Monsterism II – a Mixtape by Guyha
Special Guest Mixtape יולי 6th, 2010
גיאחה (בתפקיד הפרופסור היינץ המטורף) הצליח לרקוח במעבדת הניסויים המוזיקלית שלו מיקסטייפ מפלצתי חדש, שני במספר, חזק מקודמו ומוכן להשתלט בנהמה על העולם בלי להתנצל ובלי לקחת שבויים (כי מפלצות אמיתיות לא מתנצלות והן מעדיפות ללעוס ראשים מאשר לקחת שבויים). המיקסטייפ הזה לא יגרום לכם להרגיש נינוחים, הוא לא ירגיע, לא יקרר או ינחם – למעשה, סיכוי סביר שהמיקסטייפ הזה ינשוך לכם את האוזן ותרגישו דקירות מ-11 הזוויות החדות המרכיבות אותו, אבל אל תטעו, המפלצת הזו יפהפיה ומזמן לא נהניתי מאוסף שעשה לי חשק לרוץ ולנהום (גם נגן המוזיקה שלכם יכיר תודה אם תשפכו לקרבו את המאסה הלוהטת הזו!).
It's alive! alive i tell you!!!
enjoy!
31:25 min | 256kbps 44khz | 57.4 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
2. Menomena – Five little rooms
3. Sleigh bells – Riot rhythm
4. Chemical brothers – Another world
5. Justice – Planisphere final (edited)
6. The Black keys – Howlin' for you
7. Tom Waits – Shake it
8. Mad Steve & Rejoicer – Street hype
9. Unknown – Paul Bunyan (excerpt)
10. Sleigh bells – Tell 'm
11. Abner Jay – Ol' man river (edited)
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| 
| 
תגיות: Abner Jay, Chemical brothers, Guyha, Justice, Mad Steve & Rejoicer, Menomena, Monsterism, Sleigh bells, The Black Keys, Tom Waits
Monsterism vol.1 – a Mixtape by Guyha
Special Guest Mixtape מאי 14th, 2010
אני ממש נרגש ושמח לארח כאן לראשונה את חברי הטוב גיאחה, שלשמחתי הוא לא רק חבר קרוב ואיש יקר אלא גם שותפי ללייבל היס ובזכותו בכלל הגשמתי את החלום הישן לפתוח את בלוג המיקסטייפים הזה.
המושכות עוברות אליך גיא!
מהו Monsterism
מפלצתיזם, להבדיל ממפלצתולוגיה, למשל, היא תורת חיים. המפלצתולוג חוקר, מסווג ומנתח יצורים ותופעות שונות בעולם המפלצות אבל המפלצתיסט (שיכול בהחלט להיות גם מפלצתולוג, אין סתירה אבל אין גם הכרח) הוא אדם שבחייו שם לנגד עיניו את המפלצת. הוא מכיר בה, הוא אפילו תומך בה, הוא מעדיף, אם אפשר, כמה שיותר מפלצות. נהוג לחשוב שהיטלר היה מפלצתיסט אבל זו טעות נפוצה, הוא פשוט היה בן אדם עם תכונות שנחשבות מפלצתיות (לא בצדק! מפלצות יכולות להיות גם נחמדות, זו לא אשמתן שהן נראות ככה), ואפשר במידה רבה של היגיון להניח שלו היה פוגש מפלצת אמיתית היה בורח, בעודו זועק בגרמנית "אמא, אמא, מפלצת! החביאי אותי תחת הסינר שלך!".
מפלצות קיימות.
