון.
אל תתפתו להאמין בכסות החיצונית המתעתעת של הדברים – אנחנו רק בהפסקת אש כפויה, בהפוגת מחצית קצרצרה שבין עידני קרח. יום יבוא והרחובות יהיו לבנים שוב ויחנקו באיטיות המעודנת המאפיינת את עקשנותם הרכה של פתיתי שלג, הבטון הקר יימוג תחת הגאות החיוורת ויקבור את המיטות, דפי המחברות הכתובות למחצה וחלקי גוף שיתמסרו לרגע המדוייק בו הקור החודר הופך לאשליית חום ואז לאין. אין לי מושג מתי הרגע הזה יגיע – אבל כשהוא יגיע אוודא שהמיקסטייפ הזה שגיאחה ערך ינגן באוזניי.
לא תמצאו כאן להיטי אינדי-פופ או פזמונים שתוכלו לזמזם, למעשה, אם יש משהו שאני יכול להגיד בוודאות זה שיהיה לכם מעט קשה להזכר בקטעים השזורים כאן יחדיו לאחר שהמקסטייפ יגיע אל קיצו, אבל מנגד, כשתעמדו בתחנת אוטובוס בזמן שהצלילים הללו ירטטו לכם בין המימברנות תוכלו להבחין פתאום בשכבת הכפור השקופה המתעבה על הכביש, בהבל הפה המסתלסל אל השמיים ובפתיתים השקופים שלאט לאט יהפכו את העולם למישור לבן לבן ואינסופי.

מקווה שתהנו מהמיקסטייפ המופלא הזה של גיא (שהגיע באופן לא צפוי לחלוטין לתיבת האי-מייל שלי ושימח אותי מאוד).

(CC)
Less – A Winter Mixtape by Guyha

33:00 min | 256kbp 44khz | 60 MB

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה

1. Bill Wells and Aidan Moffat – The copper top
2. Tim Hecker – The piano drop
3. Nils Frahm – Less
4. The Caretaker – Mental caverns without sunshine
5. The Field – Then it's white
6. Mountains – Live at the triple door
7. Riceboy sleeps – Sleeping giant
8. A winged victory for the sullen – Minuet for a cheap piano

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| | |

תגיות: , , , , , , , , , , ,

אני גאה ושמח לארח כאן שבוע שני ברציפות את חברי היקר והסבא של משפחת העונג – גיא חג'ג'. אני מת על סדרת Monsterism שלו ולטעמי ממיקסטייפ למיקסטייפ מתחיל להיווצר כאן עולם שלם של צליל, מפלצת רבת מימדים ומתומנת זרועות פולשניות ומוזיקה שפשוט זועקת להגביר את הווליום ולהתנועע במובן הכי קדום של המילה. ורגע לפני שאני מפנה את המקום למילים שגיאחה כתב כאן, אני שמח להפנות למילים שגיאחה כתב שם. אינג'וי!
אלייך גיא:

ילדים יודעים. הראש שלהם עדיין לא הוכפף לכללים שרירותיים, החלטות חברתיות כפויות ועובדות מדעיות. הם יודעים איך נראות מפלצות והם יודעים היכן למצוא אותן. ולא פלא: השקט והחושך הוא כר מרבצם הפורה ביותר של שדים ומפלצות. זה הוכח. זה לא הוכח מדעית, כי המדע אינו מכיר במפלצות או בתפלצות בכלל – המדע מכיר רק במה שהוא מסוגל להגדיר, למדוד, לרשום בלי להכתים בטיפת דיו את החלוק. אבל זה הוכח אנושית. תשאלו כל ילד. קח שקט וחושך, תן להם לתסוס מספיק זמן, והרי לך… מפלצת.

