Deep Down Below – Mixtape by Roi Fudim
Special Guest Mixtape אפריל 24th, 2013
כשעוצמים את העיניים הכל משחיר. מתוך השחור פוקעים לפתע צבעים משונים, מלווים הרהורים בסירה שלוקחת אותם אל השינה. כך גם כשאדם מוצא עצמו במרתף של נפשו, חסר מנוח, מחטט, מחפש משהו שאת טיבו הוא בעצם לא יודע. מחפש בחושך, מופתע ממה שזרוק שם על הרצפה, חפצים צבעוניים מתעתעים באפלה.
✯ ✯ ✯
מזמן לא פרסמתי מיקסטייפ אורח ואני שמח כל כך שהיובש (היחסי) הזה נשבר עם מיקסטייפ של רועי הכביר. זה כבר זמן שרועי רוקח מיקסטייפים יפהפיים הנעים בין מלנכוליה, אלקטרוניקה ורוקנרול על גווניו והיה לי ברור שכשרונו לטוות אוספים, את הרפתקאות התודעה שהוא רוקח, הרבה יותר מראוי לככב גם כאן.
אני כל כך שמח שרועי נענה ורקח את המיקסטייפ הנהדר הזה במיוחד לבלוג.
ואני שמח אפילו יותר שהוא כתב ותרם את הפסקה הפותחת של הפוסט הנ"ל.
נ.ב. – אני מניח שאת Audio Camp אתם כבר מכירים, נכון?
62:09 min | 256kbp 44khz | 132 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה
1. Girls Names – Drawing Lines
2. Turtle Giant – Gold Tooth (Killer)
3. TV On The Radio – Hours
4. Crooked Cowboy & The Freshwater Indians – History Of The Bug (Part IV)
5. Helvetia – Nothing In Rambling
6. Black Mountain – Wucan
7. Mac Demarco – Cooking Up Something Good
8. Lazyeyes – Wait
9. De Pelucas – A Marte
10. Widowspeak – Ghost Boy
11. The Luyas – Face
12. Steve Mason – Seen It All Before
13. Father John Misty – Nancy From Now On
14. Foxygen – Oh No 2
15. Youth Lagoon – Pelican Man
16. The Earlies – Bad Is as Bad Does
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| 
| 
| 
תגיות: Black Mountain, Crooked Cowboy & The Freshwater Indians, De Pelucas, Deep Down Below, Father John Misty, Foxygen, Girls Names, Helvetia, Lazyeyes, Mac Demarco, Mixtape, Moods, Morphmixtapes, Roi Fudim, Steve Mason, The Earlies, The Luyas, Turtle Giant, TV On The Radio, Widowspeak, Youth Lagoon, מיקסטייפ
Less – A Winter Mixtape by Guyha
Special Guest Mixtape דצמבר 29th, 2011
ייתכן שלא יורד כעת גשם.
ייתכן ושמש שיקרית של חורף משחקת כעת על אדן החלון.
אל תתפתו להאמין בכסות החיצונית המתעתעת של הדברים – אנחנו רק בהפסקת אש כפויה, בהפוגת מחצית קצרצרה שבין עידני קרח. יום יבוא והרחובות יהיו לבנים שוב ויחנקו באיטיות המעודנת המאפיינת את עקשנותם הרכה של פתיתי שלג, הבטון הקר יימוג תחת הגאות החיוורת ויקבור את המיטות, דפי המחברות הכתובות למחצה וחלקי גוף שיתמסרו לרגע המדוייק בו הקור החודר הופך לאשליית חום ואז לאין. אין לי מושג מתי הרגע הזה יגיע – אבל כשהוא יגיע אוודא שהמיקסטייפ הזה שגיאחה ערך ינגן באוזניי.
לא תמצאו כאן להיטי אינדי-פופ או פזמונים שתוכלו לזמזם, למעשה, אם יש משהו שאני יכול להגיד בוודאות זה שיהיה לכם מעט קשה להזכר בקטעים השזורים כאן יחדיו לאחר שהמקסטייפ יגיע אל קיצו, אבל מנגד, כשתעמדו בתחנת אוטובוס בזמן שהצלילים הללו ירטטו לכם בין המימברנות תוכלו להבחין פתאום בשכבת הכפור השקופה המתעבה על הכביש, בהבל הפה המסתלסל אל השמיים ובפתיתים השקופים שלאט לאט יהפכו את העולם למישור לבן לבן ואינסופי.
מקווה שתהנו מהמיקסטייפ המופלא הזה של גיא (שהגיע באופן לא צפוי לחלוטין לתיבת האי-מייל שלי ושימח אותי מאוד).