למרבה הצער ההיסטוריה, המדע והעידן הנורא הזה בו אנו חיים, ובו אנו בטוחים כי אנחנו יודעים כל מה שיש לדעת, גרמו להן להיעלם מן העין בדיוק כפי שנעלמו שדים, פיות ורוחות רפאים (נסו לחשוב דקה: מתי ראיתם אחד מהם לאחרונה?). פעם הן היו אמיתיות וענקיות, התהלכו בארץ ודרכו להנאתן על סלעים, ליחכו עצי דקל או עשב גבוה ומדי פעם האחת את השניה. קראו להם דינוזאורים ומי שחולק על קיומם ההיסטורי נחשב בעיניי העולם הנאור כחשוך הדוחה את דת המדע המוחלטת ורבת החסד. לאחרונה שמעתי על אי בו היו תניני ענק שהלכו על שתיים. זה קרה לא מזמן, לפני כמה עשרות שנים, וכשהגיע לשם האדם הלבן במאה שעברה הוא כמובן הכחיד את התנין הזה, כי התנין היה גדול ומפחיד וטיפש הרבה יותר ממנו. אך בטוחני כי תסכימו איתי שתנין ההולך מרצונו על שתיים הוא מפלצת לכל דבר ועניין. בעיניי, גם תמסח שוכב על גחונו, מן המקובלים, גם הוא מפלצת בהחלט. אבל נותרנו היום עם מפלצות מעטות, כמעט כולן לטאות קטנות, והן לא מאוד מפחידות, תכונה בסיסית ונדרשת בבואנו לשוחח על מפלצות.
כך קמה תנועת המפלצתיזם (Monsterism, בלעז), ומחשיבים את עצמם חבריה אנשים המאמינים כי המפלצות אמנם נכחדו ברובן מן הארץ, אך לא מחיינו. הדברים אותם הן מייצגות – פחד מן הלא נודע, חרדה, איום גדול יותר ממעשה ידי אדם אך לא גדול יותר מהדמיון – עדיין נוכחים בחיינו, אף כי אנו מנסים לטאטאם מתחת השטיח ולהפטיר "פפט, אין לכך שום הוכחה מדעית מבוססת!". לכן, אומרים המפלצתיסטים, השיבו את המפלצות. השיבו את החיות הגדולות מן החלומות ומן הסיפורים, את הפראים מטילי האימה והזעם, את התגלמות החייתיות והרוע והכוח והפחד – כדי שנוכל לראותן ולהילחם בהן בידיים חשופות ובמסוקים מיותרים, ולומר ניצחנו, או הפסדנו בחלק גדול מהמקרים, אבל לפחות התמודדנו עם פחדינו ולא התחבאנו מאחורי חלוק המדען והוכחנו שהם לא קיימים.
על האוסף
בנימה קלילה יותר, Monsterism היא סדרה חדשה של מיקסטייפים לא לחלוטין מתוכננים. בעונג שבת ובשאר עיסוקיי אני ידוע כחובב רוק אלטרנטיבי, פולק ודברים אחרים שאפשר להדביק להם "אינדי" או "פוסט" בתחילתם. אבל אני אוהב מאוד גם דברים אחרים שלא תמיד זוכים לשעת החסד שלהם בעונג שבת או בתיקלוטים שלי: היפ-הופ אבסטרקטי, שילובים מעניינים של אלקטרוניקה וכלים חיים, ביט מיוזיק, וסוגים שונים של Fאנק שמחוספסים או אלימים מדי לתיקלוטי הבארים הקלילים יותר שלי. אלה, שחלקם מציירים תמונות מהעבר (כמו עטיפת אוסף זה באדיבות מורי ורבי מורפלקסיס) וחלקם תמונות מהעתיד המסתורי, ימצאו את עצמם, אני מקווה שבאופן סדיר, בסדרת Monsterism (לצד שירים קלים יותר, כמו של הבלאק קיז במקרה האוסף הזה, אך כאלה שעדיין יש בהם נימה יוצאת דופן כלשהי).
תעשו חיות. גדולות ככל האפשר.
גיאחה
23:49 min | 256kbps 44khz | 45.2 MB
כדי להוריד את המיקסטייפ כקובץ זיפ אחד – גללו למטה!