"כך קמה תנועת המפלצתיזם (Monsterism, בלעז), ומחשיבים את עצמם חבריה אנשים המאמינים כי המפלצות אמנם נכחדו ברובן מן הארץ, אך לא מחיינו. הדברים אותם הן מייצגות – פחד מן הלא נודע, חרדה, איום גדול יותר ממעשה ידי אדם אך לא גדול יותר מהדמיון – עדיין נוכחים בחיינו, אף כי אנו מנסים לטאטאם מתחת השטיח ולהפטיר "פפט, אין לכך שום הוכחה מדעית מבוססת!". לכן, אומרים המפלצתיסטים, השיבו את המפלצות. השיבו את החיות הגדולות מן החלומות ומן הסיפורים, את הפראים מטילי האימה והזעם, את התגלמות החייתיות והרוע והכוח והפחד – כדי שנוכל לראותן ולהילחם בהן בידיים חשופות ובמסוקים מיותרים, ולומר ניצחנו, או הפסדנו בחלק גדול מהמקרים, אבל לפחות התמודדנו עם פחדינו ולא התחבאנו מאחורי חלוק המדען והוכחנו שהם לא קיימים". (שם)

הדליקו את האור, הקימו רעש – והנה תחמוק לה המפלצת בעד החלון הפתוח, דרך הקיר או תתפוגג אל האוויר, לפחות לעת עתה. TO BE PLAYED AT MAXIMUM VOLUME, נכתב על גב התקליט המפורסם ביותר של דיוויד בואי, זיגי סטארדאסט. זה היה עוד כלום. בואי ידע שזו אשליה, וניסה להשתמש בה, לשכנע את מאזיניו שהשמעת התקליט שלו בקול רם מאוד תעלים את המפלצות מעולמם, כך שיוכל הוא להיות המפלצת היחידה בעולמם. אבל הוא היה נחמד מדי. הוא חייך. הוא זעק לאהבה. לו היה איגוד מפלצות, הוא לא היה מתקבל אליו.

את Monsterism IV אתם מתבקשים להשמיע ברמקולים, ברמת הקול הגבוהה ביותר האפשרית שאינה תגרום נזק פיזי לאוזניכם. רק כך תוכלו לצרוך את האוסף הזה בצורה ההולמת את מידותיו. רק כך תוכלו להבריח למרחק מאות מטרים ספורים את המפלצת ש, ממש ברגע זה, אורבת לכם בחלל השקט והמוצל מאחורי המחשב, תוססת. רק כך תוכלו להכיר בה, ואז לברוח ממנה. הגבירו ככל האפשר.

Monsterism IV – a Mixtape by Guyha

30:00 min | 256kbp 44khz | 54.2 MB

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה

1. Mountains – Thousand square
2. Dorian Concept – Her tears taste like pears
3. Moresounds – SNAFU
4. Taapet – Jellyfish slayer
5. DJ Shadow – I gotta rokk
6. Suuns – Armed for peace
7. Radiohead – Lotus flower

8. Carter Burell – Little Blackie

 

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| |

תגיות: , , , , , , , , , , , ,

ואוו, זה ממש תפס אותי בהפתעה. המיקסטייפ הזה כלומר.
כשגיאחה שלח לי אי-מייל שבישר שהתפלק לו מיקסטייפ חדש ושהאוסף נסוב סביב המפיק (העל? המממ.. העל!) דיינג'ר מאוס ושאל אם ארצה לפרסם אותו כאן בבלוג ברור שעניתי לו "כן!!!" (רק עם טיפה פחות סימני קריאה..), כי אני מת על המיקסטייפים של גיאחה וכשהוא נובר לתוך נבכי דיסקוגרפיה של אמן שהוא אוהב הוא עושה את זה בלהט של ילד וידע של מאהב לטיני (כלומר כזה שיודע היכן ממוקמת נקודת הג'י המוזיקלית). דיינג'ר מאוס הוא לחלוטין דמות מפתח בתעשיית המוזיקה העכשווית: היכולת שלו לזנק ולרפרף בין פרוייקטים מבוססי פופ ולבין פלירטוט בגבולות המאתגרים והפחות קומוניקטיביים של קשת הצבעים המוזיקלית הופכים אותו למפיק מסקרן שמעניין לעקוב אחריו.
את יתר המילים אותיר לביג פאפא של הבלוג, מיסייה חג'ג':