33:00 min | 256kbp 44khz | 60 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה
2. Tim Hecker – The piano drop
3. Nils Frahm – Less
4. The Caretaker – Mental caverns without sunshine
5. The Field – Then it's white
6. Mountains – Live at the triple door
7. Riceboy sleeps – Sleeping giant
8. A winged victory for the sullen – Minuet for a cheap piano
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| | |
תגיות: A winged victory for the sullen, Aidan Moffat, Bill Wells, Guyha, Less, Mountains, Nils Frahm, Riceboy sleeps, The Caretaker, The Field, Tim Hecker, Winter
Monsterism IV – a Mixtape by Guyha
Special Guest Mixtape מאי 19th, 2011
אני גאה ושמח לארח כאן שבוע שני ברציפות את חברי היקר והסבא של משפחת העונג – גיא חג'ג'. אני מת על סדרת Monsterism שלו ולטעמי ממיקסטייפ למיקסטייפ מתחיל להיווצר כאן עולם שלם של צליל, מפלצת רבת מימדים ומתומנת זרועות פולשניות ומוזיקה שפשוט זועקת להגביר את הווליום ולהתנועע במובן הכי קדום של המילה. ורגע לפני שאני מפנה את המקום למילים שגיאחה כתב כאן, אני שמח להפנות למילים שגיאחה כתב שם. אינג'וי!
אלייך גיא:
ילדים יודעים. הראש שלהם עדיין לא הוכפף לכללים שרירותיים, החלטות חברתיות כפויות ועובדות מדעיות. הם יודעים איך נראות מפלצות והם יודעים היכן למצוא אותן. ולא פלא: השקט והחושך הוא כר מרבצם הפורה ביותר של שדים ומפלצות. זה הוכח. זה לא הוכח מדעית, כי המדע אינו מכיר במפלצות או בתפלצות בכלל – המדע מכיר רק במה שהוא מסוגל להגדיר, למדוד, לרשום בלי להכתים בטיפת דיו את החלוק. אבל זה הוכח אנושית. תשאלו כל ילד. קח שקט וחושך, תן להם לתסוס מספיק זמן, והרי לך… מפלצת.
"כך קמה תנועת המפלצתיזם (Monsterism, בלעז), ומחשיבים את עצמם חבריה אנשים המאמינים כי המפלצות אמנם נכחדו ברובן מן הארץ, אך לא מחיינו. הדברים אותם הן מייצגות – פחד מן הלא נודע, חרדה, איום גדול יותר ממעשה ידי אדם אך לא גדול יותר מהדמיון – עדיין נוכחים בחיינו, אף כי אנו מנסים לטאטאם מתחת השטיח ולהפטיר "פפט, אין לכך שום הוכחה מדעית מבוססת!". לכן, אומרים המפלצתיסטים, השיבו את המפלצות. השיבו את החיות הגדולות מן החלומות ומן הסיפורים, את הפראים מטילי האימה והזעם, את התגלמות החייתיות והרוע והכוח והפחד – כדי שנוכל לראותן ולהילחם בהן בידיים חשופות ובמסוקים מיותרים, ולומר ניצחנו, או הפסדנו בחלק גדול מהמקרים, אבל לפחות התמודדנו עם פחדינו ולא התחבאנו מאחורי חלוק המדען והוכחנו שהם לא קיימים". (שם)
הדליקו את האור, הקימו רעש – והנה תחמוק לה המפלצת בעד החלון הפתוח, דרך הקיר או תתפוגג אל האוויר, לפחות לעת עתה. TO BE PLAYED AT MAXIMUM VOLUME, נכתב על גב התקליט המפורסם ביותר של דיוויד בואי, זיגי סטארדאסט. זה היה עוד כלום. בואי ידע שזו אשליה, וניסה להשתמש בה, לשכנע את מאזיניו שהשמעת התקליט שלו בקול רם מאוד תעלים את המפלצות מעולמם, כך שיוכל הוא להיות המפלצת היחידה בעולמם. אבל הוא היה נחמד מדי. הוא חייך. הוא זעק לאהבה. לו היה איגוד מפלצות, הוא לא היה מתקבל אליו.
את Monsterism IV אתם מתבקשים להשמיע ברמקולים, ברמת הקול הגבוהה ביותר האפשרית שאינה תגרום נזק פיזי לאוזניכם. רק כך תוכלו לצרוך את האוסף הזה בצורה ההולמת את מידותיו. רק כך תוכלו להבריח למרחק מאות מטרים ספורים את המפלצת ש, ממש ברגע זה, אורבת לכם בחלל השקט והמוצל מאחורי המחשב, תוססת. רק כך תוכלו להכיר בה, ואז לברוח ממנה. הגבירו ככל האפשר.