1. Flying Lotus – Dance of the Pseudo Nymph2. Jaime Lidell – Completely Exposed
3. The Black Keys – Tighten up
4. Black Joe Lewis – I'm broke
5. Galactic – (bonus excerpt track)
6. Gonjasufi – Sheep
7. Galactic ft. Glen David Andrews – You don't know
8. Flying Lotus ft. Thom Yorke – …And the world laughs with you
לא רוצים לפספס מיקסטייפים? עשו מנוי ל:
| |
תגיות: Black Joe Lewis, Flying Lotus, Flying Lotus ft. Thom Yorke, Galactic, Galactic ft. Glen David Andrews, Gonjasufi, Guyha, Jaime Lidell, Monsterism, The Black Keys, vol.1
Summer – Mixtape by Shira Lev
Special Guest Mixtape יולי 5th, 2009
באופן מוזר זה נראה כאילו השנה חלה עליה תלולה למדי בכל הנוגע לעיסוק במיקסטייפים וספציפית כרגע במיקסטייפים שעוסקים בקיץ (אני לא מתלונן – ההיפך). שמעתי כמה אוספים שלקחו את הקיץ כציר נושא מרכזי אך רק מעטים מהם לטעמי היו ממש טובים והצליחו להפוך לפסקול אהוב לשעות החום הקשות (מה שגרם לי להרהר שאולי כדאי לערוך המשך לסידרת המיקסטייפים הזו). אבל כל ההרהורים הללו הפכו לאבק ברגע שקיבלתי את המייל משירה שבישר על אוסף חדש וקייצי שהיא רקחה ושעד מהרה הפך לפסקול החביב עליי בשבוע האחרון – אבל להלל את האוסף הזה יהיה בזבוז משווע של זמן אם אפשר פשוט להאזין לו כאן בסטרימינג או להוריד אותו לנגן המוזיקה החביב עליכם ותוכלו לחוות דיעה בעצמכם, אז קדימה! למה אתם מחכים?
אם אהבתם, אל תשכחו להודות כאן לשירה!
45:56 min | 256kbps 44khz | 84 MB
כדי להוריד את הכל כקובץ mp3 אחד - גלגלו למטה!
1. Sebastien Tellier – Kilometer (Donovan Remix)
2. The Raveonettes – Boys Who Rape
3. Morgan Geist – Lullaby
4. The Radio Dept. – I Don't Like It Like This
5. Boat Club – Memories
6. Animal Collective – Daily Routine (Phaseone Remix)
7. Lotus Plaza – What Grows?
8. El Perro Del Mar – Change Of Heart
9. The Embassy – Boxcar
10. This Morning Paper – Fingers Crossed
11. The Whitest Boy Alive – Burning
12. My Bloody Valentine – Can I Touch You
תגיות: Animal Collective, Boat Club, El Perro Del Mar, electronic, Lotus Plaza, Morgan Geist, My Bloody Valentine, Sebastien Tellier, Shira Lev, Summer, The Embassy, The Radio Dept., The Raveonettes, The Whitest Boy Alive, This Morning Paper
M&N vol.1
Morphmixtapes, Special Guest Mixtape יוני 25th, 2009
14 שירים. זה נראה לכם פיס אוף קייק, אבל שתדעו שמדובר במעל חודשיים של עריכה (הרבה בגלל האופי הדחייני שלי, אני מודה) ומלאכת מחשבת מרובה. עכשיו אני יכולה לנגב את הזיעה מהמצח. למורפלקסיס אני רוצה לומר תודה – תודה על כך שבמהלך יותר מחודשיים, כמעט כל יום בשתיים בלילה הייתי שומעת נדנוד מהג'ימייל צ'אט: "מה עם שיר?" "אני רוצה שיר" יש לי שיר, מתי את מעלה את שלך?" "כלבה, שיר". באמת, סביר מאד להניח שבלי אותן הודעות היינו עכשיו עוד בשיר השלישי. תודה גם שלא דפקת לי מכות בגלל אותו שיר פתיחה בלתי אפשרי (עכשיו אני יכולה לגלות לך שמלא זמן חיפשתי לשים את השיר הזה כפתיחה למיקסטייפ כלשהו ופשוט לא מצאתי מה לשים אחריו – מואההההה) – אתה אדם טוב וסלחן, אבל כנראה לא פראייר – חשבת שתצליח להשפיל אותי בלהוציא אותי מארון Take That – הא! אז רק שתדעו שלמורפלקסיס יש חיבה עזה לגברברים משופמים מהאייטיז (טוב, נו, לא עזה, קלה, קלילה. בואו נגיד שאם הוא "נתקל פתאום" בתמונה של פרדי מרקיורי, הדחף הנקרופילי שלו פורץ)
סתם סתם, מורפלקסיס יקר, כולנו יודעים שאתה מתעב את קווין, ושאתה חובב נשים מושבע (למרות שבנות, בלי שפם זה פשוט לא ילך) – לכבוד הוא לי לחנוך איתך את המיקסטייפ המשותף הראשון שלנו וגם את הניוזלטר הראשון שלנו and let there be many more!