אני מת על דיינג'ר מאוס, ויש לכך איזה חמישים סיבות שונות, אבל כשמנסים לרכז אותן לסיבה עיקרית אחת, מגיעים תמיד לסיבה אחת: הוא Auteur. אין הרבה מפיקים מבריקים בעולם, ועוד פחות מכך יש מפיקים מבריקים שהם אמנים, כלומר שההפקה היא אמנות יצירתית עבורם ולא רק אומנות, משלח יד, מלאכה. דיימון אלברן אמר שכלי הנגינה של דיינג'ר מאוס הם האנשים שהוא עובד איתם. מארק לינקוס עליו השלום אמר שהוא ההנדריקס של הלפטופ. Paste magazine בחר בו למפיק העשור, וזה עשור שבו שמענו הפקות של דייב סיטק, מארק רונסון, דייב פרידמן, טימבלנד וקנייה ווסט.

ועדיין, דיינג'ר מאוס הוא המפיק הבולט ביותר של העשור האחרון ושל הזמן שלנו, כי הוא באמת עושה מה שדיימון אלברן טוען לגביו. במקום לנגן בכלי נגינה, הוא מנגן במוזיקאים, ודואג לנגן במוזיקאים מוכשרים מאין כמוהם: בק, סי-לו גרין, הבלאק קיז, אלברן עצמו, טוני אלן, ספארקלהורס. זה די מדהים, לקפוץ לעמוד הוויקיפדיה שלו, לראות כמה מעט אלבומים הוא הפיק מאז פרץ לתודעה עם אלבום המאש-אפ האפור שלו, וכמה השפעה השאיר אחריו.

בניגוד למפיק השני הכי אהוב עליי בעשור האחרון, דייב פרידמן, שירים של דיינג'ר מאוס אפשר לזהות תוך עשר שניות גם בלי לדעת שהוא חתום עליהם. פרידמן הוא זיקית מבריקה, שמוציא מכל אמן שהוא עובד איתו את אלבומו הטוב ביותר – אבל אין לו סאונד משלו, הוא מתאים את עצמו לסאונד של האמנים (ויש שיראו בכך מעלה גדולה יותר ממה שעושה מר מאוס). לדיינג'ר מאוס יש כמה דברים שמסגירים אותו כמעט מיד: גישה מסוימת לסאונד של תוף הסנר, מקצבי פופ סיקסטיז עם שימוש נרחב בטמבורין להדגשה, הקשות קלידים ארוכות בשירים השקטים יותר שלו (שירים 8-10 באוסף שלפניכם), ריוורבים מסוימים. הפתיחה של "Walls" של בק, למשל, לא יכולה להיות שייכת לאף אחד אחר. גם לא התופים של נארלס בארקלי.

16 השירים שלפניכם נערכו ונבחרו כפלייליסט של פייבוריטס אישיים שלי מהדיסקוגרפיה של דיינג'ר מאוס. לכן אין פה כלום מ-Demon days של הגורילאז, מ-The doom and the mask של Dangerdoom וגם לא מהאלבום האפור. אני פשוט פחות אוהב את האלבומים האלה, ואין בהם שירים שנכנסו לי למחזור הדם. גם הבחירות עצמן מבוססות בעיקר על טעם אישי, ומציינות במתכוון שירים שהסאונד של דיינג'ר מאוס מובהק בהם, ואי אפשר לטעות בו. אם גם אתם עוקבים אחריו, או לחילופין אם תהיתם עד עכשיו על מה הרעש – האוסף הזה הוא בשבילכם.

The Essential Danger Mouse – Mixtape by Guyha

52:30 min | Variable | 81 MB

כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה

~Track List~

1. Gnarls Barkley – Crazy

טחון? כן. אבל גם אחד משירי הפופ הבודדים של העשור שיישארו איתנו גם בעוד עשור ושניים. לא וואן היט וונדר, לא להיט של קיץ אחד. שיר פופ שמההאזנה הראשונה לו ברור שהוא Timeless. הוא כאן כדי להישאר. יש בו הכל: גרוב מדבק, הגשה קולית כובשת, מבנה קליט, גישה (אטיטיוד!), ויצירתיות. לכן גם אחרי ששמענו אותו אלפיים פעם, עדיין נגביר כשהוא יגיע.