30:00 min | 256kbp 44khz | 54.2 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה
2. Dorian Concept – Her tears taste like pears
3. Moresounds – SNAFU
4. Taapet – Jellyfish slayer
5. DJ Shadow – I gotta rokk
6. Suuns – Armed for peace
7. Radiohead – Lotus flower
8. Carter Burell – Little Blackie
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| |
תגיות: Carter Burell, DJ Shadow, Dorian Concept, Guyha, IV, Mixtape, Monsterism, Moresounds, Mountains, Radiohead, Suuns, Taapet, מיקסטייפ
The Israeli Hour – Israeli Mix by Guyha
Special Guest Mixtape מאי 13th, 2011
כמובטח, הנה הטרילוגיה הישראלית בעריכתו של גיאחה שלשמחתי הוא אפילו נענה וכתב עליה כמה מילים (תזכורת – הקואדרולוגיה הישראלית שלי):
דרך העריכה שלי השתנתה מאוד עם השנים. זה לא כביש חד סטרי, לא השתנות עם כיוון אחד. לפני כמה שנים כשהייתי נדרש לערוך אוסף, בהזמנה או מרצוני, הייתי שוקד שעות: מלקט שירים בפינצטה, מנסה חיבורים שונים, בודק מה קורה לשיר הזה כשמניחים אותו ליד השיר ההוא, טועם, מתקן תיבול ומערבב מחדש. עריכה של מיקסטייפ אחד הייתה יכולה לקחת לי ימים, ויש מיקסטייפ אחד שהכנתי שנדרשו לי 4 חודשים להשלמתו (אם כי, חייבים להודות, רוב הזמן מתחילת העבודה ועד סיומה עבר בהרהורים והקשבות חוזרות, ורוב העבודה נעשתה בכמה פרצים אינטנסיביים). ההבדל הגדול שקרה מאז היה שהתחלתי לתקלט בצורה סדירה בפאבים, וששידרתי קיץ שלם ב"תדר". בשני המקרים אני דוגל בכוחה העצום של הספונטניות (קצת כמו העיקרון המנחה של We are ghosts): להביא מראש כמות גדולה של "כלים" (שירים, במקרה הזה), ולתת לאווירה, למקום, לתחושות ולאלתיומטר הפנימי לקבוע איך הם יוצגו, יורכבו, ידברו ויתמסרו זה עם זה.
כשניגשתי לעריכת שלוש השעות האלו, ניגשתי אליהן קצת כמו אל תיקלוט שכזה. ערימת הדיסקים הייתה, בשעתיים הראשונות, תיקיות המחשב שלי (פלוס שני הארדיסקים חיצוניים, שהכילו דברים ישנים יותר). החיבורים נקבעו על הרגע, עם מעט מאוד ניסיונות ותיקונים. זה אולי לא מיקסטייפ מלוטש, מוקפד וחלק – אבל זה בסדר, כי הוא מעביר בדיוק רב ככל האפשר את התחושות שלי בזמן עריכתו, והתחושות האלו השתנו ולא היו תמיד רציפות או הגיוניות.
השעה השלישית התחילה אחרת. עבדתי עליה ביום אחר והתחלתי מרעיון שאפתני מאוד – להרכיב שעה שלמה של לוּפים ודגימות משירים ישראליים שאני אוהב, והלבשתם בנאומים, קטעים מסרטים והקלטות שונות של דיבורים (ואכן, נכנסו לכאן הקלטות של יהודה עמיחי, אברהם שלונסקי, דוד אבידן וגם קטע מתוך "האסונות של נינה"). מייל מסער גמזו הבהיר לי שאין לי מספיק זמן לסיים את הפאזל השאפתני, ונאלצתי להשאיר רק 7 דקות מתוכו בתחילת השעה, ומשם להמשיך "כרגיל".
אף על פי שהחלוקה היא לא מוחלטת, השעה הראשונה מורכבת בעיקר מגרוב לסוגיו השונים; השעה השנייה לילית וצוללנית יותר, כראוי לשעה בה נועדה לשידור (מעמקי הלילה); והשלישית שקטה ומרירה-מתוקה. שיר הסיום הוא הדבר החשוב ביותר שכולנו צריכים.
מקווה שתיהנו להאזין כמו שאני נהניתי לערוך,
גיא
שעה ראשונה:
The Israeli Hour [part 1] – Israeli Mix by Guyhaכדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!