נועה,
נ.ב – בני הרשע פרץ לי הביתה. תראו איזה בלאגן עשה!
לא רוצים לפספס מיקסטייפים?
הירשמו ל-RSS או קבלו הודעות במייל!
כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!
1. Benny Golson – Staccato Swing מ': מה? ככה מתחילים אוסף? מה עם איזה שיר שמכיל הצהרת כוונות? אמירה בוטה לפתיחה? האמת היא שככל שהאזנתי יותר ויותר לקטע הפתיחה הזה שנועה שלחה לי, נשביתי בצניעות שלו ושימחת החיים הפשוטה שהוא מקרין והתאהבתי בו. 2. Neu! – Isi נ': הפצצתי את בני בחתיכת שיר פתיחה בעייתי. הוא עמד במשימה עם קטע קראוט נהדר! 3. Arthur & Yu – The Ghost Of Old Bull Lee מ': איזה יופי! נשמע כמו שיר ילדים יפני באנגלית! 4. Michael Kamen – Brazil נ': סנגריה, מישהו? 5. Beck – Deadweight מ': איזו בחירה מעולה – השיר הזה הופיע בפסקול של A Life Less Ordinary ומהווה בהחלט פנינה רצינית בארסנל של בק. 6. The Egg – Getting Away With It נ': וואו! מה זה? אני לא יודעת, אבל זה כלכך יפה. 7. Madlib – Peace Dolphin Dance מ': איזה קטע! אני מכיר כמה גרסאות לסטנדרט הזה אבל את הבלאגן הטעים שמדליב ערך כאן לא הכרתי. תודה בייב! 8. New Life Trio – Empty Streets נ': בוסה פסיכדלית ועקומה. כמו שאני אוהבת. 9. Wooden Shjips – For So Long מ': עוד הרכב שלא הכרתי. הם נשמעים כאילו הגיחו ממאורות האלכוהול של לונדון בסוף שנות השבעים, עם צליל מחוספס ובאס בשרני – איזה יופי של שיר! 10. Paul Anka – Black Hole נ': משעשע, לא? 🙂 אבל לא רק. אנקה הוא חתיכת זמר ג'אז וסווינג אדיר. ילד הפלא הלבנוני כבר לא ילד והוא יכול לעשות מה שבא לו, גם אם זה קאוור לסאונדגארדן. 11. Jimmie Dale – Baby Doll מ': ואוו. אני לא צפיתי את זה 🙂 12. Screaming Jay Hawkins – Shut Your Mouth When You Sneez נ': הייתי קצת בהלם מהמילים. אבל אז נזכרתי שזה סקרימינג ג'יי הוקינס. והסלייד פה הורס!!! 13. M. Ward – Sad, Sad Song מ': מ. וורד תמיד נתפס בעיניי כעוד אחד מאלה שלוקחים גיטרה/פסנתר ומרטיבים מיקרופונים בלחישות. כל כך שמחתי לגלות בזכות השיר הזה שיש לו הרבה יותר מה להציע וממש אהבתי את הסאונד של השיר! 14. Gary Wilson – Chromium Bitch נ': אני אסירת תודה לבני שהכיר לי את הבחור הפרוורטי הזה. זה נשמע קצת כמו פרינס, רק טוב (שונאת פרינס מושבעת) ופחות אייטיזי. מה שכן, לא הייתן רוצות להיתקל בו בסמטה חשוכה.