2. Beck – Modern guilt

זה לא קל להוציא מאמן מבריק כמו בק – שהוא בעצמו לפעמים יותר מפיק-אמן מאשר מוזיקאי – את האלבום הכי טוב שלו מאז Sea Change. אבל החיבור עם דיינג'ר מאוס עשה את זה. אולי כי בק שמר את השירים הכי טובים לכאן, או שהם הפכו טובים יותר תוך כדי העבודה. כך או כך, האלבום הזה הוא מפגש מעולה בין הכישורים הייחודיים של שניים מהמוזיקאים הכי מרתקים של זמננו, ואין בו שיר אחד שלא מעולה.

3. The Black Keys – Tighten up

אחרי שהפיק את Attack & Release, אלבומם הטוב ביותר, נשאר לו עוד שיר אחד בקנה לאלבום החדש שלהם, והוא אחד השירים הכי טובים באלבום.

4. Martina Topley Bird – Baby blue

לא רבים יודעים שדיינג'ר מאוס הפיק את אלבומה השני של טופלי בירד בעלת הקול האדיר, שבניינטיז הייתה הזמרת העיקרית (ובת זוגו הקטינה) של טריקי. זה השיר הכי מאוסי באלבום, וגם האהוב עליי בו.

5. The shortwave set – No social

ההרכב הבריטי עושים פופ בריטי מאוד וחכם מדי למיינסטרים. Replica sun machine שלהם הוא אלבום פופ אלטרנטיבי מצוין, שמומלץ לכל מי שאהב אי פעם פופ בריטי עם נגיעות פ'אנק ופסיכדליה. השיר הזה מכיל הוק פ'אנקי אופייני מאוד לדיינג'ר מאוס, וזה גם פשוט אחלה שיר.

6. Beck – Gamma ray

כן, יש שלושה שירים מהאלבום הזה באוסף, פשוט כי זה אלבום כל כך טוב, ודוגמה מובהקת כל כך לסאונד של המפיק הזה.

7. Danger mouse & Sparklehorse – Little Girl feat. Julian Casablancas

מארחי מורפלקסיס אוהב במיוחד את שיריו של דיוויד לינץ' בפרויקט השאפתני והמצוין Dark night of the soul, בו חברו העכבר וסוס הניצוצות, צמד ממש לא מובן מאליו. ספארקלהורס רצה להדגיש את החלקים הפופיים ביותר של היצירה שלו, והעכבר התחבר לצד האלטרנטיבי יותר שבו. שני השירים שנמצאים כאן מהפרויקט הזה הם בעיניי דוגמאות מעולות למפגש המוזיקלי ביניהם.

8. Broken Bells – The high road

לא חוכמה לבחור בסינגל, אה? אבל מה לעשות שזה השיר היחיד שנדבק לי במוח משיתוף הפעולה בין DM לג'יימס מרסר מ-The Shins. בהתחלה לא התלהבתי מהשיר או מהאלבום הזה, אבל ברבות הימים שמתי לב שאני מזמזם אותו, ושהיי, בעצם יש בשיר הזה משהו… למה אני לא מפסיק לשמוע אותו?

9. Sparklehorse – Getting wrong

הפקה מובהקת של DM באלבומו הרשמי האחרון של ספארקלהורס לפני מותו. אפרופו מפיקים אהובים, האלבום הזה הופק בחלקו על ידי מיסטר דייב פרידמן.

10. Dangermouse & Sparklehorse – Revenge feat. Wayne Coyne

כשיצא Comicopera של רוברט וייאט, תום יורק התראיין לאיזו תכנית רדיו ושאלו אותו איזה אלבום חדש הוא אהב לאחרונה. הוא המליץ בחום והתלהבות על האלבום החדש של וייאט, ואז ציין: בעצם לא שמעתי את האלבום בכלל, לא הצלחתי לעבור את השיר הראשון כי הוא כל כך יפה שכל הזמן חזרתי לשמוע אותו שוב. אני זוכר שהאלבום הזה, אז גנוז בשל בעיות עם חברת התקליטים, דלף לרשת וירד למחשב שלי, ובסקרנות ענקית לחצתי פליי ו – – – פאקקקק מה זה השיר הזה. זו הייתה התגובה שלי. בכלל לא המשכתי לשאר האלבום. שמעתי אותו שוב. ושוב. ושוב. מעולם לא אהבתי יותר את ויין קוין מהפליימינג ליפס כמו שאהבתי אותו בשיר הזה. שיר מושלם.