1. Markey Funk & Rocky B – Circus2. Guadaloop – Second best
3. Side Brain – I never seen you so happy
4. מאקלה (אודי רז) – ציפורים נודדות
5. אושיק לוי – עין תחת עין
6. אורי דרור – גדול ביוון
7. Yemen Blues – Um min al yaman
8. האחים רמירז – תלתלים
9. Kutiman – Bango fields
10. קרולינה – שוב עם עצמי
11. Guadaloop – change of step
12. התפוחים – In the air
13. דורון בוטניק – Far down below
14. העבד – שיר הילדים הרעבים
15. מיכל לוטן – דוד שמש ואנטנה גם
16. ישראל גוריון – אור ערביים
17. נילי פינק – יוסי, ילד שלי מוצלח
18. יהוא ירון – שלושה שירים שלא נכתבו חלק א
שעה שנייה:
The Israeli Hour [part 2] – Israeli Mix by Guyhaכדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!
1. טליה אליאב – פשוט2. ג'ירפות – מחצבים
3. ברי סחרוף – רחוק ממך
4. מאור כהן – החוזר
5. נדב אזולאי – ספירלה
6. ביקיני – אין לי
7. אפרת בן צור – אני אחכה
8. פוליאנה פראנק – הרעות
9. בלובנד – ערים וזיכרון
10. רותם אור – אחד מאתנו איננו טועה
11. עמיר לב – שמוליק
12. גבריאל בלחסן – אם יהיה זה רצונך
13. עמית ארז – Black light
14. אריק איינשטיין – האיש ששוקע עם השמש
שעה שלישית:
The Israeli Hour [part 3] – Israeli Mix by Guyhaכדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ מפ3 אחד – גללו למטה!
.1 יאפים עם ג'יפים – הגופות (אוטופיה של הדוב)2. רונה קינן – גלויה
3. שיר של יורי בוקובסקי (האסונות של נינה)
4. אברהם שלונסקי בראיון לאבשלום קור
5. שילה פרבר – לך
6. שלומי שבן – מותק, את אצלי בראש
7. Finkelstein – Focused prevention
8. ג'ירפות – חייב לשכב
9. דוד אבידן – שירים שימושיים
10. ברי סחרוף – ריבונו של עולם
11. יהודה עמיחי – על מי מנוחות:
12. מאיר אריאל – הבן אדם אינו אלא
13. ישי קיצ'לס – קיצור תולדות הזמן
14. שלומי שבן – פעם שירים
15. שלומי שבן – מסיבת חוף
16. נתנאלה – רוח שלי, גשם שלי
17. אביתר בנאי – שמח שבאת
18. אסף אמדורסקי, שלומי שבן, יעל קראוס – שלא תדעי עוד צער (האסונות של נינה)
19. רונה קינן – בצד של הטובים
20. יהלי סובול – עצור
21. דניאלה ספקטור – על הים
22. אפרת בן צור – ילדה שרה לנחל
23. בני בשן – מיכל
24. אביגיל רוז – עוד מחכה לאחד
25. שלום גד – אנדורפין
26. חוה אלברשטיין – לישון לבד
27. אורה זיטנר (?) – לפנות ערב
28. דקלה – אהבה מוזיקה
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| |
תגיות: Finkelstein, Guadaloop, Kutiman, Markey Funk, Rocky B, Side Brain, Yemen Blues, אביגיל רוז, אביתר בנאי, אברהם שלונסקי, אודי רז, אורה זיטנר, אורי דרור, אושיק לוי, אסף אמדורסקי, אפרת בן צור, אריק איינשטיין, ביקיני, בלובנד, בני בשן, ברי סחרוף, ג'ירפות, גבריאל בלחסן, גיאחה, דוד אבידן, דורון בוטניק, דניאלה ספקטור, דקלה, האחים רמירז, העבד, התפוחים, חוה אלברשטיין, טליה אליאב, יאפים עם ג'יפים, יהוא ירון, יהודה עמיחי, יהלי סובול, יורי בוקובסקי, יעל קראוס, ישי קיצ'לס, ישראל גוריון, מאור כהן, מאיר אריאל, מאקלה, מיכל לוטן, נדב אזולאי, נילי פינק, נתנאלה, עמיר לב, עמית ארז, פוליאנה פראנק, קרולינה, רונה קינן, רותם אור, שילה פרבר, שלום גד, שלומי שבן
The Essential Danger Mouse – Mixtape by Guyha
Special Guest Mixtape פברואר 4th, 2011
ואוו, זה ממש תפס אותי בהפתעה. המיקסטייפ הזה כלומר.