תגיות: Arthur & Yu, Beck, Benny Golson, Gary Wilson, Jimmie Dale, M. Ward, Madlib, Michael Kamen, Moods, Morphmixtapes, Neu!, New Life Trio, Noa, Noa's Mixtakes, Paul Anka, Screaming Jay Hawkins, Special Guest, Summer, The Egg, Wooden Shjips
כבר המון זמן אני מנדנד לשני קדר לערוך מיקסטייפ ולשתף אותו פה בבלוג בעוד שני הבהירה לי שהסיכויים לכך קלושים למדיי, אז למדתי לוותר על הרעיון והפסקתי לשאול. רק לפני שבוע נחתה הפצצה המוזיקלית, השחורה, המבעבעת הזו בתוך תיבת האי-מייל שלי בצורת שני לינקים תמימים להורדה.
"זה מיקסטייפ ממש אישי" היא כתבה לי.
רק לפני יומיים כשהאזנתי לו הבנתי למה התכוונה – זה מיקסטייפ שדורש לכבות את האור בחדר ולהשען לאחור בדריכות עירנית ולא בעייפות רדומה, לתת לצלילים להמתח ולהקיף את החלל, להעצים את העולם שסביב ולהרגיש לרגע את המחול האיטי והבודד שלו בחלל השחור האינסופי שמחבק את הכל.
תודה לך שין, את יתר המילים אשאיר לך.
(ומצד שמאל תוכלו להאזין לדיסק הבכורה של שני במלואו ובנוסף גם לכל אמני היס רקורדס)
* * *
"I make my way out of the store, I move purposefully back to my dorm room, tracing my footsteps along the cobblestone paths, running from the darkness. I get to the building I live in, fidget with the keys, scurry through the vestibule, hurry up a couple of flights of steps, keep putting the wrong key in the lock, finally get into the suite, finally run into bed, where I hide under the covers and pray that the black wave won't drown me. Pray that if I lie here quietly it will pass. Pray that if I just go on with life as if this feeling were normal, the black wave will throw its tidal force at someone else." (Elizabeth Wurzel / Prozac Nation)
כשהכנתי את המיקסטייפ בגירסתו הראשונה לפני כמה חודשים לידיד טוב, התגובה הראשונה שלו היתה:"וואו, לא ידעתי שאת חושבת שאני עד כדי כך מתוסבך". התגובה שלי היתה, כמובן, "it takes one to know one". ובכל זאת, זה היה חצי בצחוק. הגל השחור שלי, ממנו אני עדיין מתאוששת, הגיע רק מאוחר יותר, קצת אחרי ששלחתי את מיקסטייפ ליעדו במסגרת פרוייקט המיסטייפים של פורום מוזיקה אלטרנטיבית Ynet. מי שמכיר אותי יודע שאני צרכנית מוזיקה איטית ביותר. לוקח לי המון זמן לעכל אלבומים, ואני לועסת אותם לאט ובזהירות. מהסיבה הזו מיקסטייפים נארגים אצלי רק בעבור מישהו מיוחד, או רק כחלק מתקופה. המיקסטייפ הזה, במקום לסכם תקופה, חזה באופן מפחיד למדי את העתיד: את שמו של המיקסטייפ שאלתי משמו של השיר האהוב עלי ביותר של ארקייד פייר. הגל השחור עשוי משני תנאים פיזקליים שמתארים דיכאון: המים המערפלים –התחושה החושית המרוחקת משאר בני האדם, כמו להיות בקרקעית האוקיינוס ולשמוע את הקולות של הילדים רחוק רחוק על החוף, והשחור שמערפל את הראיה – מאחד את כל הצבעים לכדי אוטם דביק שאינו מאפשר כניסה של אינפורמציה בהירה או מחשבה נקיה מחרדות. בתוך הגל השחור מצוי גם שיר האהבה הכי יפה ביקום של קאסטנטס (לפעמים נדמה לי שההבדל בין חרדה תהומית להתאהבות עמוקה הוא סמנטי בלבד), מערבולת מדהימה של כינורות טובעים של נינה נסטסיה, והמתח העדין בין רעש לשקט שתמיד מרעיד לי את הנשמה של טימוניום. יש מקום לבלוז הקטן קטן קטן של קט פאואר שמבינה סוף סוף שאלוהים לא שם זין עליה, וההכרה שכל הנהרות זורמים אל הים שממנו אין חזרה (סקאוט ניבלט ובוני פרינס בילי בקאבר למרילין מונרו), ועוד כמה אוצרות מכושפים שאפשר למצוא רק בקרקעית הים… קחו נשימה עמוקה.
Black Wave / Bad Vibration – Mixtape by Shany Kedar
כדי להוריד את הכל כקובץ zip אחד - גלגלו למטה!
1. Black Mountain – Night Walks (3:56)
2. The Black Heart Procession – Tangled (4:13)
3. Castanets – You Are The Blood (4:09)
4. Dirty Three – Black Tide (4:35)
5. Nina Nastasia – Ocean (5:59)
6. Timonium – leave me in droves (6:29)
7. Bedhead – Crushing (3:51)
8. Emily Jane White – Wild Tigers I Have Known (4:18)
9. Cat Power – They Tell Me (2:53)
10. Bon Iver – Creature Fear (Daytrotter Session) (5:10)
11. Scout Niblett & Bonnie "Prince" Billy – River Of No Return (2:35)
תגיות: Bedhead, Black, Black Mountain, Bon Iver, Bonnie "Prince" Billy, Castanets, Cat Power, Dirty Three, Emily Jane White, Nina Nastasia, Scout Niblett, Shany Kedar, Special Guest, The Black Heart Procession, Timonium
פ'אנק סינטרה מגיש: עבודת שורשים חלק ב'
Special Guest Mixtape אפריל 7th, 2009
אני ממש, אבל ממש, שמח לארח שוב את חברי הטוב אייל (פ'אנק סינטרה) גולדמן לסט שני של "עבודת שורשים" מוזיקלית משובחת, מסע אל נבכי ההשפעות השונות שעיצבו את טעמו המוזיקלי (ולכל מי שחדש לבלוג מוזמן לבדוק קודם את האוסף הראשון שהיה אדיר!) ואם אתם בסביבה תנו קפיצה לפאב "ההודנא" בפלורנטין (ת"א) – גולדמן מתקלט שם סטים בימי חמישי ושישי. אה כן, כבר כתבתי שאנחנו מנגנים ביחד?
* * *
ואם כבר אנחנו בעינייני המלצות – הנה כמה חומרי קריאה מעניינים: ירדן לוינסקי כתב יפה על כל ויכוחי הסרק סביב "עתיד הרשת", ובמקביל רזי בן-עזר העלה פוסט נהדר על כך שהפופ העכשווי הפך מפגר ושמרני ביחס לעבר (שנות השמונים ומטה) – מה זה אומר עלינו?
חג חירות שמח!
Funk Sinatra Presents: Avodat Shorashim vol.2
כדי להוריד את הכל כקובץ Zip או mp3 - גלגלו למטה!