11. The Rapture – Pieces of the people we love

מדהים לשמוע את הסינתזה בין הסאונד המובהק של הראפצ'ר – אחת הלהקות הכי משפיעות ופחות-מוערכות של העשור – לזה של המאוס. זה כמו שייקחו את חיתוך הדיבור, המבטא והמילים של אדם אחד, ורק ישמיעו אותם מתוך גרון של אדם אחר. כמו רוב האלבום הזה, זה שיר אדיר – והיחיד שמאוס הפיק כאן.

12. The Black Keys – Psychotic girl

האלבום הכי טוב של ילדי הפלא הבלאק קיז, כאמור – והשיר הזה נבחר כי הוא הכי דיינג'ר-מאוסי באלבום. האפקט על קול הזמר, המצילות, קולות הרקע. It's all there, baby. חתימת האמן, כמו שוט מתוך תא מטען בסרט של טרנטינו או הרגע בו הקרחת של היצ'קוק מבהיקה לשבריר שנייה בסרט שלו.

13. Beck – Walls

שוב, השיר הזה פה בעיקר כי הוא פשוט הדגמה מובהקת לטאץ' הדיינג'רמאוסי. אבל הוא גם שיר מעולה. וקאט פאוור שרה קול רקע בפזמון. ומהרגע ששומעים את הלופ החוזר הזה הוא ננעץ בראש לשנים.

14. The Good, the bad and the queen – History song

אוף, איזה שיר. אוף, איזה אלבום. אוף, כמה דברים רעים יכולים לצאת ממפגש של ענקים ואיזה מזל שלדמיאן אלברן, דיינג'רמאוס, טוני אלן, סיימון טונג ופול סימונון יש מספיק שכל וניסיון כדי להוציא רק את השירים המעולים שמרכיבים את האלבום הזה. למעשה, זה אולי השיר שטביעת אצבעו של מאוס הכי פחות מורגשת בו, מכל האסופה הזו. אבל זה פשוט שיר כל כך טוב, שלא יכולתי שלא להכניס אותו.

15. Gnarls Barkley – Who's gonna save my soul

כשהשיר הזה מתחיל, העולם מתחיל לזוז בהילוך איטי לנגד עיניי.

16. Dinah Washington – Baby, did you hear? (Danger mouse remix)

שיר בונוס, אפשר לומר. הוא כאן כי התיפוף שבו מזכיר שירים של נארלס בארקלי, התכנותים מזכירים דברים שהעכבר עשה באלבום האפור, והצלילים החוזרים ברקע מזכירים את הגורילאז. וכי דיאנה וושינגטון היא ענקית בכל לבוש.

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| |

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

באיזורים הידידותיים של רמת-גן, ממש היכן שהאימהות הצעירות נודדות עם עגלות הילדים והזקנים נחים להם באחר-הצהריים הנעימים של סוף הקיץ על ספסלי הגנים הציבוריים, מסתתר לו במרתף הקומה השנייה מדען מטורף שמחבר חלקי מפלצות שהוא מוצא בחיטוט התמידי שלו. אף אחד באמת לא יודע מה מטרתו הסופית של המדען, ייתכן שאף הוא לא, אבל יצירי כפיו (אלה שהוא משחרר לחופשי) חומקים להם מחריצי הדלת אל תוך הלילה במטרה לטלטל אונות ולהרעיד ממברנות של מטיילים תמימים או סתם כאלה שאוהבים מוזיקה. יש כאלה המיטיבים לספר שהמדען מנסה ליצור את המפלצת המוחלטת, אובר לאמיה אימתנית שתוכל לענג ולהכאיב לכל מי שיאזין לה, ללטף ברכות ולדקור עם שלל הפינות החדות שלה.
יש כאלה הטוענים שהוא למעשה כבר הצליח.