כשגיאחה שלח לי אי-מייל שבישר שהתפלק לו מיקסטייפ חדש ושהאוסף נסוב סביב המפיק (העל? המממ.. העל!) דיינג'ר מאוס ושאל אם ארצה לפרסם אותו כאן בבלוג ברור שעניתי לו "כן!!!" (רק עם טיפה פחות סימני קריאה..), כי אני מת על המיקסטייפים של גיאחה וכשהוא נובר לתוך נבכי דיסקוגרפיה של אמן שהוא אוהב הוא עושה את זה בלהט של ילד וידע של מאהב לטיני (כלומר כזה שיודע היכן ממוקמת נקודת הג'י המוזיקלית). דיינג'ר מאוס הוא לחלוטין דמות מפתח בתעשיית המוזיקה העכשווית: היכולת שלו לזנק ולרפרף בין פרוייקטים מבוססי פופ ולבין פלירטוט בגבולות המאתגרים והפחות קומוניקטיביים של קשת הצבעים המוזיקלית הופכים אותו למפיק מסקרן שמעניין לעקוב אחריו.
את יתר המילים אותיר לביג פאפא של הבלוג, מיסייה חג'ג':
אני מת על דיינג'ר מאוס, ויש לכך איזה חמישים סיבות שונות, אבל כשמנסים לרכז אותן לסיבה עיקרית אחת, מגיעים תמיד לסיבה אחת: הוא Auteur. אין הרבה מפיקים מבריקים בעולם, ועוד פחות מכך יש מפיקים מבריקים שהם אמנים, כלומר שההפקה היא אמנות יצירתית עבורם ולא רק אומנות, משלח יד, מלאכה. דיימון אלברן אמר שכלי הנגינה של דיינג'ר מאוס הם האנשים שהוא עובד איתם. מארק לינקוס עליו השלום אמר שהוא ההנדריקס של הלפטופ. Paste magazine בחר בו למפיק העשור, וזה עשור שבו שמענו הפקות של דייב סיטק, מארק רונסון, דייב פרידמן, טימבלנד וקנייה ווסט.
ועדיין, דיינג'ר מאוס הוא המפיק הבולט ביותר של העשור האחרון ושל הזמן שלנו, כי הוא באמת עושה מה שדיימון אלברן טוען לגביו. במקום לנגן בכלי נגינה, הוא מנגן במוזיקאים, ודואג לנגן במוזיקאים מוכשרים מאין כמוהם: בק, סי-לו גרין, הבלאק קיז, אלברן עצמו, טוני אלן, ספארקלהורס. זה די מדהים, לקפוץ לעמוד הוויקיפדיה שלו, לראות כמה מעט אלבומים הוא הפיק מאז פרץ לתודעה עם אלבום המאש-אפ האפור שלו, וכמה השפעה השאיר אחריו.
בניגוד למפיק השני הכי אהוב עליי בעשור האחרון, דייב פרידמן, שירים של דיינג'ר מאוס אפשר לזהות תוך עשר שניות גם בלי לדעת שהוא חתום עליהם. פרידמן הוא זיקית מבריקה, שמוציא מכל אמן שהוא עובד איתו את אלבומו הטוב ביותר – אבל אין לו סאונד משלו, הוא מתאים את עצמו לסאונד של האמנים (ויש שיראו בכך מעלה גדולה יותר ממה שעושה מר מאוס). לדיינג'ר מאוס יש כמה דברים שמסגירים אותו כמעט מיד: גישה מסוימת לסאונד של תוף הסנר, מקצבי פופ סיקסטיז עם שימוש נרחב בטמבורין להדגשה, הקשות קלידים ארוכות בשירים השקטים יותר שלו (שירים 8-10 באוסף שלפניכם), ריוורבים מסוימים. הפתיחה של "Walls" של בק, למשל, לא יכולה להיות שייכת לאף אחד אחר. גם לא התופים של נארלס בארקלי.
16 השירים שלפניכם נערכו ונבחרו כפלייליסט של פייבוריטס אישיים שלי מהדיסקוגרפיה של דיינג'ר מאוס. לכן אין פה כלום מ-Demon days של הגורילאז, מ-The doom and the mask של Dangerdoom וגם לא מהאלבום האפור. אני פשוט פחות אוהב את האלבומים האלה, ואין בהם שירים שנכנסו לי למחזור הדם. גם הבחירות עצמן מבוססות בעיקר על טעם אישי, ומציינות במתכוון שירים שהסאונד של דיינג'ר מאוס מובהק בהם, ואי אפשר לטעות בו. אם גם אתם עוקבים אחריו, או לחילופין אם תהיתם עד עכשיו על מה הרעש – האוסף הזה הוא בשבילכם.