1. Red House Painters – 24 (6:47)
בערך בגיל 13 הייתי צופה בתוכנית של אילן בן שחר בערוץ 2 הניסיוני ועונה שם על חידונים.זכיתי שם בהופעה של האלמן ברדרס ובאלבום הראשון של הפיינטרס.לא נותנים כזאת מוסיקה לילדים בגיל כזה.כנראה שזו הייתה הקלטת האחרונה בארגז הפרומואים על שולחן המערכת וכך היא נזרקה למעטפה והגיעה אלי.כנראה הלהקה הכי עצובה בעולם. 2. Eels – Beautiful Freak (3:33)
עוד שיר עצוב אבל עם טיפת תקווה. 3. Nine Inch Nails – Piggy (4:24)
לפני כשנה אילן אלקיים הגשים לי חלום והביא את טרנט לארץ.אני מעריץ מאז שראיתי בסופר צ'אנל את "הד לייק אה הול" כשהוא היה חדש.אין ספק שנושא שלמדתי ממנו הוא כמות השכבות המטורפת שיש לו בכול שנייה בכול אלבום, ואז גם גיליתי שהוא פרפורמר מדהים.וסוף הקטע מנוגן לייב ע"י טרנט שהודה שזה הפעם היחידה שלא הצליח לתכנת את התופים . 4. PJ Harvey – Oh My Lover (4:02)
עוד שיר עצוב.רוב האנשים לא מודעים לכמה פולי היא לא רק כותבת אלא גם גיטאריסטית מדהימה.והמתופף הוא פשוט בית ספר לאיך לנגן בצורה ריגשית עם טכניקה וחשיבה מאוד מוסיקאלית 5. Pet Shop Boys – Rent (5:08)
כן, אני חולה עליהם!!! וגם על אירייז'ר!!! כתיבת פופ ברמה הגבוהה ביותר!!! בגיל 10 לא הבנתי כלום מהשיר הזה והיום הוא עדיין מבלבל אותי.והסאונד שלו מושלם. 6. The Psychedelic Furs – President Gas (5:17)
עוד להקה שגיליתי ב"אוזן" חיפה בנבירה אינסופית במדפים.הרכב אלטרנטיבי עם גרוב? הם היו שם לפני כולכם. 7. Sam & Dave – Hold on I'm Coming (2:33)
לא משנה איךי אגיד את זה – זה השיר הכי טוב בעיני בכול הזמנים. הייס כבר סיים את המנגינה ופורטר צעק מתא השירותים "רגע – אני בא" – ככה עושים אגדות. השיר הזה גילה לי את נפלאות הסול בחפיפה עם הסרט האחים בלוז בגיל 13. 8. Public image ltd – four enclosed walls (4:44)
תופים תופים ועוד קצת תופים.מרטין אטקינס קורע את עור התוף וג'ון ליידון במנטרות פסיכוטיות.איזה יופי. 9. U2 – Seconds (3:11)
פעם המנוולים האלה ידעו לרגש אותי. ביט משובח שבטח אדגום ביום מן הימים. 10. Ian Dury & The Blockheads – Sex And Drugs And Rock 'N' Roll (3:07)
ברור לא? 11. Van Der Graaf Generator – Theme One [Original Mix] (3:14) כאן הסיפור מסתבך.בגיל 12 עשו לי גשר. אירוע די טראומתי.מהר מאוד ביססתי קשר עם הסייעת במרפאה, והיא ממרומי גילה (בטח היתה בת 27 אבל לי זה ניראה הזוי) הביאה לי תקליטים ש"זרוקים אצלי בבית". השלל? סקורפיונס בטוקיו, קווין והאלבום הזה. זה אלבום הפרוג האמיתי הראשון ששמעתי, ורק אחריו את "אומה גומה" של פינק פלויד (גם סיפור הזוי לפעם אחרת). שנים אח"כ אני מבין את הקשר ומנגן אותו פעמים רבות עם "אוגו דונר" של דיג'י שאדו. 12. The Who – Tommy's Holiday Camp (0:57)
גיבור התופים שלי שר. 13. Tom Waits – Rain Dogs (2:57)