אז בואו ילדים, התקרבו נא.
המדען המטורף הותיר בידיי את תוצר ניסיונותיו האחרונים והוא הבטיח לי שזה עולה על כולם..
קרבו רגע לקופסא הרוטטת הזו..
רואים את הבל הפה הבוקע ממנה?
רק הצמידו לרגע את האוזן ממש…
כאן:

Monsterism III – a Mixtape by Guyha

Monsterism III – a Mixtape by Guyha

27:21 min | 256kbp 44khz | 51 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה

1. Mount Eerie – Voice in headphones
2. Gaslamp Killer – Anything worse
3. Can – Mushroom
4. Dorian Concept – Four teen
5. The Books – Cold freezin' night
6. Forss – Flickermood
7. Baths – Lovely bloodflow
8. Blockhead – The music scene
9. Sixto Rodriguez – Forget it

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| |

תגיות: , , , , , , , , , ,

גיאחה (בתפקיד הפרופסור היינץ המטורף) הצליח לרקוח במעבדת הניסויים המוזיקלית שלו מיקסטייפ מפלצתי חדש, שני במספר, חזק מקודמו ומוכן להשתלט בנהמה על העולם בלי להתנצל ובלי לקחת שבויים (כי מפלצות אמיתיות לא מתנצלות והן מעדיפות ללעוס ראשים מאשר לקחת שבויים). המיקסטייפ הזה לא יגרום לכם להרגיש נינוחים, הוא לא ירגיע, לא יקרר או ינחם – למעשה, סיכוי סביר שהמיקסטייפ הזה ינשוך לכם את האוזן ותרגישו דקירות מ-11 הזוויות החדות המרכיבות אותו, אבל אל תטעו, המפלצת הזו יפהפיה ומזמן לא נהניתי מאוסף שעשה לי חשק לרוץ ולנהום (גם נגן המוזיקה שלכם יכיר תודה אם תשפכו לקרבו את המאסה הלוהטת הזו!).

It's alive! alive i tell you!!!
enjoy!

 alt=

Monsterism II – a Mixtape by Guyha

31:25 min | 256kbps 44khz | 57.4 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!

1. Tom Waits – Chick a boom
2. Menomena – Five little rooms
3. Sleigh bells – Riot rhythm
4. Chemical brothers – Another world
5. Justice – Planisphere final (edited)
6. The Black keys – Howlin' for you
7. Tom Waits – Shake it
8. Mad Steve & Rejoicer – Street hype
9. Unknown – Paul Bunyan (excerpt)
10. Sleigh bells – Tell 'm
11. Abner Jay – Ol' man river (edited)

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| |

תגיות: , , , , , , , , ,

כשכתבתי כאן על הסשן השני של פרוייקט הרפאים, הזכרתי את העובדה שבדיעבד כולנו, כל המשתתפים בסשן, כמעט ולא זכרנו מה בכלל קרה שם באולפן. למזלנו לא רק שהכל הוקלט אלא גם במקרה היתה איתנו מצלמה וגיאחה השכיל להרים אותה ולצלם כשצריך. רק לפני כמה ימים נזכרתי בחומרים המצולמים הללו וכשהורדתי את חומרי הגלם למחשב העריכה ועברתי עליהם – נשמטה לי הלסת לנוכח תיעוד רציף של שניים וחצי שירים וכיצד הם הוקלטו באולפן "העוגן". מיותר לציין שהתיעוד הזה נדיר ומצליח ללכוד במעט את מה שהתחולל שם באולפן (הכל כמובן מאולתר):

קרדיטים ל-Can't Take Another Look At You
Saccadic Eye Motion – תופים
נועה מגר – קולות
גיא ביבי – כלי הקשה
דני רווה – כלי הקשה
מתן נוייפלד – פנדר רודס
מורפלקסיס – גיטרה חשמלית
אורי דרור – באס
שני קדר – שירה, פסנתר
אודי רז – פסנתר צעצוע וקולות

גיאחה – צילום
טכנאי אולפן – שלומי גווילי

הוקלט וצולם ב-1.5.2010
עוד לא הורדתם את האלבום? כדאי! זה בחינם!!
(ואם אהבתם, נשמח אם תפיצו אותו הלאה..)

לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:

| |

תגיות: , , , , , , , , , , ,