52:30 min | Variable | 81 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה
~Track List~
1. Gnarls Barkley – Crazy
טחון? כן. אבל גם אחד משירי הפופ הבודדים של העשור שיישארו איתנו גם בעוד עשור ושניים. לא וואן היט וונדר, לא להיט של קיץ אחד. שיר פופ שמההאזנה הראשונה לו ברור שהוא Timeless. הוא כאן כדי להישאר. יש בו הכל: גרוב מדבק, הגשה קולית כובשת, מבנה קליט, גישה (אטיטיוד!), ויצירתיות. לכן גם אחרי ששמענו אותו אלפיים פעם, עדיין נגביר כשהוא יגיע.
2. Beck – Modern guilt
זה לא קל להוציא מאמן מבריק כמו בק – שהוא בעצמו לפעמים יותר מפיק-אמן מאשר מוזיקאי – את האלבום הכי טוב שלו מאז Sea Change. אבל החיבור עם דיינג'ר מאוס עשה את זה. אולי כי בק שמר את השירים הכי טובים לכאן, או שהם הפכו טובים יותר תוך כדי העבודה. כך או כך, האלבום הזה הוא מפגש מעולה בין הכישורים הייחודיים של שניים מהמוזיקאים הכי מרתקים של זמננו, ואין בו שיר אחד שלא מעולה.
3. The Black Keys – Tighten up
אחרי שהפיק את Attack & Release, אלבומם הטוב ביותר, נשאר לו עוד שיר אחד בקנה לאלבום החדש שלהם, והוא אחד השירים הכי טובים באלבום.
4. Martina Topley Bird – Baby blue
לא רבים יודעים שדיינג'ר מאוס הפיק את אלבומה השני של טופלי בירד בעלת הקול האדיר, שבניינטיז הייתה הזמרת העיקרית (ובת זוגו הקטינה) של טריקי. זה השיר הכי מאוסי באלבום, וגם האהוב עליי בו.
5. The shortwave set – No social
ההרכב הבריטי עושים פופ בריטי מאוד וחכם מדי למיינסטרים. Replica sun machine שלהם הוא אלבום פופ אלטרנטיבי מצוין, שמומלץ לכל מי שאהב אי פעם פופ בריטי עם נגיעות פ'אנק ופסיכדליה. השיר הזה מכיל הוק פ'אנקי אופייני מאוד לדיינג'ר מאוס, וזה גם פשוט אחלה שיר.
6. Beck – Gamma ray
כן, יש שלושה שירים מהאלבום הזה באוסף, פשוט כי זה אלבום כל כך טוב, ודוגמה מובהקת כל כך לסאונד של המפיק הזה.
7. Danger mouse & Sparklehorse – Little Girl feat. Julian Casablancas
מארחי מורפלקסיס אוהב במיוחד את שיריו של דיוויד לינץ' בפרויקט השאפתני והמצוין Dark night of the soul, בו חברו העכבר וסוס הניצוצות, צמד ממש לא מובן מאליו. ספארקלהורס רצה להדגיש את החלקים הפופיים ביותר של היצירה שלו, והעכבר התחבר לצד האלטרנטיבי יותר שבו. שני השירים שנמצאים כאן מהפרויקט הזה הם בעיניי דוגמאות מעולות למפגש המוזיקלי ביניהם.
8. Broken Bells – The high road
לא חוכמה לבחור בסינגל, אה? אבל מה לעשות שזה השיר היחיד שנדבק לי במוח משיתוף הפעולה בין DM לג'יימס מרסר מ-The Shins. בהתחלה לא התלהבתי מהשיר או מהאלבום הזה, אבל ברבות הימים שמתי לב שאני מזמזם אותו, ושהיי, בעצם יש בשיר הזה משהו… למה אני לא מפסיק לשמוע אותו?
9. Sparklehorse – Getting wrong
הפקה מובהקת של DM באלבומו הרשמי האחרון של ספארקלהורס לפני מותו. אפרופו מפיקים אהובים, האלבום הזה הופק בחלקו על ידי מיסטר דייב פרידמן.