אחד משני השירים היחידים בעולם ששרתי על במה.אני חקיין של וויטס כמו שיש חקייני אלביס.אחרי הפעם ששרתי אותו יחד עם מר אסתרליס לא קירבתי מיקרופון לפה עד לקאמבק שלי כ"ג'ימי לוי" בתור אמ סי בהרכב ג'אנגל 3 שנים מאוחר יותר. 14. Jean-Francoius Michael – Coupable (2:51)
אחד השירים הראשונים של שבת בבוקר ברשת ג' בתור ילדון זב חוטם.שמאלץ הוא חובה לכל חובב מוזיקה קשה (בתור איזון נפשי) 15. dEUS – Let's Get Lost (4:23)
הרכב שכבש אותי בסערה בזמן אמת תודות למלאני ברסון. 16. The Jesus and Mary Chain – Just Like Honey (3:03)
עוד משהו שגילתי בנבירות בערמות תקליטים באוזן. 17. Portishead – Roads (5:09)
חורף 95,לפני הגיוס ואני מתחיל להבין איזה עולם אני עומד להפסיד כשאהיה בצבא. התקליט הזה הוא עד היום האורים ותומים שלי באיך צריך להישמע אלבום. אם מישהי יכולה לשיר כמוה, ואני מדבר על הנשמה – לא על הקול – צרי איתי קשר – אני מחזיק כמה קטעים כבר מעל ל-12 שנים בכיוון הזה. 18. Gong – Love Is How y Make It (3:28)
וגונג לסיום, כי אין כמוהם בפריקיות ובנגינה.
or download the whole set as a single mp3 file!
תגיות: Avodat Shorashim, dEUS, Eels, Funk Sinatra, Gong, Ian Dury & The Blockheads, Jean-Francoius Michael, Nine Inch Nails, Pet Shop Boys, PJ Harvey, Portishead, Public image ltd, Red House Painters, Sam & Dave, The Jesus and Mary Chain, The Psychedelic Furs, The Who, Tom Waits, U2, Van Der Graaf Generator
Beautiful On VHS
Special Guest Mixtape מרץ 3rd, 2009
כל פעם ששירה שולחת לי מייל שהיא סיימה לערוך מיקסטייפ חדש אני פורץ בקריאות אושר, אני מת על האוספים שהיא עורכת ודי מתרגש בכל פעם שאני אוחז באחד. שירה יכולה לערבל יחדיו שירי פופ מתקתקים וקלילים לצד לואו-פיי ופוסט-פאנק בנון שלנטיות מעוררת יראה ומבלי שהחיבור ביניהם ירגיש מאולץ, ואם תוסיפו לזה את הטעם המוזיקלי האדיר שלה – תקבלו חתיכת מרקחת לוהטת ומעוררת תאבון שמסתתרת בקובץ mp3 תמים.
אני חושב שששירה לא מאמינה לי כשאני כותב לה עד כמה אני אוהב את האוספים שהיא עורכת.
אולי עכשיו היא תאמין?
Beautiful On VHS – A Mixtape By Shira Lev
כדי להוריד את הכל כקובץ mp3 אחד - גלגלו למטה!
1. El Guincho – Palmitos Park
2. That Ghost – I Can't Help It and I Can't Stop It
3. Crystal Stilts – The Dazzled
4. Mylo – Drop the Pressure
5. Jeremy Jay – Winter Wonder
6. Magic Wands – Black Magic
7. Pale Saints – Half-Life, Remembered
8. New Young Pony Club – The Get Go
9. Pants Yell! – '83 in '05
10. Yelle – Mal poli 11. Joy Divison – Transmission 12. Modest Mouse – Dramamine
תגיות: Crystal Stilts, Day Time, El Guincho, Jeremy Jay, Joy Divison, Magic Wands, Modest Mouse, Moods, Mp3, Mylo, New Young Pony Club, Pale Saints, Pants Yell!, Shira Lev, Special Guest, That Ghost, Yelle