10. Dangermouse & Sparklehorse – Revenge feat. Wayne Coyne
כשיצא Comicopera של רוברט וייאט, תום יורק התראיין לאיזו תכנית רדיו ושאלו אותו איזה אלבום חדש הוא אהב לאחרונה. הוא המליץ בחום והתלהבות על האלבום החדש של וייאט, ואז ציין: בעצם לא שמעתי את האלבום בכלל, לא הצלחתי לעבור את השיר הראשון כי הוא כל כך יפה שכל הזמן חזרתי לשמוע אותו שוב. אני זוכר שהאלבום הזה, אז גנוז בשל בעיות עם חברת התקליטים, דלף לרשת וירד למחשב שלי, ובסקרנות ענקית לחצתי פליי ו – – – פאקקקק מה זה השיר הזה. זו הייתה התגובה שלי. בכלל לא המשכתי לשאר האלבום. שמעתי אותו שוב. ושוב. ושוב. מעולם לא אהבתי יותר את ויין קוין מהפליימינג ליפס כמו שאהבתי אותו בשיר הזה. שיר מושלם.
11. The Rapture – Pieces of the people we love
מדהים לשמוע את הסינתזה בין הסאונד המובהק של הראפצ'ר – אחת הלהקות הכי משפיעות ופחות-מוערכות של העשור – לזה של המאוס. זה כמו שייקחו את חיתוך הדיבור, המבטא והמילים של אדם אחד, ורק ישמיעו אותם מתוך גרון של אדם אחר. כמו רוב האלבום הזה, זה שיר אדיר – והיחיד שמאוס הפיק כאן.
12. The Black Keys – Psychotic girl
האלבום הכי טוב של ילדי הפלא הבלאק קיז, כאמור – והשיר הזה נבחר כי הוא הכי דיינג'ר-מאוסי באלבום. האפקט על קול הזמר, המצילות, קולות הרקע. It's all there, baby. חתימת האמן, כמו שוט מתוך תא מטען בסרט של טרנטינו או הרגע בו הקרחת של היצ'קוק מבהיקה לשבריר שנייה בסרט שלו.
13. Beck – Walls
שוב, השיר הזה פה בעיקר כי הוא פשוט הדגמה מובהקת לטאץ' הדיינג'רמאוסי. אבל הוא גם שיר מעולה. וקאט פאוור שרה קול רקע בפזמון. ומהרגע ששומעים את הלופ החוזר הזה הוא ננעץ בראש לשנים.
14. The Good, the bad and the queen – History song
אוף, איזה שיר. אוף, איזה אלבום. אוף, כמה דברים רעים יכולים לצאת ממפגש של ענקים ואיזה מזל שלדמיאן אלברן, דיינג'רמאוס, טוני אלן, סיימון טונג ופול סימונון יש מספיק שכל וניסיון כדי להוציא רק את השירים המעולים שמרכיבים את האלבום הזה. למעשה, זה אולי השיר שטביעת אצבעו של מאוס הכי פחות מורגשת בו, מכל האסופה הזו. אבל זה פשוט שיר כל כך טוב, שלא יכולתי שלא להכניס אותו.
15. Gnarls Barkley – Who's gonna save my soul
כשהשיר הזה מתחיל, העולם מתחיל לזוז בהילוך איטי לנגד עיניי.
16. Dinah Washington – Baby, did you hear? (Danger mouse remix)
שיר בונוס, אפשר לומר. הוא כאן כי התיפוף שבו מזכיר שירים של נארלס בארקלי, התכנותים מזכירים דברים שהעכבר עשה באלבום האפור, והצלילים החוזרים ברקע מזכירים את הגורילאז. וכי דיאנה וושינגטון היא ענקית בכל לבוש.
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| |
תגיות: Beck, Broken Bells, Danger Mouse, Dinah Washington, Gnarls Barkley, Guyha, Martina Topley Bird, Sparklehorse, Special Guest, the bad and the queen, The Black Keys, The Essential Of, The Good, The Rapture, The shortwave set, מיקסטייפ
ספיישל "כלבת" – מיקסטייפ מיוחד
Check This Out!, Special Guest Mixtape נובמבר 25th, 2010
הקדמה של מורפלקסיס:
מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע עד כמה אני קשור לעולם הוידאו והקולנוע, הפורמט הזה מרתק אותי כי הוא שוזר יחדיו עולמות שונים של יצירה לכדי מקשה אחת: ויזואליה, צליל ואומנות הסיפור. כבר זמן רב אני מחכה שהקולנוע הישראלי יפלוש לטריטוריות ז'אנריות חדשות הרי הגיע הזמן שיהיה סרט פנטזיה או מדע בדיוני ישראלי ראוי ואיך זה שאין סרט אימה תוצרת כחול-לבן? הרי כאומה סחופת חדשות אנחנו זקוקים גם לפורקן ולא לעוד דרמה פוליטית טעונה. לכן הידיעה שעומד לראות אור סרט אימה ישראלי ראשון הוציאה ממני קריאות שמחה וכשהתבשרתי שמי שאחראים על הכתיבה והבימוי הם אהרון קשלס ונבות פפושדו זה כבר הפך לשאגה צוהלת.
את נבות אני מכיר מעט מידי אבל כבר כמה שנים אני עוקב אחר ביקורות הקולנוע המופתיות של אהרון קשלס (Ynet יחד עם אורי שחורי ומגזין רייטינג) שהפך עד מהרה למבקר האהוב עליי והבלוג שלו "פיראנה קארינה" נטמע מהר מאוד ב-"מועדפים". מתוך הכתיבה הנהדרת של אהרון השתקף אדם שאוהב קולנוע בכל נימי נפשו, בהומור ובידע רב הוא מנתח ופוער סרטים כמו מנתח ביד מעודנת תוך חיבה עזה גם לטראש וגם לארט האוס. אני חושב שהצעד האדיר שהוא עשה מעמדת המבקר לעמדת היוצר הוא אחד האמיצים שאני מכיר, הרי לא פשוט לעבור מעמדת המנתח לשולחן המנותחים.
לכן, באופן טבעי, פניתי אליו ואל נבות להתארח כאן בבלוג ולשתף מעט מהפסקול שליווה את שניהם במהלך כתיבת התסריט והעריכה – מוזיקה שנתנה להם השראה, מוזיקה שהכתיבה להם את הקצב והלך הרוח מאחורי הסצינות בסרט ואני שמח ששניהם נענו בחיוב. אני ממליץ לכם להאזין עכשיו למיקסטייפ, וב-1 לדצמבר לרוץ לראות את הסרט (שהוא מעולה ואני מסרב לפרט יותר כי כל פרט נוסף יהווה ספויילר!) ואז לחזור לכאן ולהאזין למיקסטייפ שוב לאור מה שאהרון ונבות כתבו כאן בהקשר של סצינות ספציפיות ב-"כלבת".
תגיות: אהרון קשלס, אימה, כלבת, מיקסטייפ, נבות פפושדו
Monsterism III – a Mixtape by Guyha
Special Guest Mixtape ספטמבר 3rd, 2010
באיזורים הידידותיים של רמת-גן, ממש היכן שהאימהות הצעירות נודדות עם עגלות הילדים והזקנים נחים להם באחר-הצהריים הנעימים של סוף הקיץ על ספסלי הגנים הציבוריים, מסתתר לו במרתף הקומה השנייה מדען מטורף שמחבר חלקי מפלצות שהוא מוצא בחיטוט התמידי שלו. אף אחד באמת לא יודע מה מטרתו הסופית של המדען, ייתכן שאף הוא לא, אבל יצירי כפיו (אלה שהוא משחרר לחופשי) חומקים להם מחריצי הדלת אל תוך הלילה במטרה לטלטל אונות ולהרעיד ממברנות של מטיילים תמימים או סתם כאלה שאוהבים מוזיקה. יש כאלה המיטיבים לספר שהמדען מנסה ליצור את המפלצת המוחלטת, אובר לאמיה אימתנית שתוכל לענג ולהכאיב לכל מי שיאזין לה, ללטף ברכות ולדקור עם שלל הפינות החדות שלה.
יש כאלה הטוענים שהוא למעשה כבר הצליח.
אז בואו ילדים, התקרבו נא.
המדען המטורף הותיר בידיי את תוצר ניסיונותיו האחרונים והוא הבטיח לי שזה עולה על כולם..
קרבו רגע לקופסא הרוטטת הזו..
רואים את הבל הפה הבוקע ממנה?
רק הצמידו לרגע את האוזן ממש…
כאן:
27:21 min | 256kbp 44khz | 51 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
ומי שרוצה להוריד את המיקסטייפ כנתח מפ3 עסיסי אחד – יכול פה
2. Gaslamp Killer – Anything worse
3. Can – Mushroom
4. Dorian Concept – Four teen
5. The Books – Cold freezin' night
6. Forss – Flickermood
7. Baths – Lovely bloodflow
8. Blockhead – The music scene
9. Sixto Rodriguez – Forget it
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| |
תגיות: Baths, Blockhead, Can, Dorian Concept, Forss, Gaslamp Killer, Guyha, Monsterism, Mount Eerie, Sixto Rodriguez, The Books
